בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום ___________ בהעדר הגנה.

לטענת המבקש/ת

לטענת המשיבה

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))."

וראה לעניין זה גם "סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות" , דודי שוורץ, 113-

"פסק דין הניתן במעמד צד אחד באותם מקרים שבהם לא הוגש כתב הגנה או שהנתבע לא התייצב לדיון, ניתן על ידי בית המשפט בלא שהסכסוך נדון לגופו של עניין. הפסיקה פיתחה כללים לבחינת בקשתו של הנתבע לבטל את פסק הדין, ובכלל זה בדיקת התייחסותו בבקשתו לסוגית המצאת התובענה או לסוגית זימונו לדיון וכן, וזה העיקר, בדיקת התייחסותו לסוגיית סיכויי הגנתו. מעתה נבחנים שיקולים אלה גם באספקלריה של זכות הגישה של הנתבע לערכאות כזכות חוקתית."

ההלכה היא כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: מהי הסיבה שגרמה למבקש שלא להתייצב ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. השאלה השניה היא העיקר והשאלה הראשונה יש לה רק חשיבות משנית (ראה הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 9, עמ' 365)-

"באשר לשאלה השניה אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית."

דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור החלטתו של בית המשפט העליון שניתנה בע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ. פקיד שומה (פורסם בנבו) בה נקבע כי הזכות לבטל פסק דין הנה בעלת מימד חוקתי והינה חלק מזכות הגישה לבית המשפט. ככל ואכן התקיים מחדל ניתן לרפאו בשלב מקדמי זה בתשלום הוצאות לטובת המשיבה.

וכדברי כבוד השופט סולברג ברע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ (פורסם בנבו, 14.6.16)-

"כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין הרי שיש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות הנפגעת שעה שפסק הדין לא מבוטל. משמעות הדבר היא שיינתן פסק דין נגד מי שלא נשמעו טענותיו בעניין; במצב דברים זה, די בכך שסיכויי ההגנה שמראה המבקש ילמדו על כך שיש לו טענות של ממש להשמיע. ככל שאכן כך הוא, מוטב לשקול את השימוש בסנקציה חריפה פחות מאשר דחיית הבקשה, כגון השתת הוצאות (ראו עניין חלה, פסקה 11; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.12.2010))."

דהיינו, הלכה פסוקה היא כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי הדין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך. הימנעות מביטול פסק הדין משמעו סגירת דלתות ביהמ"ש בפני המבקש ובכך איון יכולתו לשטוח עמדתו לגופה בפני ביהמ"ש על מנת שיוכל לקבל הכרעה עניינית, לליבתה של מחלוקת.

בענייננו, תעודת הזהות אשר צרפה המבקשת לתשובתה כראיה למקום מגוריה השונה ממקום ביצוע המסירה מתוארכת ליום 20.2.18, בעוד המסירה נשוא התביעה בוצעה עוד בחודש אוקטובר 2017 ומשכך אין בה כדי להוות ראיה למקום מגוריה של המבקשת בעת ביצוע המסירה.

משכך איני סבורה כי ניתן להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק.

עם זאת, המבקשת מעלה בבקשתה טענת הגנה אשר ככל ותוכך יהיה בה כדי לשנות את תוצאות ההליך וכאמור לעיל, די בקיומה של טענת הגנה אפשרית להצדקת ביטולו של פסק הדין.

לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 7.3.18 מבוטל בזאת.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,250 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה כדין מיום מתן החלטה זו ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 45 ימים מהיום.

בהסכמת הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפי ס' 79 לחוק בתי המשפט, מורה על העברת התיק למחוז ירושלים.

התיק יועבר לכב' נשיא בימ"ש השלום במחוז ירושלים לקביעת המותב שישב בדין.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ט, 11 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.