לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

1. התובעת טוענת כי ביום 20/1/16 כאשר נסע המבוטח מטעמה בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים, הגיעה לפתע משאית הנתבעת 1, נהוגה בידי הנתבע 2 ומבוטחת בידי הנתבעת 3, סטתה למסלולו ופגעה ברכבו בדופן הימני.

2. לטענת התובעת היא נשאה בנזק אשר הוערך בידי שמאי מטעמה בסך 16,413 ₪ , לאחר ניכוי סכום ההשתתפות העצמית וכן נשאה בשכ"ט השמאי בסך 462 ₪.

3. התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה היא על נהג הנתבעים ומשכך עליו וכן על בעלי המשאית – הנתבעת 1 והמבטחת מטעמה – הנתבעת 3, לשאת בנזק אשר נגרם לתובעת. מכאן התביעה אשר לפני.

4. הנתבעים טוענים כי הנהג מטעמם נסע כחוק בנתיבו ואילו נהג התובעת ניסה לעקפו משמאל, סטה אל מסלול נסיעת המשאית ובכך גרם לתאונה. משכך, טוענים הנתבעים כי אין עליהם אחריות לקרות התאונה ואף לא לנזק אשר נגרם לרכב התובעת. לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה כנגדם.

5. הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

6. לאחר ששמעתי את עדי הצדדים, עיינתי בראיותיהם ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 15,000 ₪. כן יישאו הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת בסך 650 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7. פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

8. נוכח אופן סיום ההליך ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ח, 09 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.