בפני תביעה כספית, על סך של 13,073 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: בין צד ימין קדמי של משאית הנתבעים לדופן שמאל של רכב התובעת היה מגע, במקום בו 3 נתיבים מצטמצמים ל-2. נהגת התובעת טענה שעמדה על מקומה, מחמת הפקק שנוצר, כשהמשאית סטתה לעברה (אך גרסתה אינה מתיישבת עם התפתחות סבירה של תנועה במצב נתיבים כזה, ומסתבר יותר כי היתה בתנועה, אגב ניסיון השתלבות שמאלה), ואילו נהג הנתבעים טוען כי הרכב נצמד למשאית, בשל אוטובוס שהיה מימין לו, וגרם לעצמו נזק (אולם גרסה זו אינה דומה לגרסה שדווחה בשמו). בנוסף, רכב התובעת נבדק לאחר למעלה משנה מיום התרחשות התאונה, ונהג הנתבעים טוען כי הנזק שנגרם בפועל ביום התאונה מצומצם בהרבה מזה שצילם השמאי, ואינו יותר מאשר שריטה לאורך הרכב.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה, ואני דוחה אותה, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ח, 28 מאי 2018, בהעדר הצדדים.