מדובר בהחלטה חלוטה. ההחלטה ניתנה עקב הסכמת המבקשת (אשר עותרת לביטול ההחלטה מיום 19.8.18) להלן "המבקשת". הוגשה בקשה קודמת לעיון חוזר, אולפ כאשר נתבקש המבקשת להפנות לאסמכתאות בעניין, העדיפה לפנות לערכאת ערעור.

המבקשת הגישה הודעת ערעור. אולם הערעור נמחק בהעדר הגשת נימוקי ערעור. הבקשה הנוכחית מהווה פנייה נוספת באותו עניין.

היום המבקשת חוזרת פעם נוספת באותה בקשה בהפניה לפסיקה, ובפרט פסק דינו של כב' השופט דנציגר ברע"א 1574.11 שטראוס שיווק בע"ם נ. משה אורמן (פורסם 14.7.11).

בפסק דיינו של כב' השופט דנציגר נקבע כי אין הליך "עיון חוזר" אלא אם כן חל שינוי נסיבות של ממש. אולם אם לא חל שינוי נסיבות ומדובר בהחלטה מוטעית, המותב אשר נתן את ההחלטה מוסמך לשנות אותה במידה ולא קיימת פגיעה של ממש בזכויות הצד שכנגד.

במקרה דנן הטעות המקימה עילה לבקשה היא מצד המבקשת עצמה ולא בית המשפט. אין בפני בית המשפט שינוי נסיבות שלא היו ידועות בעת מתן ההחלטה.

החלטה למתן אורכה לביצוע צו שיפוטי לפי ס' 207 לחוק תכנון ובנייה אינה לצמיתות ואינה מכשירה את העבירה בדרך החלטה שיפוטית בסופו של יום כאשר יבוא המועד להגיש בקשה נוספת לפי סעיף 207, על רשות לעמוד על המשמר כדי לוודא את העובדות בטרם מתן הסכמה לבקשה לפי ס' 207 לחוק תכנון ובנייה.

לסיכום מאחר ואין שינוי נסיבות אשר היו ידועות בעת מתן ההחלטה ביום 19.8.18, ומאחר ומדובר בחלטה המבוססת על הסכמת הרשות לבקשה למתן אורכה לביצוע הצו, החלטת בית המשפט אינה מוטעית.

לאור האמור לדידי אין עניין דנן דומה לנסיבות בפסק דינו של כב' השופט דנציגר, לכן הבקשה נדחית.

נוכח הנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.