1. לפניי עתירה נגד החלטות מועצת עיריית תל אביב-יפו להקצות למשיבה 2, עמותת "ברית עולם" (להלן: "המשיבה"), שטח ציבורי לצורך הקמת בית כנסת קבוע, וכן להקצות לה מבנה בבית ספר לשימוש זמני בשבתות וחגים לצורך קיום תפילות. לטענת העותרת, ההקצאה מפלה, אינה סבירה באופן קיצוני וניתנה משיקולים זרים. על כן, התבקשת ביהמ"ש לערוך הקצאה גם לעותרת, ולחלק את השטח המוקצה בין העותרת והמשיבה, כך שינוצל באופן מקסימלי.

הצדדים והרקע לעתירה

1. עניינה של העתירה בהחלטת המשיבה 1 (להלן: "העירייה") מיום 3.4.2017, להקצות למשיבה ללא תמורה, שטח בגודל 800 מ"ר בשכונת כוכב הצפון בת"א, במקרקעין הידועים כח"ח 31 בגוש 7186 (רחוב השביל 2120 מס' 2), למשך 24 שנים ו-11 חודשים, לצורך הקמת בית כנסת קבוע וכן החלטת העירייה מיום 12.6.2017, להרשות למשיבה לעשות שימוש בחדר בבית הספר היסודי בשכונה, לצורך קיום תפילות בשבתות וחגים, בשימוש זמני ל-5 תקופות של שנה, המתחדשות בכל שנה עד להקמת בית הכנסת הקבוע.
2. הקצאת מקרקעין לצרכי ציבור בת"א-יפו נעשית לפי "תבחינים להקצאת מקרקעין בעיר תל-אביב-יפו ללא תמורה או בתמורה סמלית" מיום 24.10.2011 (נספח ט"ו לעתירה) (להלן: "נוהל ההקצאות"). נוהל ההקצאות מבוסס בין היתר על חוזרי מנכ"ל משרד הפנים בנושא, ובכלל זה חוזר מס' 5/2001 (צורף כחלק מנספח י"ח לעתירה). על פי נוהל ההקצאות, פניית גוף המבקש הקצאה תעשה על טופס ייעודי בליווי מסמכים מתאימים. לאחר הגשתה, הבקשה עוברת לבדיקה מקדמית, שככל שצלחה עוברת לאישור עקרוני בהנהלת העירייה ובהמשך לפרסום הודעות בעיתונות, הודעה ראשונה בדבר הבקשה והאפשרות להגיש בקשות נוספות להקצאה (בתוך 60 יום מהפרסום הראשון), והודעה שנייה בדבר האפשרות להגיש התנגדויות (בתוך 45 ימים מהפרסום השני). ככל שמוגשות התנגדויות, דנה בהם ועדת התנגדויות שמעבירה את המלצתה לוועדת ההקצאות. בהמשך, ועדת ההקצאות דנה בבקשות ההקצאה שהוגשו ומעבירה המלצתה למועצת העירייה, לאישור או לדחיית הבקשות.
3. העותרת הינה עמותה רשומה שהוקמה בחודש מרץ 2007, בראשותו של תושב השכונה הרב שמואל לפקיבקר ובין מטרותיה הקמת בית כנסת בשכונה (נספח א' לעתירה). המשיבה אף היא עמותה רשומה שהוקמה ע"י תושבי השכונה בחודש ספטמבר 2015 ובין מטרותיה הקמת בית כנסת בשכונה (נספח 7 לתשובת המשיבה). בין תושבי השכונה, בצורות התאגדות שונות, מתנהלים מזה כעשור הליכים שונים הקשורים בהקצאת המקרקעין לצורך הקמת בית כנסת בשכונה, לרבות הליכים משפטיים, ואפרט להלן בתמצית את אלו הנדרשים לענייננו.
4. בשנת 2007 הגישה העותרת לעירייה בקשת הקצאה. לבקשה התנגד ועד תושבי השכונה, בין היתר מטעמים של אופי וצביון דתי של העותרת, שמזוהה לשיטתו עם חב"ד, והעדר התאמתה לאופי השכונה הנחשבת פלורליסטית ולא משתייכת לזרם מסוים. בשנת 2009 הוקמה "עמותת בית כנסת עם ישראל בכוכב הצפון" על ידי ועד השכונה (להלן: "עמותת עם ישראל"), והגישה אף היא בקשת הקצאה. העירייה בחנה את שתי הבקשות. במטרה לאפשר פעילות רחבה ככל שניתן ומתוך הבנה שניתן להקצות שטח אחד בלבד, פעלה העירייה בניסיון להביא לשיתוף פעולה בין העמותות. ברם, חרף ניסיונות העירייה לגשר על הפערים בין הקבוצות המתחרות, לרבות באמצעות קיום פגישות משותפות וניסיון כתיבת תקנון משותף, לא עלה בידי הצדדים להגיע לכדי הסכמות. כך בין היתר, המאבקים בין הקבוצות הובילו אף לבחירות לוועד השכונה ביום 29.12.2009, שזכו לשיעור הצבעה גבוה, ונסובו סביב נושא הקמת בית הכנסת. לוועד השכונה, המכהן גם כיום ומונה 7 נציגים, נבחרו בבחירות 2009 חמישה נציגים התומכים בעמותת "עם ישראל". בשנת 2011 המשיכו להתקיים ישיבות ושיחות בין העמותות וגורמים בעירייה. בשנת 2011 הגישה העותרת עתירה לביהמ"ש להורות לעירייה להקצות לה שטח (עת"מ 25250-05-11). העתירה נמחקה לאחר שהוסכם שהליך ההקצאה ימשיך בהתאם לדין, ובהתאם נערכו פרסומים ודיונים בבקשות ההקצאה. נדמה, כי בשנת 2012 השתכנעה ועדת ההקצאות כי יש להקצות את המקרקעין ל"ועד השכונה" (קרי לעמותת עם ישראל), אך בסופו של דבר הוחלט "למצות את הנסיון להגיע למתווה שיתוף פעולה ומוסכם בין שתי העמותות" (ר' נספחים א'-ד' לכתב התשובה מטעם העירייה). הליך ההקצאה הראשון הגיע למבוי סתום במאי 2012, ולא חלה התקדמות בגישור על הפערים.
5. בחודש ספטמבר 2015 הקימו תושבי השכונה, בתמיכת ועד השכונה, את המשיבה – שהיא המשך לעמותת "עם ישראל", ולדבריה מורכבת אף ממתפללים שהשתייכו בעבר לקבוצת המתפללים מקרב העותרת, וחברו אליה לאחר שלא הושגה פשרה בהליך ההקצאה הראשון. התארגנות זו הובאה לידיעת העירייה, שבתורה פנתה למנהל העותרת, וקראה לו לעשות מאמץ להגיע להסכמות עם תושבי השכונה כדי לקדם את הקמת בית הכנסת (נספח ה' לכתב התשובה מטעם העירייה). מספר חודשים לאחר מכן החלה המשיבה להפעיל בית כנסת זמני בבית ספר מקומי.
6. ביום 4.4.2016 התקבלה בישיבת הנהלת העירייה החלטה מחודשת על הקצאת שטח של 800 מ"ר לצורך הקמת בית כנסת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון והסביבה (יצוין, כי בהליך ההקצאה הראשון עמד על הפרק שטח גדול יותר להקצאה). מפרוטוקול הישיבה עולה, כי בעת הצגת ההקצאה דובר על הקצאת שטח לבית כנסת בכוכב הצפון בשטח של 800 מ"ר שיופעל ע"י המשיבה, ובסוף הישיבה הוחלט על "הקצאת מגרש בשטח של כ-800 מ"ר לבית כנסת לשכונת כוכב הצפון והסביבה" (נספח י"ג לעתירה). ביום 16.4.2016 הגישה המשיבה בקשה להקצאת השטח האמור והבקשה פורסמה בהתאם. ביום 20.6.2016, העותרת הגישה אף היא בקשה להקצאת השטח, והבקשה פורסמה בהתאם. לבקשת ההקצאה של העותרת הוגשו התנגדויות ע"י ועד השכונה ותושבי השכונה, שהועברו לעיונה של העותרת והיא הגישה את התייחסותה.
7. ביום 30.11.2016 דנה ועדת ההתנגדויות בהתנגדויות לבקשת העותרת, כמו גם בתגובת העותרת להתנגדויות. הוועדה סברה, כי יש לבחון מי מהעמותות נהנית מתמיכה רחבה יותר בקרב ציבור תושבי השכונה, ומצאה כי "מתברר באופן שאינו משתמע לשתי פנים" כי המשיבה זוכה לתמיכה רחבה יותר מהטעמים הבאים: (1) המשיבה איגדה לתוכה נציגים מקרב העותרת ומקרב עמותת "עם ישראל"; (2) המשיבה נהנית מתמיכת הוועד. הוועדה ציינה כי מדובר בוועד שנבחר ברוב גדול לפני מספר שנים, בבחירות שעסקו בעיקר בתחרות בין שתי העמותות על הקמת בית הכנסת בשכונה, וכי שיעור ההצבעה בבחירות היה מהגבוהים שידעה העירייה בבחירות לוועדי שכונות. עוד צוין, כי מרבית חברי הוועד הנבחר כיהנו בוועד שפעל קודם לבחירות, היינו "התושבים הביעו אמון בוועד שפעל" כש"תמיכת הוועד בעמותות בית כנסת עם ישראל היתה ידועה לבוחרים. התושבים אמרו דברים במסגרת הבחירות ביחס לצביונו של בית הכנסת שיוקם, סוג/אופי התפילה וכו'"; (3) מנהלת הרובע ציינה כי הגיעו אליה פידבקים חיובים מקרב תושבי השכונה ביחס לפעילות המשיבה בשנה האחרונה מאז החלה לקיים פעילות בבית הספר בשכונה; (4) יש פידבקים חיוביים מבית הספר ביחס לפעילות המשיבה; זאת ועוד, מאחר שכל עמותה טענה כי זכתה לתמיכה רחבה יותר מהתושבים, החליטה העירייה לבדוק סוגיה זו על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי, והוזמנה חקירה בה נבדקו מספר המתפללים אצל כל עמותה במהלך שני סופי שבוע. ביום 18.12.2016 הוצא דו"ח חקירה ממנו עלה כי מספר המתפללים המגיעים לתפילות המשיבה (כ-40 אנשים בממוצע) גדול ממספר המתפללים המגיעים לתפילות העותרת (כ-15 אנשים בממוצע) (העתק הדו"ח צורף כנספח י' לעתירה); לאור האמור, ועדת ההתנגדויות המליצה לאשר את בקשת המשיבה (ר' הפירוט בנספח ט' לעתירה – פרוטוקול הדיון בוועדת ההקצאות).
8. ביום 9.3.2017 דנה ועדת ההקצאות בבקשות ההקצאה (נספח ט' לעתירה). מנהל אגף נכסי עירייה סקר את ההיסטוריה העגומה בנושא, לרבות את ניסיונות העירייה לגשר בין הצדדים. כך גם נסקרו העתירות מנהליות שהגישה העותרת בשנת 2016 ובכללן עתירה להורות על ביטול ההליך משנת 2016 ולהמשך ההליך משנת 2011 לרבות בקשה לצו ביניים שנדחתה, כשבהמשך נמחקה העתירה בהסכמה (עת"מ 26480-11-16, וכן עת"מ 53210-09-16 שעסק בהקמת אוהל תפילה ונסתיים בהסכמה). ועדת ההקצאות החליטה להמליץ למועצת העיר להקצות את המקרקעין למשיבה, על בסיס הממצאים שפורטו לעיל, מהם עולה כי היקף הפעילות של המשיבה גדול מזה של העותרת, כי המשיבה זוכה לתמיכה רחבה יותר מקרב תושבי השכונה, בדגש על ועד השכונה שנבחר על רקע המחלוקות בעניין, וכי פעילותה זוכה לשבחים ולהשתתפות הציבור. ביום 3.4.2017 אישרה מועצת העירייה את ההקצאה למשיבה.
9. במקביל להליך ההקצאה למבנה הקבוע, התקיים הליך הקצאה למבנה זמני לצורך קיום התפילות (נספח ט' לעתירה). בסוף שנת 2015 הקצתה העירייה למשיבה חדר בבית הספר היסודי בשכונה לצורך קיום תפילות בסופי שבוע וחגים, זאת למשך שנה. בסוף שנת 2016, בתום תקופת ההקצאה הזמנית, הגישו שתי העמותות בקשות להקצאה זמנית בנות 5 תקופות של שנה, עד להקמת בית כנסת קבוע, והבקשות פורסמו בתחילת חודש דצמבר כנדרש, ושוב באמצע חודש פברואר. לבקשת העותרת הוגשו שתי התנגדויות – מצד המשיבה ומצד תושב השכונה החבר במשיבה. ביום 24.4.2017 קיימה ועדת ההתנגדויות דיון, נציגי העירייה סקרו בקצרה את ההיסטוריה והובאה עמדת אגף רבעים ושכונות לפיה המשיבה מנהלת בהצלחה את בית הכנסת הזמני בבית הספר, כך גם הובאה עמדת אגף הנכסים שהציג את ממצאי החקירה שהעלתה כי בפעילות המשיבה משתתף ציבור גדול יותר. בהתבסס על ממצאים אלו, ועדת ההתנגדויות אישרה את המשך ההקצאה הזמנית למשיבה. ביום 7.5.2017 אישרה ועדת ההקצאות את המשך ההקצאה הזמנית למשיבה. החלטה זו אושרה במועצת העירייה ביום 12.6.2017.

טענות העותרת

1. העותרת טענה, כי מאז שנת 2007 היא מספקת לשכונה שירותי דת מדירתו הפרטית של מנהל העותרת, והצביעה על כך שהיא עמותה ותיקה הפועלת מזה כעשור ואילו המשיבה היא עמותה צעירה שהוקמה רק בשנת 2015. לטענת העותרת, על אף בקשתה להקצאת שטח לבית כנסת עוד משנת 2007, העירייה גררה רגליה באופן מכוון מטיפול בבקשה כדי למנוע את ההקצאה משיקולים זרים, עשתה כל מה שניתן כדי להצר את צעדיה, דחתה אותה באמתלות שונות עד שקמה המשיבה, ולבסוף החליטה להקצות את מבני הציבור והקרקע למשיבה – כשמדובר ב"משחק מכור מראש" והפליה על רקע דתי לאור שיוך העותרת לתנועת חב"ד, על אף שכל חברי העמותה הם תושבי השכונה ואינם משויכים לזרם זה או אחר. לתמיכה בטענותיה, העותרת הצביעה על כך שבמהלך ישיבת הנהלת העירייה מיום 4.4.2016 בה הוחלט על חידוש הליך ההקצאה, הוזכר שמה של המשיבה עוד בטרם הגשת הבקשה להקצאה מצידה, שבוצעה רק מספר ימים לאחר מכן.

לגופה של ההחלטה נטען, כי אין בה נימוקים השוללים את בקשת העותרת; שההחלטה מתעלמת מהתשובות שנתנה העותרת להתנגדות לבקשתה להקצאה; כי טענת העירייה שהמשיבה "מאגדת בתוכה גורמים דומיננטיים מקרב שתי העמותות" מטעה וחסרת אחיזה במציאות וכי המשיבה אינה מייצגת את כלל תושבי השכונה; כי בהתאם לחוזר מנכ"ל 5/11 אין לתת משקל לעמדת וועד השכונה, וכן שהוועד נבחר בשנת 2009, אינו רלוונטי להיום, מצוי בניגוד עניינים מובנה ואין להתחשב בעמדתו; שלא ניתנה לעותרת הזדמנות להתמודד עם העובדות העולות מדו"ח החוקר וכי מדובר בדו"ח "מוזמן", שגוי וסלקטיבי שאינו מייצג את תמיכת התושבים בעותרת, שבפועל זוכה לתמיכה רחבה יותר מאשר המשיבה.

1. עוד נטען, כי אפילו שמתקיימים בעותרת ובמשיבה אותם תנאים, ובעותרת אף ביתר תוקף – לעותרת יותר וותק (הוקמה לפני למעלה מעשור לרווחת תושבי השכונה) ופעילות (העותרת מספקת את כל שירותי הדת לרבות תפילות ושיעורי תורה בכל ימות השבוע, ופעילות המשיבה היא רק בשבת; עשרות מתושבי השכונה כולל ילדים נמנים על הקהילה של העותרת) – מבני הציבור הוקצו רק למשיבה ולא לעותרת ומדובר באפליה אסורה. נטען, כי אפילו גורמים מקצועיים בעירייה קבעו שדי למשיבה ב-200 מ"ר בלבד אך הוקצו לה 800 מ"ר. לבסוף נטען, כי חלוקה יחסית בין העותרת (שליש מהשטח) למשיבה (שני שליש מהשטח) תביא לניצול מקסימלי ומיטבי, וכן נטען שיש להקצות גם עבור העותרת באופן זמני שימוש באחת הכיתות בבית הספר כפי שהוקצה למשיבה.

טענות העירייה

1. העירייה טענה, כי יש לסלק את העתירה על הסף כיוון שהתנערות העותרת מזהותה הברורה עם תנועת חב"ד עולה לכדי חוסר ניקיון כפיים, והפנתה למסמכים מפורשים מהם עולה שהעותרת משתייכת לתנועת חב"ד. העירייה הדגישה, כי אין פסול עקרוני בכך שהעותרת משתייכת לקהילת חב"ד, אך בעת הליך הקצאת השטח לצרכי מתן שירותי דת על העירייה להתחשב באופי הפלורליסטי של השכונה והעדפות תושביה, וההתייחסות להשתייכות העותרת נעשתה בצורה עניינית בלבד לנוכח הצורך לבחור בין עמותות מתחרות על משאב ציבורי אחד.
2. לגופם של דברים טענה העירייה, כי החלטת ההקצאה מושא העתירה היא לכל הפחות סבירה. נטען, שנדרשה הכרעה בסוגיה הנדונה מזה כעשור, אשר בכל העת העירייה פעלה בכדי לקדם את שיתוף הפעולה בין העותרת למשיבה (ובעבר בין העותרת ובין עמותת עם ישראל), אך הניסיון נכשל. העירייה הצביעה על כך שמוסדותיה השונים בחנו באופן מפורט, חסר פניות ובהתאם להוראות הדין, את בקשות ההקצאה ואת ההתנגדויות השונות, תוך שלצורך קבלת תמונת מצב אמינה אף הופעלה חקירה סמויה יזומה ואובייקטיבית וכן נשמעה התרשמות נציג מנהל קהילה. הוסף, כי המשיבה נבחרה לאחר שנמצא שהיא זוכה לתמיכה רחבה יותר מהתושבים ומהוועד, כי פעילותה זוכה להשתתפות גדולה יותר, כי היא מאגדת לתוכה הן חברים מוועד השכונה והן כאלה שפרשו מהעותרת, וכי אופייה עולה בקנה אחד עם אופי השכונה. נטען, כי אין חובה להעניק שטח ציבורי לכל גורם, וכי ההחלטה מבוססת על חובת העירייה לוודא כי הקצאת השטח הציבורי נעשית לאור צרכי כלל תושבי האזור, תוך כוונה שהשטח ינוצל באופן מרבי, ומסקנות הבדיקות שנעשו מחייבות את הקצאת השטח למשיבה. הודגש שאין מדובר באפליה שכן הבחינה והאבחנה הייתה עניינית ונעשתה בכובד ראש.
3. באשר לחלוקת השטח נטען, כי אין מקום לחלק את המגרש ולהקצות את חלקו לעותרת, כיוון שלא ניתן לבצע חלוקה זו הן מבחינה תכנונית והן מבחינה מעשית. בהיבט התכנוני נטען, כי התכסית המקסימלית שאפשרית לקומה עומד על כ-320 מ"ר בלבד וכי נתוני התכנון והגישה מאפשרים הקמת בית כנסת יחיד. בהיבט המעשי הצביעה העירייה על המאבק הממושך בין הצדדים, על חוסר יכולתם לשתף פעולה בעבר ועל החשדנות שכל צד רוכש כלפי רעהו. בנסיבות אלה סבורה העירייה כי יהיה בלתי אפשרי בעבורן לקיים את ענייני התכנון, הבנייה והניהול השוטף באופן סביר. העירייה הדגישה את הרגישות המיוחדת שקיימת בעת שיתוף במקרקעין, והצביעה על כך שהיריבות בין הצדדים אינה מאפשרת הקצאה משותפת, וכפיית שיתוף תהיה מקור לסכסוכים ולעיכוב נוסף של בניית בית הכנסת.
4. בנוגע להחלטה שלא לאשר הקצאת שטח זמני של כיתה נטען, כי זו סבירה גם כן, בשל כך שהקצאת שטחי גנים ובתי ספר לצרכי תפילה נעשית במשורה ובמקרים חריגים בכפוף להעדר פגיעה בהתנהלות בית הספר, זאת עד שקיים בית כנסת קבוע באזור, ועל כן מתבצעת הקצאה אחת ובאופן זמני בלבד. נטען, כי בדומה להליך ההקצאה הקבועה התנהלות העירייה הייתה סבירה ומטעמים עניינים, כך נבחנו ההתנגדויות והתקבלו עמדת מנהל קהילה, עמדת מנהל ביה"ס, דו"ח החקירה ועמדת ועד השכונה.
5. אשר לשיתוף ועד השכונה נטען, שהוא הגורם הנכון והיעיל לשיקוף צרכי התושבים, כאשר מדובר במרחבים ציבוריים שנועדו לשמש את תושבי השכונה, והפנתה בעניין זה לבג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות,פ"ד נד(4) 220 (2000). העירייה עמדה על החשיבות בקיום שיתוף הציבור, ובפרט בעניין זה שהוא מוקד למחלוקות ועימותים, כשבסופו של יום בית הכנסת הוא מבנה ציבורי שצריך להשתלב בשכונה ולפעול לטובת כלל התושבים, ולא רק למעטים.

העירייה דחתה מכל וכל את הטענות כאילו מדובר ב"רדיפה" או "משחק מכור", והדגישה את הפעילות הרחבה של העירייה ונציגיה בניסיון ומטרה להביא לשיתוף פעולה של הצדדים, ללא נקיטת עמדה, ואף מתן אישורים לעותרת לשימושים זמניים לצרכי תפילה. עוד הודגש, כי השיקול היחיד שעומד לנגד עיני העירייה הוא הקמת בית כנסת לטובת השכונה, בהתאם לאופייה, והניסיון להגיע לפתרון ראוי, לאחר שנים של קרבות עת היה על העירייה לקבל הכרעה על משאב אחד עליו התחרו שני גורמים. נטען, כי אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטת העירייה, כשלא נפל פגם בהתנהלותה.

טענות המשיבה 2

1. המשיבה תומכת בהחלטת העירייה וטענה כי החלטתה ראויה ולמצער סבירה. המשיבה הצביעה על כך שהעותרת אינה מלינה על עצם הקצאת השטח (ס' 1.20 לעתירה "העותרת אינה מלינה על כך שהוקצה שטח למשיבה 2, אלא על כך שלא זכתה גם היא בהקצאה"), וכי אין מקום להחליף את שיקול דעתה של העירייה, אשר בחנה באופן יסודי ובמשך עשור את השאלה מיהו הגוף שצריך להקים את בית הכנסת הקבוע היחיד בשכונת כוכב הצפון, והגיעה למסקנה ראויה וסבירה. המשיבה עמדה על עילות ההתערבות המצומצמות בהחלטת הרשות, וכן הצביעה על התשתית העובדתית הנכבדה והליך ההיוועצות היסודי והמקיף עליו התבססה העירייה – ובין היתר על הגורמים המקצועיים בעירייה, רצון תושבי השכונה וחקירה בלתי תלויה, נתון שמקנה משנה תוקף לחזקת תקינות מעשה הרשות.
2. המשיבה הוסיפה וטענה, כי העותרת לא הניחה תשתית ראייתית כל שהיא לעניין האפליה והשיקולים הזרים אשר לטענתה הכווינו את פעילות העיריה, וטענותיה מושתתות על תחושות ואמירות כוללניות, כשלמעשה טענותיה הינן על עצם דחיית הבקשה. אלא שכאמור לעיל, היא התקבלה כדין ומטעמים מבוססים. נטען, כי רק מעל ל-8 שנים לאחר הגשת הבקשה ע"י העמותה מטעם ועד השכונה (עמותת עם ישראל), קיבלה המשיבה אישור להקמת בית הכנסת וכי במשך השנים הגורמים בעירייה השהו את הטיפול בניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים, ולא ניתן לטעון ברצינות כי העירייה העדיפה את המשיבה. עוד נטען, כי בצדק ניתן משקל לעמדת ועד השכונה, מכיוון שהקצאת המקרקעין משליכה על תושביה, והדברים עולים בקנה אחד עם נוהל ההקצאות ומדיניות ראויה לשיתוף הציבור. המשיבה הוסיפה שהבחירות לוועד נעשו בתמיכתה של העותרת, וההסתייגות ממנו נעשתה רק לאחר שנציגיה לא נבחרו. לטענה באשר לישיבת ההנהלה מיום 4.4.2016, נטען כי מהפרוטוקול עולה שלא התקיים דיון בבקשת ההקצאה ולא התקבלה החלטה בעניין זה – וההחלטה עצמה הייתה להקצות מגרש להקמת בית כנסת מבלי להתייחס לזהות העמותה לה יוקצה השטח. עוד נטען, כי הקמת העמותה ומטרתה בהקמת בית כנסת היו ידועים זה מכבר לעירייה ולא מן הנמנע שאזכורה במהלך הדיון נבע מסיבה זו. כמו כן נטען, שהעותרת מנועה ומושתקת מלטעון בקשר לדברים שנאמרו לפני למעלה משנה וחצי.
3. כמו כן נטען, שהמשיבה מבטאת נאמנה את רצון התושבים להקים בית כנסת ברוח השכונה וכי העותרת משויכת לזרם חב"ד – שאינו ברוח השכונה, כשמבין שבעת מייסדה חמישה כלל אינם תושבי השכונה אלא אנשי חב"ד מוצהרים, ואלו הוחלפו רק לאחר שהוועד חשף זאת, וקיים חשש ממשי שהיא לא תהיה מחויבת לאינטרסים של תושבי השכונה. כמו כן נטען שהמשיבה נהנית מתמיכה מלאה של ועד השכונה ומבסיס רחב ואיתן של תושביה – לרבות מתפללים שעברו מן העותרת וחברו אליה, והיא פועלת, כפי שפעלה עמותת עם ישראל, להקמת בית כנסת המתאים לצביון הפלורליסטי של השכונה. נטען, כי המשיבה הקימה בית כנסת זמני שלו מספר מתפללים הולך וגדל, בעוד העותרת מייצגת מיעוט זניח מתושבי השכונה.
4. לעניין חלוקת הקצאת המקרקעין תומכת המשיבה בעמדת העירייה לפיה החלוקה לא רצויה ולא אפשרית. נטען, כי החלוקה לא רצויה מכיוון שהחלטת ההקצאה המקורית הינה לטובת הקמת בית כנסת אחד לעמותה אחת בלבד, כיוון שצרכי התושבים אינם מצדיקים בית כנסת נוסף, והעותרת מייצגת מיעוט זניח בלבד. עוד נטען, שההיסטוריה מלמדת שהצדדים לא מצליחים לשתף פעולה ואין לכפות עליהם שיתוף פעולה. כמו כן נטען, שהמשיבה זקוקה למלוא השטח שהוקצה עבורה על מנת לקיים את פעילותה השוטפת, וכי בית הכנסת אמור לשרת את כל תושבי השכונה. לבסוף נטען, כי גם ברמה התכנונית והתפקודית לא ניתן להקים במקום יותר מבית כנסת אחד.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הן בכתב והן בדיון שהתנהל כמו גם את המסמכים שהוצגו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. משזו התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לדון בטענות הסף שהעלו המשיבות.
2. נקודת המוצא לדיון היא, כי בית המשפט לא יתערב בהחלטה של רשות מנהלית שנתקבלה בסמכות, משיקולים עניינים, וללא חריגה ממתחם הסבירות (בג"ץ 10111/17 פלדמן נ' משרד הבינוי והשיכון, בפס' 21 (23.01.2018)). כידוע, במסגרת הליך הביקורת השיפוטי בית המשפט לא ימיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו, ויימנע מלהתערב במקום בו בחרה הרשות באפשרות סבירה, אף אם היו בפניה אפשרויות סבירות אחרות (בג"ץ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, משרד הפנים, פ"ד מה(3) 678 (1991) פסקה 12).

באשר להקצאת משאבים ציבוריים כבר נקבע כי "ככלל, לרשות המקומית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן הקצאת משאבים ציבוריים. הנחת המוצא היא כי רשות מקומית – שהיא רשות נבחרת שחבריה מייצגים את הציבור שאותו נבחרו לשרת – מצויה בעמדה הטובה ביותר לקבוע מהם סדרי העדיפויות המקדמים את טובת הכלל, ולמצוא את האיזון הראוי בין מילוי צורכי הציבור לבין שמירת המסגרת התקציבית". בהתאם נקבע, כי "בגדרי הביקורת השיפוטית לא תיבחן השאלה אם המשאבים הציבוריים חולקו באופן נבון או אם ניתן היה לחלקם אחרת, אלא אם נפל בהחלטה על הקצאת המשאבים פגם מהותי היורד לשורש העניין, המצדיק את התערבותו של בית המשפט" (עע"מ 662/11 סלע נ' ראש המועצה המקומית כפר ורדים, בפס' 20 (9.9.2014)).

1. בענייננו, העותרת לא הראתה כי נתקיימה בענייננו עילה המצדיקה התערבות בית המשפט. מצאתי, כי החלטת העירייה להקצות את השטח למשיבה נעשתה לאחר שקילת מלוא השיקולים הרלוונטיים וללא שיקולים זרים, וכי ניתנו להחלטה נימוקים עניינים, שלכל הפחות מציבים את ההחלטה במתחם הסבירות.

אין מקום להתערב בהחלטת ההקצאה

1. הליך הקצאת הקרקע לצורך הקמת בית הכנסת לשכונת כוכב הצפון נמשך כעשור. התרשמתי כי לאורך השנים העירייה קיימה מספר הליכים אשר בחנו באופן רציני וראוי כיצד להקצות את השטח באופן שישמש את תושבי השכונה בצורה מיטבית ויהלום את נוהל ההקצאות של משרד הפנים והעירייה. ההליך כלל בדיקה מעמיקה בדבר צרכי השכונה ובכלל זה ניסיונות ליישר את ההדורים שבין העותרת ובין ועד השכונה – במטרה להקים בית כנסת משותף, שיתוף של נציגי אגף קהילה בעירייה, שיתוף ציבור התושבים ובכללם הוועד שנבחר על רקע המחלוקות, ואף קיום חקירה חיצונית לצורך קבלת מידע אובייקטיבי נוסף. פעולותיה הרבות של העירייה בנושא הולמות את חובתה לבחון את כלל המידע הרלוונטי בעת בחינת הקצאת שטח ציבורי שישמש את תושבי השכונה, ובכלל זה את צורכי תושבי השכונה, באמצעות הוועד המייצג ומתן משקל ראוי להתנגדויות (ר' גם בג"ץ 3638/99 אמנון בלומנטל נ' עיריית רחובות, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן, פ"ד נד(4) 220 (2000); כן ר' ס' 4.6.2.3 לפרק ב' לנוהל ההקצאות העוסק בביטול הסכם ההקצאה אם הפעילות אינה מהווה עוד "חלק מצורכי השכונה/האזור/העיר", וס' 4 לפרק ג' בנוהל העוסק בין היתר ב"התאמת הפעילות המבוקשת לאופי האוכלוסייה באזור, ולצורכי תושבי האזור בכלל ואלה הגרים בסמיכות להקצאה בפרט"). מהפעולות שביצעה העירייה במהלך השנים, כמו גם המידע שאספה על פעילות העמותות עלה, כי המשיבה היא המתאימה ביותר להקמת בית הכנסת הקבוע ועל כן בקשתה להקצאה התקבלה.

לא מצאתי שהעותרת הוכיחה שהחלטת העירייה נעשתה תוך הפליה או שקילת שיקולים זרים. כאמור, השתכנעתי כי החלטת העירייה נבחנה בכובד ראש והתבססה על שיקולים ענייניים הכוללים את היקף הפעילות של העמותות השונות, את התאמתן לאופי השכונה, ואת עמדתם של גורמים אחרים כגון מנהל הקהילה ובית הספר. כמו כן, השתכנעתי כי העירייה קיימה משך שנים ארוכות ניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים אך זאת ללא הועיל, עד שלבסוף נדרשה להכרעה חותכת בנושא. כידוע, משאב ציבורי הוא משאב מוגבל, ומטבע הדברים הקצאה לגורם אחד תעשה כמעט בהכרח על חשבון גורם אחר, אולם אין די בכך שבקשת העותרת לא התקבלה כדי להוכיח שיקולים זרים או הפליה. בניגוד לנטען, לא מצאתי כי העירייה הפלתה את העותרת על רקע דתי או עירבה שיקולים זרים בהחלטה, כך העותרת אינה חולקת שבמשך שנים הוקצו לה שטחים ציבוריים לצורך קיום פעילותה, והעירייה אף ניסתה במשך שנים לגשר על הפערים בין הצדדים. מהמסמכים והטיעונים שהובאו לפני התרשמתי כי העירייה פעלה מתוך שיקולים עניינים כשטובת השכונה עומדת לנגד עיניה, כמו גם רצונה לגשר על המשבר, ובהעדר הסכמות – למנוע את המשך הסכסוך ולאפשר לשכונה לממש את רצונה להקמת בית הכנסת.

אמנם, יש קושי מסוים באזכור המשיבה בישיבת ההנהלה שהתקיימה ביום 4.4.2016, טרם הגשת בקשת פורמלית מצד המשיבה. כך גם בולטת בהעדרה התייחסות העירייה לנושא זה בכתב התשובה מטעמה. עם זאת, כיוון שמטרת הישיבה והחלטתה נוגעות להנעה המחודשת של הליך ההקצאה ולא לגורם אליו הוא יוקצה, וכן כיוון ששמה של המשיבה נזכר רק בדיון ולא נזכר בהחלטה, ובהינתן כי לאחר ישיבת ההנהלה התקיים הליך הקצאה מפורט כדין, במסגרתו הוגשו בקשות שפורסמו כנדרש, הוגשו התנגדויות, התקיימו ישיבה של ועדת ההתנגדויות ושל ועדת ההקצאות, ומועצת העירייה אישרה את ההקצאה, לא מצאתי כי מדובר בפגם מהותי המצדיק את פסילת ההחלטה.

לא ניתן לחלק את השטח

1. בדיון ביקשתי לנסות פעם נוספת להביא את הצדדים להסכמות בנוגע לחלוקת השטח, ברם הדבר לא עלה בידי, ולא בלא קושי מצאתי לקבל את עמדת המשיבות גם בעניין זה. מעבר לפן ההנדסי המורכב אשר מתואר בתשובת העירייה, השתכנעתי שהדבר לא מעשי ולא יביא לפתרון המיטבי לתושבי השכונה. כאמור, במשך שנים נעשו ניסיונות לגשר על הפערים בין הצדדים ולהביא לשיתוף פעולה ביניהם, ניסיונות אלו כשלו והצדים נאלצו להגיע פעם אחר פעם לבית המשפט. כיום מדובר בצדדים אשר הינם, לכל הפחות, חשדנים זה כלפי זה, ויש להם קושי לשתף פעולה, כאשר לא יכול להיות חולק שלצורך הקמת בית כנסת, אחזקתו ותפקודו השוטף נדרש שיתוף פעולה. בנסיבות אלו, החלטת העירייה שלא לחלק את השטח בין העמותות בהיותו מקור פוטנציאלי מובהק לסכסוכים ומריבות, אף היא הינה החלטה סבירה שאין מקום להתערב בה.

הקצאת כיתת הלימוד הזמנית

1. לא עלה בידי לקבל את עמדת העותרת גם לעניין הקצאת כיתת הלימוד הזמנית. משמצאה העירייה להעדיף את הקצאת השטח הציבורי הקבוע לטובת המשיבה מהסיבות המפורטות לעיל, החלטתה להצקות בעבורה באופן זמני את כיתת הלימוד ולא להקצותו לעותרת הינה אף היא החלטה הנמצאת במתחם הסבירות.

סוף דבר

1. העתירה נדחית.
2. בנסיבות העניין, משמדובר בעותרת שהינה שליחת ציבור, לא מצאתי להורות על צו להוצאות.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.