רקע:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו את העבירות הבאות: נהיגה תחת השפעה, לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961. (להלן: "תקנות התעבורה"). נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה(נ"ח) תשכ"א 1961. (להלן: "פקודת התעבורה"). התנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה. סטייה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה. נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970. (להלן: "פקודת בטוח רכב מנועי")

2. על פי הנטען ביום 12.7.17 נהג הנאשם ברכב ברחוב הרב אג"ן בירושלים וצומת רחוב הנביאים, כשהוא נתון תחת השפעת משקאות משכרים. בבדיקת מאפיינים שנערכה לו התקבלו התוצאות הבאות: בבדיקת עמידה התנדנד. במבחן הליכה על הקו לא הצמיד עקב לצד אגודל, חרג מהקו, טעה בספירת צעדים, הפסיק ללכת, התנדנד והסתייע בהנפת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבות. במבחן הבאת אצבע לאף התנדנד בעת ביצוע ההוראות, והחטיא הבאת אצבע לאף. באותן הנסיבות נהג הנאשם בקלות ראש, סטה ימינה מכיוון נסיעתו, עלה על המדרכה ופגע בעמוד למניעת חנייה על המדרכה. כמו כן נהג הנאשם ברכב ללא ביטוח. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לרכב ולתשתיות.

3. במסגרת כתב האישום שצורף הורשע הנאשם בעבירות הבאות: סירוב לבדיקת שכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה. נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 א לפקודת בטוח רכב מנועי ואי ציות לאות של שוטר לפי סעיף 23(א)(2) לתקנות התעבורה.

4. על פי הנטען, ביום 16.6.18 בשעה 05:18 ו/או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב פרטי ברחוב קוסטה ריקה בירושלים, כאשר הוא שיכור בכך שסירב לבצע בדיקת אלכוהול אותה נדרש לבצע כדין. אותה עת נהג הנאשם כאשר הודע לו כי הוא פסול מנהיגה (תיק בית משפט: 584-09-17, מיום 22.4.18), במסגרתו נפסל הנאשם בנוכחות עד החלטה אחרת. באותה עת לא ציית הנאשם לאות שוטר במדים עת נדרש להתלוות לשוטרים, והחל בבריחה רגלית מהמקום עד שנעצר על ידם. הנאשם אף נהג ברכב כשאין ברשותו תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש בו.

רישום קודם ותסקיר שירות המבחן:

5. הנאשם נעדר עבר פלילי, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2016 והוא נעדר רישום קודם.

6. בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקרים. מפאת צנעת הפרט אביא מתוכנם אך בתמצית. הנאשם כבן 27 רווק מתגורר בבית הוריו, ושוהה בתנאי מעצר בית מלא. הנאשם מטפל לבדו בשני הוריו, עקב מצב בריאותם. על אף קשיים משפחתיים המפורטים בתסקיר, שירת הנאשם בצה"ל כלוחם ועמד בדרישות היחידה בה שירת. מאז שחרורו עבד הנאשם כמאבטח במסגרות שונות עד מעצרו.

שרות המבחן ציין, כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, ומעורבותו החוזרת בעבירת השכרות הינה ביטוי לשימוש לרעה וקושי בהצבת גבולות לעצמו. בנסיבות אלו המליץ שרות המבחן לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית על מנת לבחון מוקדי קושי בחייו של הנאשם, וכן לבדוק את אופי שימושו באלכוהול. להערכתם, לנאשם שהינו בחור צעיר, אישיות בלתי מגובשת וערך עצמי נמוך. הוא חווה קשיי קליטה וגדל בסביבה משפחתית מוחלשת. על רקע זאת, נאלץ לתפקד באופן עצמאי בלא רשת תמיכה, זאת לצד אחריותו לטיפול בהוריו. אלו לדעת שרות המבחן, עומדים בבסיס ביצוע העבירות. מנגד, לנאשם כוחות הסתגלות ויציבות שבאו לידי ביטוי במסגרת לימודיו, שירותו הצבאי וכן מסגרות התעסוקה בהן עבד. נוסף לכך ולהתרשמותם הנאשם הינו אדם מסור לטיפול בהוריו, וקיימת אצלו שאיפה לניהול אורח חיים נורמטיבי. בנסיבות האמורות המלצתם הינה להטלת צו מבחן למשך שנה לבחינת טיפול מתאים עבורו, וכן הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף 250 שעות.

ביום 26.12.18 הוגש תסקיר משלים בו התייחסות לתיק שצורף. באשר לעבירה הנוספת צוין כי הנאשם התקשה לקבל אחריות מלאה על מעשיו, אך הביע חרטה על התנהלותו וביטא הבנה לחומרת המעשה. שרות המבחן עדכן שבפרק הזמן שחלף מעת הגשת התסקיר הקודם, הופנה הנאשם לאבחון וטיפול בעמותת "אפשר" שמטרתה לאבחן ולטפל בבעיות התמכרות ושימוש לרעה באלכוהול. במסגרת זו הגיע הנאשם באופן קבוע לפגישות טיפוליות עם עובד סוציאלי, וכיום קיימת אצלו תובנה לחומרת מעשיו. המטפל דיווח לקצין המבחן שהנאשם החל תהליך טיפולי משמעותי והוא משתף פעולה כנדרש. נוסף לכך הופנה הנאשם לקבוצה פסיכו-חינוכית הנערכת בשרות המבחן לעוברי חוק בתחום הנהיגה בשכרות. בנסיבות אלו שב שרות המבחן על המלצתו להטלת צו של"צ והעמדת הנאשם במבחן במסגרתו ימשיך את הטיפול הפרטני ויחל בתהליך הקבוצתי. נוסף לכך המליץ להימנע מהטלת מאסר בעבודות שרות, שכן יש בכך כדי לפגוע בתהליך הטיפולי. על פיו יש בהליכים ובתקופת המעצר בה היה נתון כדי להוות גורמים מרתיעים עבורו. לצד זאת המלצתו הינה להטלת רכיב של מאסר צופה פני עתיד.

בתסקיר מיום 8.4.19 עדכן שרות המבחן כי בחודש אוגוסט 2018 הופנה הנאשם למרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים של עמותת "אפשר". התרשמותם של גורמי הטיפול מהנאשם הינה חיובית מאוד. לאחר תקופת אבחון וטיפול של כחצי שנה במסגרת "עמותת אפשר" התרשמות גורמי המקצוע כי לא קיימת אצל הנאשם תלות באלכוהול, והוא נמנע ממצבי סיכון ומשימוש לרעה באלכוהול. בסוף חודש פברואר סיים הנאשם את הטיפול בעמותה, והשתלבותו בקבוצה הטיפולית זהה לטיפול הפרטני אותו סיים כאמור. שרות המבחן מציין כי מפגשים אלו עתידים להסתיים ביום 17.4.19. עוד צוין, כי אף בשיחות שנערכו עמו לאחר מכן, ישנו שינוי משמעותי בהתנהלותו בכל התחומים. הנאשם התארס לאחרונה ועתיד להתחתן בחודשים הקרובים, והוא שב לעסוק בעבודת אבטחה. לאור כל אלו ממליץ שרות המבחן על ענישה שיקומית חינוכית לצד מאסר על תנאי כרכיב עתידי ומרתיע.

תמצית טיעוני הצדדים:

7. המאשימה הפנתה לחומרה העולה מעובדות כתבי האישום בהם הורשע הנאשם, ולכך שהתיק הנוסף מבטא עליית מדרגה בבחינת המעשים אותם ביצע. על פיה מתחם העונש בכל הנוגע לעבירה שעניינה נהיגה בזמן פסילה הינו החל מ- 15 יום מאסר ועד 20 חודשי מאסר, פסילה למשך 6 חודשים ועד 60 חודשי פסילה. באשר לעבירה שעניינה "נהיגה בשכרות" מתחיל מתחם הענישה (למי שנדון בגין שני אירועים) במאסר בפועל למשך 15 יום ועד 18 חודשי מאסר, פסילה למשך 36 חודשים ועד 60 חודשים. המאשימה הפנתה לעובדה כי בתיק שצורף קיימות עבירות נוספות שעניינן גרימת תאונה ו"אי ציות להוראות שוטר", ובכך חומרה נוספת. על רקע תוכנם של התסקירים והתהליך הטיפולי אותו סיים הנאשם, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 9 חודשים שיכול וירוצה במסגרת עבודות שירות (בהתאם לתיקון בחוק). מאסר על תנאי שלא יפחת מ- 12 חודשים ל- 3 שנים, פסילה בפועל שלא תפחת מ- 10 שנים, פסילה על תנאי ארוכה ומרתיעה, וקנס כספי.

8. ב"כ הנאשם ציין כי תיפקודו של הנאשם, משך כל חייו, היה חיובי כפי שהדברים באים לידי ביטוי בתסקיר, זאת על אף קשיים ומורכבות משפחתית קשה עמה התמודד. בנסיבות אלו, כך ציין, נשאלת השאלה מדוע מעד הנאשם כעת וביצע עבירות חמורות בתקופה קצרה. הסנגור הוסיף, כי בתחילת הדרך עלה גם ספק באשר ליכולתו של הנאשם לצאת מהמצב אליו נקלע, אך כיום ולאחר טיפול ארוך במסגרת שרות המבחן, ספק זה הוסר. הסנגור עמד על תוכנם של התסקירים וביקש לאמץ את המלצותיו. עוד הפנה לתנאי המעצר בהם היה נתון הנאשם בתחילה, וכן לעובדה כי הנאשם עתיד להתחתן במהלך החודשים הקרובים.

9. הנאשם בסיום ציין כי הוא את הלקח למד וכיום הוא מצוי במקום אחר ומעוניין בהמשך טיפול. עוד הפנה לנסיבותיו המשפחתיות הקשות ולצורך שלו להמשיך ולטפל בהוריו על רקע מצבם הרפואי.

<#3#>

דיון- קביעת מתחם העונש ההולם

10. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בביצוע עבירות של נהיגה בשכרות שבאחד המקרים אף גרמה לתאונה, נוגע בסיכון הגלום מהמעשה לציבור הנהגים ומשתמשי הדרך. הערך החברתי אשר נפגע בעבירות של נהיגה בפסילה ואי ציות לאות שוטר, הינו ההגנה על עיקרון שלטון החוק וכיבודו. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה מתחם הענישה הינו החל ממאסר קצר (למשך מספר ימים) או אף במסגרת עבודות שירות (למשך מספר שבועות) ועד למאסרים בפועל למשך מספר חודשים, זאת לצד פסילות למשך מספר חודשים ועד פסילות ממושכות בפועל.

(לדוגמאות ראו: רע"פ 5642/05 אלי יהודה נגד מדינת ישראל (מיום 20.6.05), רע"פ 3878/05 יעקב בן זוגי נגד מדינת ישראל (מיום 26.5.05), רע"פ 7523/06 סאמר מואסי נגד מדינת ישראל (25.9.06) רע"פ 6415/07 רחמן רחייל נגד מדינת ישראל (מיום 4.8.07), רע"פ 225/09 ריאן סרסור נגד מדינת ישראל (מיום 23.3.09) רע"פ 8013/13 מסעוד נגד מדינת ישראל (מיום 18.12.13), עפ"ת 4420-09-12 מדינת ישראל נ' פכורי (מיום 29.11.13), עפ"ת 228-0612 מדינת ישראל נגד בנימיני (מיום 4.9.12)).

קיימים גם פסקי דין בהם הוטלו עונשי של"צ במקרים דומים, אלו מצויים מחוץ למתחם הענישה והוטלו בנסיבות שהינן חריגות או לאחר הליכי שיקום.

(ראו למשל פ"ל 4919-01-17 מדינת ישראל נגד ג'יהאן עבדול רחמן (מיום 22.1.18), פ"ל 2205-10-15 מדינת ישראל נגד ארצי (מיום 16.7.17), פ"ל 1481-03-17 מדינת ישראל נגד אבו גוש (מיום (7.6.17))

11. לצד העבירה שעניינה "נהיגה בשכרות", (למי שמבצעה בפעם הראשונה), קבוע עונש פסילת מינימום למשך 24 חודשים, זאת לצד רכיבי ענישה של פסילה על תנאי וקנס. מדיניות הענישה בכל הנוגע למי שבעברו עבירת שכרות כוללת גם רכיב של מאסר. בענייננו, קיימות שתי עבירות מסוג זה ועבירות נוספות, בהן כאמור "נהיגה בזמן פסילה", וכן תאונת דרכים שתוצאותיה נזק רכושי.

12. בהביאי בחשבון שיקולים אלו, אני קובע כי מתחם העונש הינו החל ממאסר בפועל קצר (שיכול וירוצה למשך מספר חודשים במסגרת עבודות שירות) ועד מאסר בפועל למשך 6 חודשים, וכן פסילה בפועל לתקופה העולה על 24 חודשים.

סטייה מן המתחם- סיכויי שיקום

13. המדובר אומנם בשני אירועים, אך בבסיסם התנהגות שמניעיה דומים. בנסיבות אלו יש לבחון את שני האירועים כמכלול אחד. הנאשם כבן 28 עלה בשנת 2004 לישראל מאתיופיה. מגיל צעיר נעדר הוא רשת תמיכה משפחתית והוא מתפקד כאדם עצמאי גיל צעיר מאוד, תוך שהוא נוטל על עצמו במסירות ולבדו את הטיפול בהוריו. למרות קשיי קליטה ועלייה, ונסיבות משפחתיות קשות, עמד הנאשם בדרישות הלימודיות ממנו, ואף לאחר מכן שירת שרות צבאי מלא כלוחם. לאחר שחרורו עבד הנאשם כמאבטח וטרם מעצרו בתיק זה אף תכנן להירשם ללימודי חשמל ואלקטרוניקה. כאמור, להתרשמות גורמי המקצוע המדובר בנאשם מסור שלו כוחות חיוביים ויכולות גבוהות. בנסיבות המקרה, וכפי שטען הסנגור בצדק, עולה השאלה מה הביא את הנאשם לבצע את העבירות, ומדוע דווקא בשלב הזה. לכך אין תשובה ברורה, הגם שניתנת התייחסות חלקית בעניין זה על ידי שרות המבחן. (ראו: תסקיר מיום 31.7.18 עמוד 3 פיסקה 5 החל משורה 4).

14. כידוע עקרון חשוב בגזירת עונשו של נאשם הוא עקרון הענישה האינדיבידואלית, הלוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות, אירועים שהשפיעו על מהלך חייו ושעיצבו את דמותו ושיקולים נוספים. הנאשם הינו אדם צעיר, שמשך כל חייו עשה מאמץ לתפקד כאדם נורמטיבי. להתרשמותי, מעידותיו כעולה מכתבי האישום אינן מאפיינות את דרך התנהלותו, ובעת הזו יש לסייע לו לשוב חזרה אל התלם, שם מקומו.

15. קיימת הצדקה לנקוט בדרך זו גם בשל שיקולי שיקום, ולחרוג (לקולא) ממתחם העונש ההולם. (ראו: סעיפים 40 ג(ב) ו-40 ד לחוק העונשין. (ראו: ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.8.2013), ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.6.2013), ע"פ 6294/11 פלוני נגד מדינת ישראל (מיום 20.2.14), ע"פ 2849/13 מדינת ישראל נגד טייאצו טגאבה (מיום 13.8.13) ע"פ 5106/99 אבו ניג'מה נגד מדינת ישראל פ"ד נד(1) 350, 354 (2000)).

16. הנאשם החל את הקשר עם שרות המבחן בחודש יולי 2018. מאז שולב הנאשם בתהליך טיפולי במסגרתם, תחילה במסגרת פרטנית בליווי עובד סוציאלי ובהמשך בקבוצה טיפולית פסיכו-חינוכית שנערכה בשרות המבחן. לאחר טיפול ומעקב ארוך דיווח שרות המבחן כי המפגשים הפרטניים שנערכו עם הנאשם היו חיוביים מאוד, ואף במסגרת הקבוצה ולאחר אבחון וטיפול של כחצי שנה ניתן לקבוע, כי לא קיימת אצלו תלות באלכוהול. הנאשם סיים בחודש פברואר 2018 את הטיפול בעמותת "אפשר", ואת הטיפול הקבוצתי סיים ביום 17.4.19. מעבר לכך, תיאר שרות המבחן בתסקירו האחרון את השינוי שערך הנאשם בחייו. נטילת האחריות, עמדותיו כיום, והפקת הלקחים אותן למד מהמסגרות הטיפוליות בהן נטל חלק. הנאשם שב לעסוק באבטחה והוא עתיד להינשא במהלך החודשים הקרובים. בנסיבות האמורות קיימת הצדקה לחרוג ממתחם הענישה, ולאמץ את עמדת שרות המבחן.

גזירת העונש המתאים לנאשם

17. בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הפגיעה של העונש בנאשם תשליך גם על משפחתו, זאת על רקע הפרטים שהובאו בתסקיר (מיום 31.7.18 עמוד 2 פיסקה 2, עמוד 3 פיסקה 5). הנאשם כאמור סיים הליך טיפולי, עובד למחייתו ועתיד להינשא בזמן הקרוב. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה ואף צירף תיק נוסף עליו נטל אחריות. הנאשם עושה מאמץ גדול לחזור למוטב ולהחזיר את חייו למסלול תקין. הנאשם נעדר עבר פלילי או תעבורתי מכל סוג.

18. באיזון בין השיקולים השונים, אני סבור כי ישנו מקום לגזור במקרה זה עונש אשר סוטה לקולא ממתחם העונש באופן שלא יפגע בסיכויי השיקום של הנאשם ויאפשר לו להשיב את חייו למסלול נורמטיבי ותקין.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 24 חודשים בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית. הפסילה תימנה מיום 29.4.18.

הנאשם פטור מחובת הפקדת רישיון.

תשומת לב הנאשם כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הינו מאסר בפועל.

ב. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ג. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1500 ₪. ככל וקיימים כספים שהופקדו במסגרת הליך המעצר ניתן לקזזם מסכום הקנס ואת היתרה להשיב לנאשם.

ד. אני דן את הנאשם למאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

ה. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירות שעניינן נהיגה בפסילה ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה וזאת למשך 3 שנים. לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 15 יום.

ו. הנאשם ייבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף 350 שעות בבית אבות קריית מנחם בתפקיד עוזר במחלקת אחזקה. הפיקוח ייעשה על ידי שרות המבחן.

ז. צו מבחן למשך שנה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ו' אייר, 11 מאי 2019, במעמד הנוכחים.