<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליאור אדם
הנאשמת רננה סמואל

פרוטוקול

בית המשפט מקריא לנאשמת את כתב האישום ומסביר לה את תוכנו

הנאשמת :

אני מבינה את תוכן כתב האישום. עובדות נכונות. יש שם מעבר חצייה. עמדתי בתחום המעבר.

סטיתי ימינה ביקשתי את הבן שלי בן 8 לחצות ועלות לרכב וכאשר רציתי להמשיך בנסיעה הפקח רשם לי דו"ח.

ב"כ המאשימה:

מגיש תמונות פקח ותמונות שצולמו על ידו (ת/1). רואים שהנאשמת נמצאת ברכבה.

אבקש להרשיע.

הנאשמת:

אני מזהה את רכבי כפי שעולה מת/1.

<#3#>

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום, הנני מרשיעה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"ח, 27/11/2017 במעמד הנוכחים.

<#5#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

מדובר בעבירה של העמדת רכב על מעבר חציה כאשר חוק העזר אוסר להעמיד או להחנות רכב

על מעבר חצייה. מדובר בעבירה שנמצאת ברף העליון בחשיבות על שמירת הסדר הציבורי

שכן מעבר החציה צריך להישאר חופשי. בטיחות להולכי הרגל.

מגיש גיליון הרשעות. לנאשמת עבירות קודמות. (ת/2).

נבקש לגזור על הנאשמת קנס בסך 300 ₪ בהתחשב בעובדה שמדובר בהעמדה לצורך איסוף הילד.

הנאשמת:

מבקשת התחשבות בית משפט בגזירת הדין.

אני משלמת את דוחות החניה. מדובר בילד צעיר ולא היתה השתהות בכלל. היא לא תקרה שוב.

לא היתה שם התנהגות רשלנית שלי כנהגת.

ציפיתי שהפקח יפעיל שיקול דעת.

לא היה משהו שסיכן אף אחד.

באתי להישפט כי אני חושבת שהפעלתי שיקול דעת נכון.

ניסיתי לדבר עם הפקח . הבן היה ברחוב הייתי צריכה לעלות אותו לרכב. הוא היה בלי טלפון.

<#6#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה כאמור בהכרעת הדין.

ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשמת תשלום קנס בסך 300 ₪ בציינו כי עסקינן בעבירה שנמצאת ברף גבוה, תחום עבירות החניה באשר יש בה כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים במעבר החציה.

הנאשמת לעומת זאת טענה כי לא פעלה ברשלנות אלא ביקשה לאפשר לבנה לעלות בבטחה לרכב כאשר באה לאוסף אותו וכי מדובר בילד כבן 8 והוסיפה כי לעת ההיא לא היו אנשים במעבר החצייה.

צר לי לא אוכל לקבל את טענותיה של הנאשמת. העובדה שבנקודת זמן של שניה או שתיים לא עבר אדם כלשהו במעבר החצייה, איננה גורעת מחומרת המעשה. יתכן מאוד שמיד שלאחר אותו פרק זמן קצר מאוד שבו נמשכה פעולתה, היה מאן דהו מנסה לחצות במעבר החציה ואז חלק מן העבר היה חסום בשל העובדה שהנאשמת ניצבה עליו או ניצבה בקרבה יתר עליו ובכך היה שדה הראיה שלו נחסם והיה מסתכן בחצייתו במקום המיועד לחצייה.

רצונה הטוב של הנאשמת לאסוף את בנה הצעיר באותו מקום אליו הגיעה הוא מובן אך יש לקחת בחשבון גם את האינטרסים של כלל הציבור. יחד עם זאת התרשמתי כי לגבי עבירות החנייה שנרשמו בעבר לחובת הנאשמת, גילתה הנאשמת הגינות והשלמה ושילמה את הדוחות ומשכך אינני רואה לקחת את עברה בעניין זה בחשבון לחומרה.

בהינתן כל הנסיבות הנ"ל אני משית על הנאשמת קנס בסך 275 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"ח, 27/11/2017 במעמד הנוכחים.