לפני: כב' השופטת קרן כהן

החלטה

1. לפניי בקשת המבקשת (התובעת) להתיר את הצטרפותה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (להלן: הנציבות) במעמד של "ידידת בית משפט" ולאפשר לנציבות להגיש את עמדתה בשאלה העקרונית המתעוררת בתיק זה ושעניינה הפלייה מחמת גיל.

המבקשת טענה כי עמדת הנציבות תסייע לבית הדין להכריע בסוגיות שבמחלוקת ואשר נוגעות למומחיות הייחודית של הנציבות ולסמכויותיה.

1. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, המחלוקת בהליך ברורה וסיום העסקתה של התובעת נעשה משיקולים ענייניים וללא קשר להפלייתה מחמת גילה. עוד נטען כי לא תהיה תרומה לצירוף הנציבות להליך מכיוון שטרם ניתנה הכרעה בשאלה אם התובעת הופלתה מחמת גילה בעת פיטוריה, כטענתה, או שמא היא פוטרה משיקולים מקצועיים ופדגוגים, כטענת המשיבה. לפיכך נטען כי קיים ספק אם תהיה לנציבות תרומה משמעותית להליך.
2. בדיון שהתקיים ביום 12.2.2018 הודיעה הנציבות כי היא מעוניינית להצטרף כצד להליך.
3. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.
   1. הלכה היא כי על הערכאה השיפוטית הדנה בסכסוך ליתן דעתה גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניה ולכן קיימת סמכות לצרף להליך עצמו צדדים נוספים, בין מיוזמתה ובין לבקשת אחד הצדדים, וזאת כדי להכריע באופן יעיל ושלם בסוגיות המשפטיות העומדות להכרעה^[1].

ובלשונה של השופטת (כתוארה אז) וירט-ליבנה בעניין האגודה לזכויות האזרח^[2]:

"המוסד של 'ידיד בית משפט' נועד לאפשר למי שאינו צד ישיר לסכסוך להציג בפני בית המשפט אינטרס או מומחיות מיוחדים שהוא מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו, כאשר הדבר רלוונטי ועשוי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך שבפני בית המשפט. לצורך הכרעה בבקשה להצטרך להליך כ'ידיד בית המשפט', יתחשב בית המשפט אליו הוגשה הבקשה במכלול השיקולים הנוגעים לעניין, בין היתר, מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבוקש, אל מול החשש כי צירוף כאמור יפגע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם. לשם כך, יבחן בית המשפט את מהות הגוף, מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו הוא מבקש להצטרף להליך; סוג ההליך והצדדים לו; מהות הסוגיה העומדת להכרעה ועוד".

• 1. כאמור, בתובענה זו נדונה טענת המבקשת ולפיה הופלתה מחמת גילה בעת קבלת ההחלטה על סיום העסקתה.
  2. אין חולק כי לנציבות יש מומחיות בכל עילות ההפליה במשך שנים רבות זה וכי אחת המטרות שלשמה הוקמה היא "התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים"^[3]. כמו כן, אין מחלוקת כי הסוגיה של הפלייה מטעמי גיל היא סוגיה חשובה שאינה ייחודית להליך זה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה שהנציבות העוסקת בנושא וחשופה לתלונות מצד עובדים רבים תגיש עמדה שתעסוק בתופעה הרחבה של הפלייה מטעמי גיל באופן כללי ולא בנוגע לעובדות המקרה הספציפי הנדון בהליך זה. עמדת הנציבות תוכל לסייע לבית הדין לבחון את המקרה הספציפי גם במבט רוחבי.
  3. אציין, כי בשלב במקדמי שבו נמצא ההליך צירוף הנציבות וקבלת עמדתה לא יסרבלו את ההליך ולא יגרמו להתארכותו שלא לצורך. הצדדים יוכלו להתייחס לעמדת הנציבות במסגרת הסיכומים מטעמם.
  4. בנסיבות אלה אני סבורה שיש להורות על צירופה של הנציבות להליך המתנהל לפניי כ"ידידת בית משפט". הנציבות תגיש עמדה שתעסוק בהיבט הרחב של סוגיית ההפליה מטעמי גיל ולא תתייחס לעובדות המקרה הספציפי הנדון לפניי.

סוף דבר

6. הבקשה מתקבלת.

הנציבות תצורף להליך במעמד של "ידיד בית משפט" ותגיש לבית הדין עמדה שתכלול התייחסות עקרונית לסוגיה העוסקת בהפליה מחמת גיל במקום העבודה, וזאת עד ליום 6.9.2018.

יובהר כי עמדת הנציבות לא תכלול עמדה בשאלות העובדתיות והמשפטיות הקונקרטיות הטעונות הכרעה של בית הדין.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ח, (15 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529 (1999); ע"ע (ארצי) 19676-11-10 מדינת ישראל-הממונה על תשלום הגמלאות – חיות, (2.10.2013). ↑

2. בר"ע (ארצי) 44667-05-13 האגודה לזכויות האזרח – שחר, (23.6.2013). ↑

3. סעיף 18ח(5) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. ↑