החלטה בבקשה מקדמית לביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

1. רקע

נגד הנאשם הוגש ביום 28.12.2016 כתב אישום בגין אי ציות בתקופה 5.9.2015-1.12.2016 לצו התאמתו של בינוי לא חוקי בשטח של כ-110 מ"ר להיתרים החלים, צו אשר ניתן במסגרת גזר דין מיום 30.10.2002 ב-ת.פ. 3397/1998.

1. טענות הנאשם

טרם מתן תשובה לאישום ביקש הסניגור להגיש בקשה בכתב בטענה מקדמית ובקשתו אושרה. הבקשה כולה נסבה סביב אי מתן זכות לחשוד למסור גרסתו טרם הגשת כתב אישום. תמצית טענות הנאשם:

• 1. ביום 1.12.2016 הומצא לנאשם מכתב התראה טרם הגשת כתב אישום (להלן - מכתב ההתראה).

ביום 28.12.2016 הוגש כתב האישום.

חלפו 27 ימים בין המצאת מכתב ההתראה לנאשם לבין הגשת כתב האישום.

• 1. קיים מסמך ששמו "הנחיות עבודה בעניין אכיפת חוק התכנון והבנייה" אשר יצא על ידי 'מנהל ההנדסה הלשכה המשפטית' בפברואר 2016 ואושר בוועדת המשנה לתכנון ובניה 4/2016 מיום 23.2.2016. על פי אותו מסמך (בעמוד 13), יש להמתין 30 יום מעת מסירת מכתב התראה לחשוד עד העברתו לתובעת העירונית. כך לא נעשה במקרה דנן.
  2. מכתב ההתראה הוצא למראית עין בלבד. זאת המסקנה מכך שחלפו 27 ימים מעת המצאתו ועד שהוגש כתב אישום.
  3. מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) של משרד המשפטים הוציאה ביום 26.12.2016 'הנחיה - מתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום' (סימוכין: 803-99-2016-066068). על פי ההנחיה, גם על תביעה עירונית לאפשר לחשודים להשמיע טענותיהם טרם הגשת כתבי אישום. לפיכך, בתיקים שבהם מוגשים כתבי אישום ללא חקירה בשל העדרה של סמכות חקירה, יש למסור לחשוד הודעה בכתב אשר בה יצויינו עיקרי העובדות המהוות את העבירה וסעיף העבירה בה החשוד חשוד. בהודעה יש לציין כי החשוד רשאי לשלוח בכתב את טענותיו לא יאוחר משלושים ימים מיום קבלת ההודעה. גם אין מניעה שגרסת החשוד תימסר לרשות בעל פה, אך לא בפני הפקח במעמד מסירת הדו"ח.

מתן מכתב ההתראה ופרקי הזמן במקרה דנן לא תאמו את ההנחיה האמורה.

• 1. לטענת הנאשם (בתצהיר ערוך כדין), למחרת המצאת מכתב ההתראה הוא יצר קשר טלפוני עם המפקח החתום על מכתב ההתראה וביקש להגיע להיחקר ולהשמיע את עמדתו. בתשובה, המפקח הודיע לנאשם כי "התיק כבר נשלח ללשכה המשפטית לכתב אישום".

1. תשובות המאשימה

המאשימה הגישה כתב תשובה ובהמשך נדרשה בהחלטותיי למסור פרטים נוספים. עיקרי הדברים:

• 1. מסמך הנחיות העבודה הנטען אינו קשור לתביעה העירונית של עיריית ירושלים. חיפוש במרשתת מעלה כי המסמך נוגע ככל הנראה לעיריית אשקלון.
  2. במשך 27 יום היה לנאשם די זמן למסור גרסתו בפני המאשימה טרם הגשת כתב האישום.
  3. ההנחיות הספציפיות של משרד המשפטים מתייחסות לנציגי אכיפה עירוניים חסרי סמכות חקירה. אלא שלמפקחי הבניה של עיריית ירושלים יש סמכות חקירה ולפיכך ההנחיות שהוצגו אינן רלבנטיות לגביהם.
  4. לא נפל כל פגם בהתנהלות המאשימה, ובוודאי שהדברים אינם עוברים את שלושת המבחנים המצטברים הקבועים בהלכת בורוביץ (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ ואח', פ"ד נט(6) 776, 816 (2005)).
  5. בתחילה המאשימה לא התייחסה כלל בתשובתה לטענה בדבר שיחת הטלפון בין הנאשם לבין המפקח. לאחר החלטה המורה למאשימה לעשות כן, טענה ב"כ המאשימה כי בירור עם המפקח מוסר ההתראה העלה שזה לא זוכר יצירת קשר כלשהי על ידי הנאשם לאחר מסירת ההתראה - בטלפון או בהתייצבות במשרדי הפיקוח.
  6. המאשימה הדגישה כי לנאשם היו 28 ימים לשם מסירת גרסתו בכתב ובעל פה בפני הפיקוח ובפני הלשכה המשפטית, אולם הוא בחר שלא לעשות כן.
  7. בהתאם להחלטה נוספת הגישה המאשימה לתיק עותק של מכתב ההתראה וכן תרשומת התנועות של תיק העבירה. עולה כי לאחר התיעוד של המצאת מכתב ההתראה ביום 1.12.2016, מצויין כי ביום 4.12.2016 הועבר התיק ללשכה המשפטית לשם הכנת כתב אישום.

דיון והכרעה

1. הסניגור המלומד לא הציג כל קישור בין מסמך הנחיות העבודה, שאינו נושא עליו כל מלל או סימול גרפי, לעיריית ירושלים או לרשות מנחה גבוהה יותר (כגון פרקליטות המדינה וכיו"ב).

חיפוש פשוט בגוגל של "הנחיות עבודה בעניין אכיפת חוק התכנון והבנייה" מעלה (כתוצאה ראשונה) כי מדובר במסמך המצוי תחת הכתובת הכללית ashkelon.complot.co.il ובו מופיעה המילה "אשקלון" 6 פעמים. ככל הנראה מדובר אפוא במסמך של התביעה העירונית באשקלון.

ברי כי אין זיקה בין המסמך האמור לבין פעולותיה של התביעה העירונית בירושלים.

התנהלות הסניגור אשר הובילה להטחת טענות קשות במאשימה על יסוד מסמך בלתי רלבנטי - תמוהה ביותר.

1. נכונות טענות המאשימה גם לגבי הנחיות משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)) בעניין מתן הזדמנות לחשוד למסור גרסתו. הנהלים המפורטים בעניין ניתנו בהתייחס ליחידות תביעה שאין שבהן למפקחים סמכות חקירה - מצב שאינו רלבנטי למחלקת הפיקוח על הבניה של עיריית ירושלים.

אף לא למותר לציין כי מדובר בהנחיות מיום 26.12.2016 - יומיים טרם הגשת כתב האישום ו-25 יום לאחר מסירת מכתב ההתראה לנאשם. גם מטעם זה לא ניתן לטעון לתחולת אותן טענות לגבי מכתב התראה שנמסר לנאשם 25 יום טרם שנחתמו אותן הנחיות.

1. עיון במכתב ההתראה (אשר העתקו הוגש לתיק על ידי המאשימה) מעלה כי הנאשם (החשוד) מוזמן בו למסור את גרסתו בשעות קבלת קהל, בימי שלישי, בין השעות 14:00-16:00 במשרדי הפיקוח על הבניה בפני מפקח מחלקת הפיקוח (ששמו צויין גם בגוף המכתב וגם בחתימתו המכתב) בכיכר ספרא 1 קומה 4.

לעת הזאת, אין בידי בית המשפט להכריע לגבי עצם הטענה העובדתית בדבר נסיון של הנאשם לשוחח טלפונית עם המפקח. אפשר שנושא זה יוכל להיות מובא בפני בית המשפט במהלך שמיעת ההוכחות בתיק, אולם יש לציין כבר עתה כי אין בו כדי להטות את הכף. הנאשם הוזמן למסור עמדתו אולם אין טענה שהוא התייצב למסור עמדתו וגם אין טענה שהוא הגיש כתב טענות כלשהו.

1. גם הטענה לגבי מראית עין בלבד בעצם מתן מכתב ההתראה היא טענה קשה, דחוקה וחסרת ממשות ואין בה כדי להביא לביטול כתב האישום. חלפו 27 ימים מעת המצאת מכתב ההתראה ועד הגשת כתב האישום. מדובר בכמעט 4 שבועות. בפרק זמן זה יכול אדם, אשר חושש כי יוגש נגדו כתב אישום, לפעול באופן נמרץ לשם מסירת מלוא טענותיו בפני התביעה. בפועל לא עשה הנאשם דבר למעט, לטענתו-שלו, יצירת קשר טלפוני עם מחלקת הפיקוח של עיריית ירושלים.

העברת התיק ממחלקה למחלקה אחרת בעיריית ירושלים אינה מהווה מחסום בלתי עביר ובלתי הדיר לעיון המאשימה בתיק טרם הגשת כתב האישום, אם היה החשוד-הנאשם מתייצב ומוסר טענות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע על שיקול דעת המאשימה אם להגיש כתב אישום אם לאו.

בשורה התחתונה, התביעה הגישה כתב אישום 27 יום לאחר מסירת מכתב ההתראה ומבלי שמאז החשוד-הנאשם לא התייצב כלל במשרדי הפיקוח על הבניה ואף לא מסר טענות בכתב בעניין.

1. סבורני כי מתן הזדמנות לחשוד למסור גרסתו טרם הגשת כתב אישום היא מהלך נחוץ, דרוש ומתבקש. אף ביטלתי כתבי אישום במקרים שבהם המאשימה לא פעלה בהתאם לכך - וההחלטות פורסמו.

לא זה המקרה שלפנינו. במקרה דנן המאשימה נתנה לחשוד הזדמנות למסור את גרסתו טרם הגשת כתב אישום. בפועל, הנאשם לא התייצב במשרדי המאשימה ואף לא מסר טענותיו בכתב.

הבקשה כולה מתבססת על המישור הטכני תוך הטחת טענות קשות ולא מדוייקות במאשימה, אולם דבר לא נטען במישור המהותי. הנאשם, באמצעות סניגורו המלומד, לא הבהיר ואף לא רמז מה היו אותן טענות שהיו בפיו אי אז בשלהי שנת 2016 אשר היה בהן כדי לשנות את מהלך הדברים ולהביא לאי הגשת כתב האישום נגדו.

לא הוכחה ולו תחילתן של תוצאות קשות להתנהלות המאשימה. על פני הדברים מדובר בנסיון לא כשר של הנאשם, באמצעות סניגורו המלומד, לקושש טענות לשם יצירת רושם של פגיעה בעקרונות הצדק, מבלי שכך היה.

1. מורם מכל האמור כי אין בבקשת הנאשם כדי להקים לו הגנה מן הצדק ולהביא לביטול כתב האישום.

ברובה, הבקשה היא שגויה ומטעה.

בית המשפט אינו מכריע לעת הזאת האם התקיימה שיחת טלפון בין הנאשם לבין המפקח. זאת ניתן יהיה לטעון במסגרת התיק העיקרי, אולם גם אם תתקבל הטענה העובדתית של הנאשם, הרי שאין בה כשלעצמה להצדיק את ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק - נדחית.

הקראה ותשובה מפורטת לאישום יישמעו ביום 15.7.2019 בשעה 13:15.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, בהעדר הצדדים.