מונחת לפני תביעה לביצוע שטר חליפין משוך על בנקאי : (להלן "השיק").

סכום השיק 35,000 ₪ ת.פ 3.6.2017 הנפרע על פי השיק הוא חברה בשם חץ הגולן.

הנתבעת טענה בתצהיר ההתנגדות כי השיק ניתן לנפרעת חץ הגולן לידי עסאם ספדי , ( להלן:" ספדי"), לצורך ביצוע רכישה של חומרי בניין לצורך בנייה בישוב יסוד המעלה. ברם, ספדי שקיבל לידיו את השיק נעלם ולא סיפק את התמורה המובטחת. עוד נטען כי ספדי הוא חלק מכנופיה של נוכלים אשר הונו את הנתבעת.

התובע הוא צד ג' שקיבל את השיק מספדי.

הנתבעת טוענת כי אינה מכירה את צד ג' וכי לא עשתה עמו שום עסקה.

התובע טוען כי הוא אוחז כשורה וכי קיבל את השיק מספדי בתמורה לאבנים במחיר של 60,000 ₪.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את המוצגים שהונחו על שולחני באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה.

מיד אומר כי אני דוחה הן את הגרסה של הנתבעת והן את הגרסה של התובע. התובע והעדה מטעם הנתבעת הגב' ורד צברי , ( להלן: "ורד" ) , עשו עלי רושם רע ולא האמנתי לדבריהם. משכך יוכרע התיק על סמך נטל ההוכחה והחזקות שבפקודה.

טענת כישלון התמורה בעסקת היסוד:

לפי סעיף 29.(א) לפקודת השטרות :

29.(א) "כל צד שחתימתו מצויה על השטר חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך".

מכאן שהנטל על הנתבעת לסתור את חזקת התמורה שאם לא תצליח במשימה זו כי אז תעמוד החזקה בעינה.

כפי שיובהר להלן באופן תמציתי הנתבעת לא עמדה בנטל זה:

א. עסקת היסוד הועלתה בתצהיר הנתבעת באופן סתמי וכללי ביותר כשהיא מנותקת הקשר נסיבתי עובדתי. חסרים בה פרטים רבים כגון מועד עריכת ההעסקה, מועד ביצעו ההתחייבות , פרטי ההתחייבות , הצדדים לעסקה , גובה התמורה ופרטי התמורה. למעשה מלבד טענה כללית כי השיקים ניתנו לספדי לצורך רכישת חומרי בניין שלא סופקו לא נטען דבר.

ב. עדותה של ורד עשתה עלי רושם שלילי ממש. בתחילת חקירתה השיבה לשאלות בלחישות תוך שטענה שהיא חולה. בהמשך החקירה השיבה בעיקר בצעקות ובשאלות ששאלה ותשובות ארוכות שגלשו לסיפורים ארוכים שאינם ממין השאלות עד כדי סיכול רוב החקירה הנגדית והפיכת הקלדת התשובות למשימה קשה . ורד לא הייתה מוכנה להשיב אפילו לשאלה אם היא יודעת ששיקים הם מסמכים סחירים. התחמקה מתשובה לשאלה אם הוגש נגד ספדי כתב אישום בגין תלונה שהגישה נגדו. כשהועמדה על הסתירה בין התאריך שבו נוכחה לטענתה כי ספדי הונה אותה לבין התאריך המאוחר יותר שבו אישרה את השיקים בשיחה טלפונית עם התובע שהוקלטה ותמלילה הוגש כראיה מטעם התובע , לא נתנה תשובה משכנעת אלא טענה כי יכול להיות שבא כוחה התבלבל.

ג. במהלך החקירה התברר כי ורד נתנה לספדי שיקים על סך כולל של חצי מיליון ₪. מפליא הדבר ששיקים בסכום עתק זה ניתנו לספדי ללא חוזה וללא ערובה כלשהי. לשאלה מדוע נתנה לספדי שיקים ע"ס חצי מליון ₪ ולא על סכום אחר לא נתנה תשובה.

ד. ורד הודתה בחקירתה כי לבית שלטענה לצורך בנייתו נתנה לספדי חצי מליון ₪ אין היתר בניה. לא סביר ששיקים ע"ס חצי מליון ₪ יימסרו לצורך רכישת חומרי בניין של בית שטרם קיבל היתר בניה. ולא עוד אלא שהשיקים ניתנו בפרק זמן של חודש ימים בלבד.

ה. ואם לא די בכל אלה, ורד לא נתנה כל הסבר כיצד זה החברה התובעת נתנה שיקים ע"ס חצי מיליון ש"ח לצורך בניית בית פרטי. גם אם אצא מתוך הנחה כי יש בסיס לטענה כי בבית הפרטי יהיו גם משרדים של החברה עדיין מדובר בבית פרטי. לשאלה אם קיבלה הלוואת בעלים לא נתנה תשובה אלא פנתה באמצע החקירה הנגדית לאשה שישבה קרוב אליה ובקשה לקבל ממה עזרה.

ו. ורד התייחסה בחקירתה לעופרה כדמות מרכזית בפרשה שהייתה בקשר עם ספדי. העבודה שעופרה לא העידה מטעמה פוגעת במשקל גרסתה ומחלישה אותה עוד יותר.

ו. על יסוד האמור לעיל אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו השיקים ניתנו לספדי עבור רכישת חומרי בניין , הן בשל חוסר סבירותה הקיצוני כפי שפורט לעיל והן בשל חוסר מהימנותה של ורד.

ז. משלא הוכח מהי התמורה שבעבורה ניתן השיק, ממילא לא הוכח כישלון תמורה והחזקה הקבועה בסעיף 29.(א) לפקודה בעינה עומדת.

התובע אוחז בשיק:

הנתבעת לא חלקה על היותו של התובע אוחז בשיק במובן העובדתי והמשפטי. ורד אף אישרה כי בשיחה טלפונית עם התובע אישרה לו את השיק. סחרותו של השיק לא הוגבלה. על גב השיק מופיעה חתימה וחותמת של הנפרעת בהיסב על החלק. משכך התובע הוא אוחז.

סעיף .26 (ב) לפקודה קובע :

26.(ב) " משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד השטר רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן".

זכותו של התובע לגבות את השיק מהנתבעת מתבססת אפוא על הערך שניתן לנתבעת בעבור השיק בשילוב עם הוראת סעיף 26.(ב) לפקודה.

די בכך כדי קבל את התביעה ואין צורך להידרש לסוגיית האחיזה כשורה. ההתייחסות להלן לנושא האחיזה כשורה ייעשה בקצרה בבחינת מעבר לנדרש ועל מנת למצות את הדיון.

התובע לא הוכיח מתן תמורה בעד השיק לספדי:

א. כמו תצהיר הנתבעת גם תצהירו של התובע הוא תצהיר כללי. בתצהיר נטען באופן כללי כי התובע מכר לספדי אבנים בשווי של 60,000 ₪. מלבד הצהרה זו לא הובאה ראיה כלשהי למתן התמורה הנטענת.

אפילו השיקים שמשלימים את הסכום ל 60,000 ₪ לא צורפו לתצהיר.

ב. מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי מערכת היחסים שלו עם ספדי היא מערכת יחסים מסועפת שרב בה הנסתר על הגלוי.

ג. בחקירתו טען התובע כי קיבל מספדי עוד שיקים בסכום של מעל 100,000 ₪. לטענתו נתן לספדי את סכום השיקים במזומן.

ד. נשאלת השאלה מדוע זה ייתן התובע לספדי כסף מזומן בתמורה לשיקים בסכום כה גבוה.

כשהתבקש לעונת לשאלה זו התפתל התובע מעל דוכן העדים ולא הצליח לתת תשובה מניחה את הדעת. הוא טען כי נתן לספדי מעל 100,000 ₪ במזומן על מנת שספדי לא יברח לו. אך לא הסביר מדוע ספדי יברח לו. תשובתו מעידה על עצמה כתשובה בלתי אמינה ובלתי סבירה. הרי מי שחושש מבריחתו של אחר מבטיח את עצמו ולא מגביר את סיכוניו. אם התובע חשש כי ספדי יברח לו אזי הוא היה צריך להימנע דווקא מלקיחת סיכון בדמות החלפת שיקים בכסף מזומן בסכום עתק. ודוק: התובע טען כי לא גבה רווח כלשהו מספדי כלומר לא ביצע עסקת ניכיון אלא נתן לספדי בדיוק את סכום השיקים.

ה. לשאלה אם התובע דיבר עם אחד בשם טוביה ואמר לו כי העביר לספדי 100,000 דולר השיב כי לא זכור לו שאמר דבר כזה אך לא שלל זאת.

ו. כנשאל על התאמת סכום השיקים שבידיו לסך של 60,000 ₪ השבי כי :

"מתוך הצ'קים האלה בתיק הזה על איזה צ'קים אתה תובע היום?

ת. הראשונים שאני התקשרתי אליה.

ש. כמה הסכום שלהם?

ת. הוא היה צריך לתת לי 60,000 ₪ הוא נתן לי את הצ'קים ואם נשאר אז הוא שילם לי.

ש. כמה הוא שילם לך?

ת. אני לא זוכר......"

עיננו הרואות שבעוד שעל פי התצהיר מדובר בעסקה פשוטה של מכירת אבנים תמורת 60,000 ₪ הרי שמתשובתו הנ"ל עולה כי הדברים אינם פשוטים והוא מניח שספדי השלים לו ( "אם נשאר אז הוא שילם לי") את סכם השיקים אך אינו זוכר כמה שילם לו.

ה. התובע הכחיש כי עסק בקניית שיקים : " אני לא קונה צ'קים, אני לוקח ונותן כסף. אני לא

רציתי שהוא יברח לי אז עזרתי לו שיקבל אוויר. צריך לשלם על הריצוף, אמרתי בסדר אני

אעזור לך."

ראשתי לא ברור מה ההבידל בין לקנות שיק לבין לקחת את השיקו ולתת בעדו כסף. שנית אם צריך[

לשלם על הריצוף מה המניעה שהתובע בעצמו ישלם על הריצוף של הבית שלו שספדי בונה לו ומדוע

הוא צריך לתת לפסדי כסף מזומן ולקבל שיקים תוך ביצוע הקלטה של המושכת דבר שמעיד עלחשש

מחזרת הישיקם.

ו. הוסף לכל האמור לעיל כי התובע אישר שמערכת היחסים שלו ספדי נמשכת וכי הוא יכול לזמנו למתן עדות.

ז. באת כוחו של התובע לא הסבירה בסיכומיה מדוע לא זומן ספדי למתן עדות מטעם התובע. הרי ספדי הוא עד מפתח בתיק שכן הוא החוליה המקשרת בין התובע והנתבעת והמידע לגבי התמורה בעסקת היסוד והתמורה בעסקה עם התובע מצוי אצלו.

ח. אי הזמנתו של ספדי למתן עדות הוא מחדלו של התובע ולא של הנתבעת. הנתבעת מצויה עם ספדי ביריבות קשה ואף הגישה נגדו תלונה במשטרה.

ט. אי הבאתו של ספדי למתן עדות היא מחדל שיורד אל הסלע לאור העדר סימוכין לתמורה הנטענת( אבנים) מלבד הצהרתו הסתמית של התובע.

י.ב מצב זה אני קובע כי התובע לא הוכיח כי מסר לספדי אבנים או כל תמורה אחרת כנגד השיק. מכאן, אילו הוכיחה הנתבעת את כישלון התמורה בעסקת היסוד כי אז התביעה הייתה צריכה להידחות בהעדר הוכחת יסוד התמורה שהוא יסוד הכרחי לאחיזה כשורה. אך כאמור הנתבעת נכשלה בסתירת חזקת התמורה.

סוף דבר:

סוף דבר הוא שהתביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום החוב שבתיק הוצאה לפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.