תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 4.4.17 בה היה מעורב הנתבע שרכב על אופניו.

גרסת הנהג ברכב התובעת לתאונה:

עברו כשנתיים, נסעתי בכביש 531 מכיוון רעננה למזרח. בעת הנסיעה שלי, הייתי עם הרכב בנתיב אמצעי מתוך שלושה, או ארבעה. האירוע היה לקראת צומת הוד השרון – כפר סבא.

לפתע הייתה תאונה עם הבחור עם האופניים החשמליים שלו, זה קרה בצד השמאלי של הרכב. המצב עצמו הפתיע אותי. הוא הגיע מצד שמאל, וכפי שאני מבין, ניסה לפנות כנראה להוד השרון ימינה. אני הייתי לקראת בלימה, זה היה די קרוב לרמזור.

ש. הנזק אצלך בדופן שמאלי, בכנף, מפנה לתמונות?

ת. כן, בין הפגוש לכנף. בצד שמאל.

גרסת הנתבע לתאונה:

מפנה לכתב ההגנה. נסעתי בכביש שבו נסעתי, לא מוגדר ככביש מהיר, 2 ק"מ לפניו מופיע שלט שזה קצה קטע כביש מהיר. זה כביש צדדי כביכול. אני נסעתי בצד הימני, על הכביש, צמוד למדרכה, אין שם שביל אופניים. באותה עת המדרכה הייתה בבניה. נסעתי על הנתיב הימני, כשרציתי לנסוע ישר, השתלבתי עם התנועה וראיתי שאין רכבים שנוסעים מצדדי, ונסעתי, ממש לפני הרמזור, הרכבים האטו, נסעתי לאיטי על השוליים, בקוים הרחבים, רכבים מצד ימין פונים להוד השרון, אני מתקדם עם התנועה, ערני, דרך שאני עושה כל יום, והרגשתי מכה חזקה מאחורה. הייתי יציב ולא נפלתי מהאופניים, עצרנו בצד, הוא היה לחוץ, אמר שהוא מצטער והעביר לי פרטים ואמר שהוא יתקן לי את זה ונפרדנו לשלום.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי רכב התובעת פגע בו מאחור וכי הנהג ברכב התובעת אמר לו כי לא שם לב כיצד פגע בו מאחור ואף הבטיח לו לתקן את הנזק באופניים. בהמשך, קיבל הנתבע דרישה מהתובעת לפיצוי בגין הנזק לרכב (נספח א' לכתב ההגנה). עקב כך, הוא פנה לנהג רכב התובעת שאמר לו כי הוא, הנתבע, בכלל לא אשם וכי ידבר עם התובעת. לדבריו, גב' חדד, מטעם התובעת, התקשרה אליו ואמרה לו שהנהג ברכב מודה באשמה וכי הדרישה מבוטלת. ואכן, במייל (נספח ב' לכתב ההגנה) שנשלח על ידי גב' רוני חדד, ממחלקת הביטוח והתביעות של התובעת, נרשם "בהמשך לשיחתנו, ראה את דרישת התשלום שנשלחה אליך כמבוטלת".

התובעת לא הצליחה להסביר את הפער בין האמור במייל, המבטל דרישתה לפיצוי, לבין הגשת התביעה הנוכחית. התובעת לא צירפה לכתב התביעה את ההודעה או הדיווח שמסר הנהג על התאונה (אם בכלל נמסר כזה). לפיכך, אין לדעת מהי גרסתו למקרה כפי שניתנה בתכוף לאחריו ואין לדעת על סמך מה מתבססת הגרסה לתאונה כפי הנטען בכתב התביעה. לעומת זאת, הודעת המייל מחזקת את גרסת הנתבע ומאשרת את טענתו כי הנהג ברכב התובעת אכן אמר לו כי לא שם לב אליו ופגע בו מאחור והן כי לאחר קבל מכתב הדרישה אמר לו כי ידבר עם התובעת ויסביר לה שהנתבע כלל לא אשם. יש לייחס למכתב זה משקל ראייתי גבוה, בייחוד משום שהוא נשלח על ידי הנתבעת אשר לא סביר כי תפעל בניגוד לאינטרס שלה. חזקה על התובעת כי לא היתה שולחת את המייל ומבטלת את דרישתה מן הנתבע, אלמלא שוחחה עם הנהג ברכב על נסיבות התאונה והוא אישר לה את הדברים, כפי שטוען הנתבע. לאור כל זאת, אני מעדיף את האמור במייל על פני עדותו של נהג התובעת, שמא ייתכן ואינה משקפת את אשר אירע באמת.

על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.

ניתן היום, י"א אדר ב' תשע"ט, 18 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.