עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטות מיום 5.11.20 ומיום 23.11.20 החייב לא הגיש לתיק את אישור הנאמן בדבר הסרת מחדליו.

החייב איננו מיוצג ומעיון במערכת עולה כי החייב סירב לקבל ההחלטה מיום 23.11.20 ודבר הדואר "הודבק".

ביום 17.12.20 הוגשה בקשה למתן הוראות מטעם הנושה (גרושת החייב) בה נתבקש הנאמן להבהיר ולהתייחס לנכסי החייב העשויים לטענתה להוות מקור נשיה עבור הנושים ובכללם הנושה המבקשת וזאת בטרם יבוטל ההליך.

היום הגיש הנאמן תגובתו המפורטת לבקשת הנושה. בה ציין בין היתר כי לאחרונה עודכן הנאמן בפס"ד מביהמ"ש לענייני משפחה (קריות) בהליך בין המבקשת והחייב לעניין פירוק שיתוף בנכס מבנה מגורים אשר נטען כי לחייב לכאורה זכויות בנכס הזה. פסה"ד לעיל הורה על מחיקת כלל התביעות שנשארו פתוחות בעניין פירוק בנכס מאחר ומדובר בנכס בלתי חוקי (ללא היתר בניה) ואשר הוצאו כנגדו צווי הריסה בעבר ומשכך נקבע כי אין מקום במצב דברים זה לקבוע זכויות בנכס למי מהצדדים. מכאן טוען הנאמן כי הנושה המבקשת (הגרושה) לא הצליחה לבצע פירוק שיתוף בנכס הנטען ובטח לא יעלה בידי הנאמן לעשות כן במסגרת הליך הפש"ר. כמו גם מבדיקת הנאמן באשר לזכויות החייב בנכסי עזבון הוריו ז"ל, מצא הנאמן כי אין לחייב נכסים ברי מימוש שניתן להיפרע מהם לטובת נושיו. על כן יש לבטל ההליך ללא מימוש נכסים.

חוסר שיתוף פעולה מצד החייב כמוהו כזניחת ההליך, והתנהגות זו בשים לב לחסותו תחת הליך זה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב.

בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון לא פעם ואף סיכם זאת ברע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל, מנהל מיוחד:

"הליך פשיטת רגל כונה לא פעם בפסיקה "חסד של המחוקק" (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (2.10.2019); ע"א 1752/20 בן ברוך נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (17.3.2020)), על שום המחילה על חלק מחובותיו של פושט הרגל ובשל ההזדמנות הניתנת במסגרת הליך זה לחייב הנקלע לקושי להיחלץ ממצבו ולהשתקם. ואולם היד המושטת כלפי החייב-פושט הרגל מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, זאת בין היתר משום שבהליך פשיטת הרגל גלומה למעשה פגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת אפוא, שעה שפושט הרגל נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר (וראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); עניין ג'נח, פסקה ד(2)).

על כך כתב כב' השופט ג' בך:

"החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב. עם זאת אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993)).

במסגרת בחינת תום לבו של החייב, יידרש בית המשפט בין היתר להתנהגותו במסגרת ההליך...ובתוך כך לעמידתו בחובות המוטלות עליו על-פי דין ומכוח קביעות בית המשפט של פשיטת הרגל. בין החובות האמורות נדרש החייב לעמוד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל לפי צו התשלומים (ראו: ע"א 6892/18 רפאל נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (18.12.2019); עניין גל, שם), וכן לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו, ובכלל זה לחשוף את מלוא המידע הנדרש להערכת מכלול הכנסותיו והוצאותיו של החייב ולהערכת כושר השתכרותו הפוטנציאלי (ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.8.2018); עניין רפאל, שם; ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (23.2.2020))."

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין המכריז ומחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 יום נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה ככל שקיימים – במניין) בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הפש"ר בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות הנאמן בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תסגור התיק.

ניתן היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.