<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד ינאי גורני

המשיב 1 ובא כוחו עו"ד איתי בר-עוז ועו"ד רעות קורוליק

המשיבה 2 ובאת כוחה עו"ד קטי צווטקוב

פרוטוקול

ב"כ המערערת: חוזר על הודעת הערעור.

בפני בית משפט קמא הוצג ביום 10.7.17 מסמך שמהווה "אישור שפיטה" והיה על בית משפט קמא, בעקבות הצגת האישור, להמשיך בניהול ההליך.

מדובר בערעור שלא הוגש ללא שיקול דעת. מדובר בערעור שהוגש בלית ברירה. לאחר אותה החלטה שניתנה ביום 18 לחודש, הוגשה בקשה לבית המשפט שבה הובהרה הטעות של התובע. ניתנה אפשרות לבית משפט קמא לשקול מחדש את החלטתו והוא לא עשה כן, ורק אז הוגש הערעור.

המסמך שהוצג באותו דיון בפני השופט קמא לפיו מח"ש בדקו את התלונה והחליטו לא לחקור, לטעמנו הוא "אישור שפיטה".

התובע שהופיע באותו דיון לא הפנה את בית המשפט לכך. נכון שנפלה שגגה באותו דיון אבל השגגה תוקנה. מדובר באישור שפיטה שמתייחס לתלונה של המשיב 1. בדרך כלל אישור שפיטה מתקבל לפני הגשת כתב האישום.

במקרה הזה אישור השפיטה היה אישור של זניחת התלונה. הדבר עבר ביקורת בפסק דין אלקובי. גם בבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר שאם נשלחים מכתבים למתלוננים פוטנציאלים יש מקום לבדוק שהמכתבים מתקבלים. הפרוצדורה השתנתה. אנו לא שם כרגע. הופקו לקחים.

בערעור בעניין אלקובי, שבו התקבלו טענות המדינה, הייתה ביקורת על התנהלות מח"ש.

אנו לא במצב שלפני בית משפט קמא עומד רק אישור שפיטה של זניחת התלונה כאשר לא ניתן לדעת אם הנאשמים באותו הליך קיבלו את המכתב או לא. אנו לא שם. אנו במצב שבו עו"ד בר עוז פנה בשם משיב 1 ופירט את תלונתו במכתב וביקש שיזמנו אותו לחקירה. מח"ש קראו את החומר שהמשטרה העבירה להם ואת המכתב מטעם ב"כ המשיב 1 והחליטו שלא לפתוח בחקירה. זו סמכותם. גם משטרת ישראל לעיתים מחליטה לא לחקור כאשר הוגשה תלונה. יתכן והמשיב 1 לא אהב את התשובה הזאת ויתכן שבית משפט קמא לא אהב את התשובה הזאת, אבל זו עדיין החלטה של מח"ש.

האישור המקורי של זניחת התלונה מתקבל לעיתים קרובות. המכתב השני שמהווה אישור שפיטה הוא יותר טוב. צריך במקרה זה לבחון את המהות. מבחינתנו מח"ש בדקו את התלונה ומצאו לנכון לא להמשיך לחקור. המשמעות של דחיית הערעור והגשת בקשה מחודשת היא הגעה לאותה תוצאה. אם נגיש שוב כתב אישום, אנו נטען שיש פה אישור שפיטה ואפשר להמשיך בהליכים. חבריי סבורים שהמסמך הזה הוא לא אישור שפיטה.

נכון שהכותרת היא לא אישור שפיטה כי המכתב הוא במענה לפניית ב"כ המשיב 1, אבל המשמעות היא שמח"ש בדקו את המקרה לגופו. למח"ש נודע שמשיב 1 עומד על התלונה ומעוניין בה והם מצאו לנכון לסגור את התיק ללא חקירה. יש להם סמכות להגיע להחלטה כזו.

נאמר במפורש שמח"ש החליטו לא ל חקור. זה מהווה אישור שהתיק נסגר.

המקור של הנוהל הזה, המטרה שלו למנוע מצב של דיבור בשני קולות וקביעות סותרות של בית המשפט לגבי אותו אירוע. מהרגע שתיק מח"ש נסגר, הרי שלא תיתכן אותה סתירה ולכן הוסר המכשול מפני ניהול ההליך בבית המשפט הפלילי.

הדרך הנכונה לתקוף את ההחלטה היא בהגשת ערר.

אנו סבורים שנפלה טעות ולא היה מקום להפסיק את ההליכים בתיק הזה. ההנחיה היא להקפיא את ההליכים כדי להמשיך את הבירור במח"ש. לטעמנו ההליך במח"ש הסתיים. הדרך פתוחה בפני חבריי להגיש ערר.

מפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה שבו נאמר במפורש שבית משפט קמא שקיבל את עמדת מח"ש, אין לו סמכות להפעיל ביקורת על החלטת מח"ש.

בהחלטה מועברת ביקורת על ההחלטה של מח"ש לא להמשיך לחקור. בית המשפט העביר ביקורת על כך שמח"ש לא ביצעה חקירה מתאימה שכן ברור מהתנהלות המשיבים שהם לא זנחו את התלונה, אלא שמח"ש קראו את הבקשה לגופו של עניין והחליטו לא לחקור ואני יכול להבין למה המשיבים ובית המשפט לא אהבו את ההחלטה.

לא ניתן לשכוח את ההתנהלות של המשיבים במהלך ההליך הזה, כאשר היה הרבה זמן לפנות למח"ש, הטענה הועלתה במועד ההוכחות. משיבה 2 עוד בחקירה שלה במשטרה לא העלתה טענה שהיא הותקפה אבל טענה שהיא רוצה לפנות למח"ש בגלל ההתנהלות כלפי בנה, המשיב 1.

ב"כ המשיבים: חוזר על האמור בכתב התשובה.

אישור שפיטה מלכתחילה זה משהו שאמור להיות מראש. יש תלונה של שוטר נגד אזרח ואזרח נגד שוטר, וההנחיה היא שיהיה אישור שפיטה כדי שבית המשפט יוכל לשפוט.

התלונה הראשונית הוגשה באפריל. כתב האישום הוגש במאי 2016. בסופו של דבר נזקקנו לצו בית מהשפט כדי לקבל את תיק מח"ש. שבוע לפני דיון ההוכחות ניתנה הלכת אלקובי.

לא יכול להיות שהמסמך הזה יהווה אישור שפיטה. נאמר שבגלל שיש הליך תלוי ועומד לא יפתחו בחקירה. זה לא יכול להיות אישור שפיטה.

מהדיון הראשון ביום המוקד עלו טענות נגד מח"ש. ביקשנו לראות את תיק מח"ש.

הוגשה תלונה כבר במהלך החקירה במשטרה. מדובר בתיק שמצדיק חקירה. יש דיסק שמתאר את הפגיעות ויש עדויות של אזרחים. שלחנו את המשיב כמה פעמים למח"ש עם הדיסק והעדים ולא רצו לגבות ממנו תלונה. בית המשפט לא התערב בשיקול הדעת של מח"ש. בית המשפט אמר שהדברים יתבררו, קודם תלונת האזרח נגד השוטר.

כל הערעור כאן הוא תיאורטי. פתוחה למדינה הדרך להגיש כתב אישום.

יום לאחר שנודע לנו על סגירת התיק הוגש ערר, שצריך להתברר בקרוב.

<#7#>

פסק דין

בפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה בת"פ 2877-05-16 שלא לדון בכתב אישום שהיה מונח בפניו מאחר ולא הוצג בפניו "אישור שפיטה" כנדרש על פי הנחיות היועמ"ש.

לאחר שעיינו בהודעת הערעור, בהחלטת בית משפט קמא נושא הערעור, בפרוטוקול הדיונים הקודמים ובהחלטה הקודמת, ולאחר שעיינו בהודעת הערעור ובתשובת המשיבים ושמענו דברים מפי ב"כ הצדדים, ומבלי צורך להתייחס להחלטת בית משפט קמא ולנימוקי הערעור והתשובה, ומאחר ופתוחה בפני המערערת האפשרות להגיש כתב אישום לאחר קבלת "אישור שפיטה", אנו דוחים את הערעור.

<#4#>

ניתן והודע היום א' כסלו תשע"ח, 19/11/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיבים.