רקע

1. לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת - מארגנת חבילות תיור לחו"ל, תחת המותג "איילה גיאוגרפית", לשלם לו פיצויים בסך כולל של 8,000 ₪ בגין ליקויים שנפלו לטענתו בטיול שאורגן ע"י הנתבעת, לספארי בטנזניה, הכולל גם נופש קצר בזנזיבר. המדובר בטיול לתובע ולבנו, לרגל הגיע בנו לגיל מצוות.

הדיון בתביעה

2. התקיים לפני דיון, במסגרתו העידו התובע וכן נציג הנתבעת מר מיקי הכהן.

תמצית טענות התובע

3. הנתבעת נהגה כלפיו בהטעיה בהפרת חוזה במסגרת שירותי תיירות שסיפקה לו ולבנו. התובע רכש במיטב כספו את שירותיה של הנתבעת, אולם בפועל גילה כי הנתבעת הטעתה אותו במעמד ההתקשרות לגבי תנאים יסודיים בעסקה, הפרה את התחייבויותיה באופן חמור, סיכנה את חייהם של התובע ובנו, איימה עליהם בקנס כשביקשו להוסיף מכספם לצורך קבלת תנאי לינה טובים יותר ואף ניסתה לשדל את התובע לבצע הונאת ביטוח.

טענות הנתבעת

4. המדובר בתביעה טרדנית וקנטרנית תוך כדי ניצול הליכי המשפט לרעה מתוך ניסיון התובע לקבל בחזרה את הסכומים ששילם לנתבעת עבור הטיול.

5. המדובר בניסיון ציני להוציא כספים מהנתבעת והראיה שהתובע הוא היחיד מבין חברי הקבוצה שתבע את הנתבעת. הנתבעת סיפקה לתובע את כל השירותים להם התחייבה. ליתר טענות הנתבעת אתייחס בהמשך פסק הדין.

דיון והכרעה

6. על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי :

" ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

7. במקרה דנן, מדובר במקרה של גרסה מול גרסה. הצדדים לא הביאו עדים נוספים כלשהם לצורך אימות גרסתם. לפיכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת .

8. עיינתי בכובד ראש בכתבי טענות מטעם הצדדים, בראיות שהוגשו בתיק וכן התרשמתי באופן ישיר מעדויות הצדדים שהתקיים לפני. שוכנעתי כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ולכן אני מורה על דחיית התביעה, כפי שינומק להלן;

לעניין טענות התובע לגבי הרכב הקבוצה

9. אני מקבל את טענת הנתבעת, כי היא מעולם לא התחייבה כלפי התובע בעניין זה ואף התובע לא התנה את יציאתו לטיול בזהות הרכב הקבוצה. גם מעיון בטופס ההרשמה עולה כי ההרשמה של התובע לטיול נעשתה ללא התניה כלשהי.

10. אני מקבל את טענת הנתבעת, כי אכן בטרם היציאה לטיול פנה אליה התובע ושאל אם יהיו ילדים בקבוצה ואם הטיול מתאים לילדים. הנתבעת השיבה כי אכן משתתפים בטיול ילדים ואף פירטה את מספרם וגילם (13, 16, 18 ו- 20) וכי הטיול אכן מתאים לילדים, אלא שבתום לב נפלה טעות אצל סוכנות הנסיעות, בעת רישומה של אחת המשתתפות שהינה בת 19 ולגביה נאמר כי היא בת 11.

11. אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי עוד בטרם היציאה לטיול, בעת עריכת המפגש הקבוצתי של משתתפי הטיול, נודע לתובע כי על המידע השגוי שנמסר לו על גיל הילדה. למרות שמידע זה היה לפניו, בחר התובע לצאת לטיול ובנסיבות אלו, יש לדחות את טענתו בעניין זה.

לעניין הטענה לגבי התחבורה ומסלול הטיול

12. אני מקבל את טענת הנתבעת, שלא נסתרה, כי התובע ידע והיה עליו לדעת כי מדובר בטיול ג'יפים בנהיגה עצמית ולא בטיול ספארי קלאסי וכחלק מחוויית הטיול ישנן נסיעות ארוכות יותר בדרכים ובשבילים ולאו דווקא בכביש וכתוצאה מכך, באופן טבעי, הנסיעות איטיות יותר. מידע זה צוין במפורש בפרסומי הנתבעת, בטופס ההרשמה ואף נאמר במהלך המפגש הקבוצתי.

13. אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי מדובר בג'יפים טובים, אשר מתאימים לטיולי ספארי ותקלות ותקרים בצמיגים (פאנצ'רים) עלולים לקרות והם חלק בלתי נפרד מחוויות הטיול. אמנם היו עיכובים שנבעו מהצורך בתיקון התקרים ואף מתאונה בה היה מעורב התובע בעצמו, אולם כל תקלה טופלה במהירות האפשרית ובמקצועיות, מבלי שנגרמה פגיעה למסלול הטיול.

לעניין טענות התובע לגבי הביקור בשמורת "מיקומי"

14. אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי אנשי השמורה החליטו לחדש את העשבייה ולשרוף באופן יזום חלקים ממנה, דבר שגרם לדילול החיות בשמורה. אולם, שריפות יזומות אלו נעשות ללא כל התראה מוקדמת ולא ניתן לצפותן מראש. יתר על כן, אין מדובר בטיול בגן חיות ומטבע הדברים, אין כל וודאות כי מטיילים בספארי באפריקה, יזכו לצפות בכל החיות, בכל זמן נתון.

לעניין טענות התובע לגבי איכות האוטובוסים

15. אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי מדובר באוטובוסים סבירים, בהתאם להיצע האוטובוסים במקום וכל החברות הישראליות משתמשות באותו סוג של אוטובוסים, שכן, אין חלופה אחרת מלבדם.

לעניין טענות התובע לגבי איכות בתי המלון

16. אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי המלונות שסופקו במהלך הטיול הם מלונות טובים, הכוללים מאהלים וזהו אופי הלינות הנהוג במקום.

בנוסף, אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי מלון ג'ימביזה הינו מלון טוב הממוקם על שפת הנהר בלב השמורה. אמנם, היה זרם חלש במקלחות, אולם היתה אספקה של מים חמים ומכל מקום, התובע לא הביא כל ראיה כי הלין על כך לפני הנתבעת, בזמן אמת.

בדומה לכך, אני דוחה את טענת התובע, שלא הוכחה, כי המלון בזנזיבר הינו מלון ירוד ורמתו כ"חושה בסיני".

אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה, כי קיימים בתי מלון ברמה גבוהה יותר ועמדה לפני המטיילים האפשרות לשדרג את המלון בתוספת תשלום, עוד בטרם היציאה לטיול.

לעניין טענות התובע לגבי איכות הטיול

17. אני מקבל את טענת הנתבעת, שלא נסתרה, כי היא מארגנת טיולים רבים לספארי באפריקה. יחד עם זאת, הנתבעת משנה ומחליפה מסלולים, כמעט בכל טיול, כחלק מהניסיון לשפר את השירות למטיילים. במקרה דנן, המסלול תוכנן בקפידה ואף נערך סיור מקדים לגביו וככל שגרמו עיכובים, הרי שהם נבעו מנסיבות שאינן תלויות בנתבעת ומהווים חלק בלתי נפרד מטיול שכזה.

יתר על כן, אני דוחה את טענת התובע, שלא הוכחה, לפיה הנתבעת חדלה מלהוציא טיולים במתכונת של הטיול מושא התביעה.

לעניין טענת התובע לגבי הונאת ביטוח

18. אני דוחה את טענות התובע, שלא הוכחו, לפיהן הנתבעת ניסתה לשדלו לבצע הונאה של הביטוח וכי כלי התחבורה שסופקו לתובע ולבנו לא היו בטיחותיים ו/או מסלולי הטיול היו מסלולים שאינם בטיחותיים. יוער כי טענה לביצוע תרמית ו/או שידול לביצוע תרמית, הינה טענה בעלת השלכות פליליות ומטבע הדברים, נדרש רף הוכחה גבוה להוכחתה.

המשמעות של הימנעות בעל דין מהצגת ראייה/עדות

19. הנתבעת לא טרחה לזמן למתן עדות את המדריך עמוס גולדברט, שטענות ההגנה של הנתבעת אמורות להיות בידיעתו האישית כמדריך הקבוצה.

מנגד, אף התובע לא טרח לצרף לכתב התביעה אסמכתאות לביסוסו, כגון תמונות של בתי המלון, הג'יפים, האוטובוסים, המסלולים וכו'. זאת כאמור, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפיו.

לטענת התובע, בסעיף 8.2 סיפא לכתב התביעה, הוא נמנע מלזמן למתן עדות את המדריך, כדי שלא להעמידו במצב לא נעים מול הנתבעת, מקור פרנסתו. יחד עם זאת, התובע לא הביא נימוק כלשהו להימנעותו מלזמן למתן עדות מי מחברי הקבוצה האחרים שהשתתף בטיול.

20. ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]).

וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת הימנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה [פורסם בנבו]).

21. יתר על כן, חלק מטענות התובע על איכות התכנון והביצוע של הטיול, הינן טענות שבמומחיות ולצורך הוכחתן, מן הראוי היה שהתובע היה מזמן למתן עדות איש מקצוע/מדריך קבוצות לחו"ל, לאפריקה.

22. אין ספק שעל הנתבעת, כמארגנת טיולים וחבילות נופש לחו"ל מוטלת החובה לפעול לכך שתוכנית הטיול כפי שהוצגה לפני התובע, תבוצע במלואה. שכן התוכנית מהווה למעשה חוזה לכל דבר ועניין בין הצדדים. יחד עם זאת, מטבע הדברים, טיול הינו דינמי המושפע גם מנסיבות חיצוניות שאינן תלויות במארגנת הטיול כגון: מזג האוויר או שריפה, כמו במקרה של השמורה 'מיקומי'. לכן, לא ניתן לצפות מראש כי כל התכניות לגבי מרכיבי הטיול יוצאו אל הפועל במלואם.

23. העובדה כי מבין חברי הקבוצה, התובע הינו היחיד שהגיש תביעה בגין הטיול לספארי בטנזניה, אין בה כשלעצמה ללמד על כך שתביעתו קנטרנית או טרדנית. סביר להניח כי כל אחד מחברי הקבוצה חווה את הטיול בצורה שונה. מה גם שאין כל ודאות כי לא תוגש תביעה כזאת בעתיד.

סוף דבר

24. התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ולפיכך, אני מורה על דחייתה.

הנתבעת חדלה בכך שלא זימנה למתן עדות את המדריך בטיול מושא התביעה, נוכח מחדל דיוני זה, למרות דחיית התביעה אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור על פסה"ד לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים מיום קבלתו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ט, 15 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.