<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת, עו"ד קרן ענבר

המשיב וב"כ, עו"ד ירון פורר

פרוטוקול

ב"כ המערערת:

חוזרת על הודעת הערעור.

הערעור נסוב בעיקרו על העובדה שעונש המאסר שהוטל עליו הוטל בחופף לעונש מאסר על תנאי.

אנו חושבים שההפעלה בחופף חורגת באופן קיצוני ממדיניות הענישה ההולמת בתיקים מהסוג הזה ובנסיבות האלה, כאשר מדובר בשני תיקים נפרדים, אחד שעניינו עבירת איומים כלפי המעסיק שלו, מדובר על איומים ברף העליון ואיים על חייו של המעסיק, הוא אמר שאם תהיה למשיב בעיה עם הדירה, המעסיק יקבל 3 יריות בגב.

התיק השני עניינו עבירות של הסגת גבול ופגיעה בפרטיות נגד גרושתו, בתיק הזה היו 3 אישומים ונותרו שניים במסגרת הסדר טיעון, כאשר במסגרת האישום הראשון המשיב הגיע למקום עבודתה של המתלוננת והחל לתחקר אותה על ענייניה הפרטיים, היא ביקשה ממנו לעזוב את המקום והוא לא הסכים.

אנחנו רואים פה התנהגות אובססיבית, כוחנית, מתעלם מהפצרות הגרושה לעזוב את המקום.

אגיש את העבר הפלילי של המשיב – עבר מכביד, לחובתו 6 הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש, אלימות, תקיפת שוטר וכמו כן הליך בפני בימ"ש לנוער.

הוטלו עליו בעבר מספר רב של עונשים, הוא גם ריצה מאסר למשך חודשיים. את העבירה הנוכחית הוא ביצע שעה שעונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו ואף הוארך בעבר.

התסקיר הינו תסקיר שלילי, בתסקיר מצוין שהמשיב בכלל אינו מודע לבעייתיות שבמעשיו, הוא מחזיק בעמדות של לגיטימציה לתוקפנות, בעל דפוסים עבריינים מושרשים, ובהיעדר טיפול הולם נשקפת ממנו מסוכנות, זו התרשמות שירות המבחן, לכן שירות המבחן לא המליץ כל המלצה טיפולית.

למרות התרשמות שירות המבחן קבע בימ"ש על בסיס התרשמותו במספר דיונים קצרים שחל שינוי בעמדותיו של המשיב וזאת כאשר התשתית העובדתית שעמדה בפני בית המשפט הנכבד בעצם בהקשר הזה התגלה הרבה יותר מזה ששירות המבחן מכיר את המשיב במשך מספר שנים.

מגישה פסיקה.

ב"כ המשיב:

המשיב משלם מזונות לאשתו בסך 3,800 ₪ שמקוזזים לו באופן ישיר מהבנק ועובד בצורה מסודרת.

אני עם כל הכבוד, גם בהודעת הערעור, וגם היום שמענו מפי חברתי שההתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט לא מקבלת ביטוי בעיני המדינה. בימ"ש קמא מלווה את האיש כמעט שנה, שוחח איתו ארוכות במספר הזדמנויות, מפנה לעמ' 12 לפרוטוקול שבימ"ש בעמוד שלם בימ"ש משוחח איתו. בית המשפט פעמיים כותב, אני מפנה לעמ' 13 ש ' – 28 – 29 "התרשמתי כי הנאשם היום.." מצטט.

בעמוד לאחר מכן בימ"ש קמא מעיד על עצמו ואומר כך, בעמ' 17 ש' 19 – 20 "אני ער לכך..." מצטט.

בסופו של יום בית משפט שוקל את מכלול השיקולים, בימ"ש בא ואומר, בית משפט יושב כערכאת ערעור ויכולים להגיד על עונש כזה או אחר ובא ואומר אני חושב שראוי ונכון מאחר שאני התרשמתי ואני מלווה אותו תקופה ארוכה, מדובר באדם צעיר שראה שהיה במסכת חיים מאוד קשה, גדל במשפחה אמנה, נכה 100% יש לו רישיון לקנאביס רפואי כדין בגלל בעיה בראש, גם הממונה לפני שקיבל אותו קיבל חוות דעת נוירולוגית, הוא לא ריצה מעולם מאסר בפועל. אני לא חושב שעברו מכביד, אי אפשר לכנות אותו עבריין אלימות, יש לו הרשעה של העבודות שירות הייתה לפני 10 שנים ויש לו עבירות איומים מ – 2012.

הוא אב מסור לילדיו, גם השופט התרשם מזה, הוא משלם מזונות בצורה מסודרת.

השופט התרשם שהוא היום בכיוון אחר, גם אם המקרה מכוער, בפועל הוא מואשם בהסגת גבול כלפי אשתו, גם כשהתרגז וכעס הוא לא איים ולא תקף אותה, אנחנו מדברים על הסגת גבול והפרת הגנת הפרטיות.

שירות המבחן דיבר עם המתלוננת, היא לא חוששת ממנו והם ביחסים טובים, זו הייתה תאונה ראשונה, לא שאני מצדיק את זה.

בימ"ש אמר אני מעריך את המאמצים ואני חושב שהוא בכיוון אחר והוא הפנים ויותר רגוע, מדובר על אדם שהייתה לו פגיעת ראש קשה. הייתה שיחת טלפון אחת, היו איומים קשים בשיחת טלפון אחת.

הוא נקלע למצוקה והיה בהליך של חובות, המעביד הפסיק לו את דמי השכירות, הוא הרגיש שהוא הולך לרחוב, זה לא שהוא בא פנים מול פנים או שהיה מסכת עינויים. הוא ראה את עצמו ברחוב כי הופסקו תשלום דמי השכירות ולכן נכנס למצוקה קשה מאוד.

שני האירועים הם נקודתיים על פרק זמן קצר, הוא הביע צער ונטל אחריות, שירות המבחן מתייחס גם בנושא היציבות התעסוקתית, גם לנושא הרישיון והנכות.

כשבימ"ש קמא בא ואומר אני מתרשם כך, אני לא חושב שצריך לבטל את התרשמות בית המשפט, הוא מלווה את האיש תקופה ארוכה.

אם הוא כותב התרשמתי ממנו תקופה ארוכה, אני רוצה להגיד שחלה התקדמות משמעותית, הוא היה פעם טיפוס יותר עצבני, היום הוא יותר רגוע ומפויס, הגירושין כבר נגמרו והוא צעד קדימה והשלים עם זה.

הוא היום עצמאי, יש לו חנות של המשפחה, הוא פתח בקניון שיכון המזרח, הוא עובד שם בצורה מסודרת, שירות המבחן מציין את היציבות התעסוקתית, עלה שהוא אב מסור ומפרנס אותם וביחסים טובים עם אשתו, אני מבקש לא להתערב בגזר הדין שהשופט בכוונת מכוון בא לקראתו.

<#6#>

פסק דין

המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 60777-08-16 באיומים על מעסיקו בשיחות טלפון במהלכן אמר לו שיהרוג אותו על רקע סכסוך כספי ביניהם.

המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 1740-11-16 בפגיעה בפרטיות של גרושתו היום, כאשר חיטט במכשיר הטלפון הנייד שלה, קרא שיחות אינטימיות שלה עם בן זוגה הנוכחי, הגיע לביתה, נכנס אליו ולמרות בקשתה סירב לצאת ממנו אלא חיפש בארונות חפצים של גברים אחרים וכשמצא בגד שחשש שייך לבן זוגה, קרע אותו.

המשיב הוצא מהבית רק לאחר שהגיעו שוטרים שהוזעקו על ידי גרושתו.

המשיב נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, כולם תוצאה של הפעלה בחופף למאסר על תנאי חב הפעלה שהיה תלוי ועומד נגדו.

כמו כן, נידון המשיב לשלושה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

המערערת טוענת כי עונש המאסר שהוטל על המשיב אינו תואם את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות איומים ופגיעה בפרטיות וכן היא טוענת שלא היה מקום, גם לאור תסקיר שירות המבחן, להפעיל את עונש המאסר על תנאי חב ההפעלה כעונש יחיד למעשה בגין העבירות נושא גזר הדין לא הוטל על המשיב עונש ממשי.

המערערת עותרת להטיל על המשיב לפצות את המעביד, שאיננו מעסיק אותו יותר, ולפצות את גרושתו וזאת למרות שהוא משלם דמי מזונות.

ב"כ המערערת טוענת כי שגה בימ"ש קמא כאשר קבע את עונשו של המשיב בתחתית המתחמים שנקבעו על ידו, למרות שמעשיו של המשיב מגלים התנהגות כוחנית ואובססיבית, יחד עם אלמנטים של שליטה ורודנות שפוגעים בזכותה של הגרושה לאוטומוניה ולשליטה על חייה.

ב"כ המערערת מפנה לעברו הפלילי של המשיב ולעובדה שביצע את האיומים כלפי המעביד כאשר מאסר על תנאי חב הפעלה תלוי ועומד נגדו.

ב"כ המערערת טוענת, כאמור, כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא הפעיל את ההתחייבות שהייתה תלויה ועומדת כנגד המשיב אך נאמר כבר עתה כי מעיון בטיעוני ב"כ המאשימה לעונש בבית משפט קמא עולה כי לא התבקשה הפעלת ההתחייבות.

ב"כ המשיב תומך בגזר הדין של בימ"ש קמא ומפנה לנסיבותיו האישיות והבריאותיות של המשיב, כפי שעולות בתסקיר שירות המבחן המפורט שהיה בפני בימ"ש קמא וטוען כי צדק בימ"ש קמא כאשר העדיף את התרשמותו מדברי המשיב בפניו, גם מאלה שלא נרשמו במפורש בפרוטוקול הדיונים שהוצגו בפנינו, שבהם דיבר המשיב עובר להכרעת הדין בכתב האישום המתוקן ועובר למתן גזר הדין.

לטענתו, כי יש להעדיף את התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהמשיב במהלך תקופה ארוכה מאשר התרשמות שירות המבחן בכל הקשור להיעדר נזקקותו של המשיב להליך טיפולי בבעיות האלימות מהן סובל, כפי שהוכח, באיומים כלפי המעביד ובעברו הפלילי.

עיון בגזר הדין של בימ"ש קמא מעלה כי מתחם הענישה שקבע בעניין עבירת האיומים כלפי מעבידו של המשיב דאז איננו הולם את מדיניות הענישה כפי שהיא באה לביטוי בפסיקה בכל הקשור לעבירות אלימות, פיזית ומילולית, שכן מדובר באיום ברצח ובשיחות טלפון שהתנהלו מספר פעמים.

גם אם נקבל את טענת המשיב, שהתקבלה כמהימנה על ידי בימ"ש קמא ועל ידי שירות המבחן, לפיה האיומים נבעו מהתנהגות המעביד במהלך סכסוך עסקי שהיה בינו לבין המשיב ומחששות של המשיב שימצא את עצמו בלא דיור, שכן גם אם מדובר בסכסוך עסקי אין מקום לפתור אותו על ידי השמעת איומים.

מתחם הענישה שקבע בימ"ש קמא לגבי התנהגותו של המשיב כלפי גרושתו מקובל עלינו, אך בימ"ש קמא לא יישם אותו כאשר לא הטיל כל עונש ממשי גם בגין האישום השני ובוודאי גם בגין האישום הראשון.

בימ"ש קמא לא התעלם מהיותו של התסקיר לא חיובי, שכן המשיב סירב להשתלב בהליך שיקומי, אך הוא עובד לפרנסתו, אב מסור לילדיו ועל פי עמדתו בפני שירות המבחן הוא לא מסכים שמדובר בעניין לגיטימי אך הרקע, בראייתו, מעניק מעין הסבר למאסר.

בסייפא גזר הדין קבע בימ"ש קמא כי הוא התרשם שהמשיב מבין שהוא בעתיד לא ינקוט בדרך אלימה או עבריינית להשיג את זכויותיו, הוא הודה ולא ניהל משפט.

אף איננו מתעלמים מכך שהמשיב הודה בשני המעשים נושאי כתב האישום וחסך את עדויותיהם של מעבידו ושל גרושתו אך אין בכך, גם אם בימ"ש קמא התרשם שהמשיב מבין שהוא בעתיד לא ינקוט בדרך האלימה כפי שנהג לפחות במקרה נושא האישום הראשון כדי להצדיק הימנעות מהטלת עונש ממשי על המשיב בגין אותם מעשים ועל מנת להרתיע אותו, שכן הוא טוען שאינו נזקק להשתתפות בהליך טיפולי, ושירות המבחן התרשם כי הוא בעל דפוסים עברייניים מופנמים, מחזיק בעמדות שנותנות לגיטימציה לאלימות, בעל קווי אישיות נרקיסיסטיים, נעדר אמפתיה לקורבן ולא מגלה רצון למעורבות טיפולית.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי להתעלם מהכלל לפיו בימ"ש לערעורים לא ממצה את הדין עם נאשם שהחליט להחמיר בעונשו, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המשיב ירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות.

ששת החודשים יהיו מורכבים מהפעלת המאסר על תנאי חב ההפעלה ומתוספת של שלושה חודשים בגין העבירות נושא גזר הדין.

גם עתירת המערערת להטלת פיצוי על המשיב מוצדקת בעינינו בכל הקשור למעבידו דאז, שכן, כאמור, המשיב משלם מזונות לגרושתו עבור ילדיו.

אנו מחייבים את המשיב לפצות את המעביד נושא האישום הראשון בסכום של 3,000 ₪.

הפיצוי ישולם בשלושה תשלומים רצופים ושווים של 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 01.01.2018 ובכל ראשון לחודש עד לפירעון המלא.

הפיצוי יועבר למעביד מיד לאחר החלטתו על פי פרטים שתמסור ב"כ המערערת למזכירות תוך 7 ימים.

לא יופקדו הסכומים, תועבר גבייתם למרכז לגביית קנסות.

המשיב יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 01.01.2018 בשעה 08:00 בקליטה להצבה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

<#7#>

ניתן והודע היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.