1. בפניי שתי תביעות מאוחדות. האחת, בת.א. 32466-09-17, שנפתחה ביום 5/6/17 בלשכת ההוצאה לפועל מכוח שיק המשוך על שם הנתבע בסך של 82,266 ₪, סכום התביעה השטרית תוקן לסך של 62,266 (ראו סעיף 1 לסיכומי התובע). השנייה, בת.א. 19199-19-17, שנפתחה ביום 10/9/17, כתביעה כספית בסך של 33,400 ₪, ותוקנה ביום 11/4/18, לתביעה כספית על סך 58,875 בגין ליקויים בעבודת התובע.

2. עניינן של התביעות המאוחדות, עבודות אינסטלציה שביצע התובע בבית הנתבע בשנת 2013. בתמצית, התובע טוען להעדר מלוא התשלום עבור ביצוע העבודות, מנגד, טוען הנתבע טענת פרעתי ועותר לחייב את הנתבע בגין ליקויים בעבודות אשר ביצע התובע.

3. הצדדים התקשרו בחודש אפריל 2013 לערך, לביצוע עבודות אינסטלציה בבית הנתבע, בית מגורים, קומת השכרה ושני צימרים, בהתאם להצעת מחיר שהגיש התובע לנתבע ביום 18/4/13, בסכום כולל של 65,000 ₪, לא כולל מע"מ.

4. לאחר שנה לערך, במחצית שנת 2014, הגיעו בעלי הדין להסכם חתום, שאין חולק בין בעלי הדין על תוקפו ועל תוכנו, ראו סעיף 9 לסיכומי התובע וסעיף 7 לסיכומי הנתבע, אשר זו לשונו: (להלן: "ההסכם").

"הסכם בין רן אגיב לששי ללקין

בגלל שאין באפשרותי לסגור חשבון (מבחינה כספית) ולשלם את יתרת החשבון (הכסף) עבור עבודת האינסטלציה והתוספות. אני ששי מתחייב לשלם ולסגור את החשבון עד סופו לפי הזמנים שנקבע רן וששי.

פירוט החשבון לפי ההסכם 65,000 ₪ לפני מע"מ.

קיזוז עבור עבודות שלא בוצעו 7,000 ₪ לפני מע"מ.

תוספות עבור עבודות אינסטלציה נוספות 26,650 ₪ לפני מע"מ.

סה"כ 84,650 ₪ לפני מע"מ.

שולם על החשבון 21,187 ₪ לפני מע"מ.

סה"כ יתרה 63,463 ₪ לפני מע"מ.

ששי ייתן צק ביטחון על הסכום הנ"ל 63,463 ₪.

סוכם לקבל את היתרה ב-6 תשלומים שווים מחודש 1/6/14 עד 1/11/14 ".

חתום

רן אגיב (חתימה ליד השם) ששי ללקין (חתימה ליד השם)."

5. אין ספק כי ההסכם מדבר בעד עצמו, ויש בו כדי להעיד על מערכת ההתקשרות בין בעלי הדין, ועל התחייבות מפורשת וברורה של הנתבע לשלם לתובע, את הסכום אשר סוכם בגין ביצוע העבודות. עבודות אשר בוצעו על ידי התובע, ולא נשמעה עד הגשת התביעה השטרית, כל טענה מטעם הנתבע בנוגע להיקף העבודות ואיכותן, ממילא, כאמור ההסכם שנחתם בין הצדדים מאשר ביצוע העבודות על ידי התובע והתחייבות הנתבע לשלם עבור אותן עבודות.

6. חיזוק וביסוס לביצוע העבודות ולסכום הנטען בכתב התביעה, אני מוצאת בעצם טענת "פרעתי" של הנתבע, אשר טוען ששילם לידי התובע סכום כולל של 72,000 ₪, תשלום המלמד על הסכמה שבוצעו עבודות בשווי המקורב לסכום ההסכם. טענת פרעתי תידון בהמשך.

7. כשאלו פני הדברים, ומנוסח ההסכם, אין אלא לקבוע, שהתובע ביצע עבור הנתבע עבודות בשווי כספי כולל של 84,650 ₪, לפני מע"מ, כאמור בהסכם שנחתם בין בעלי הדין.

8. סכום השטר שהוגש לביצוע הוא 82,266 ₪. סכום השיק נרשם על ידי הנתבע בעצמו. זו עדותו:

ש: נכון שלפי ההסכם היית חייב לרן סך של 63,463 ₪.

ת: נכון, חוץ מההשגות לגבי עבודות שהוא לא עשה. יש תוספות עליהם היו השגות, דיברנו אמרתי לו שהוא לא היה אצלי, דיברנו.

ש: כמה שילמת לו מהסכום הזה.

ת: 72,000 ₪.

ש: מראה לך את השיק שהוגש לביצוע סך של 82,266 ₪, מי כתב את הסכום.

ת: אני.

ש: איך הגעתם להסכום הזה.

ת: 63,000 ₪ שרשום שם, הוא לקח את המע"מ כי זה היה לפני מע"מ ואז אני חושב שהוא הוסיף עוד משהו החליט 82,266 ₪ והוא ביקש שארשום את זה.

9. יש לתת משקל רב לעובדה שסכום השיק נרשם על ידי הנתבע בהסכמה מלאה של הנתבע, ללא כל טענה או התנגדות. בכתיבת סכום השיק, יש ביטוי מלא להסכמת הנתבע לגובה החוב שהוא חב כלפי התובע.

10. בנוגע לעדותו של הנתבע "הוסיף עוד משהו". התברר במהלך התביעה, כי מדובר בחוב של הנתבע כלפי התובע בגין רכישת ציוד מהעסק של התובע. הצדדים חלוקים האם מדובר בסכום של 11,010 ש"ח כטענת התובע או בסכום של 7,260 ש"ח כטענת הנתבע. במחלוקת בין השניים, אני קובעת שהדין עם הנתבע, הן בהתבסס על חשבונית שהוציא התובע בסך של 7,260 ₪ ביום 17/3/14, המלמדת על תשלום באמצעות 2 שיקים, והן בהתבסס על חישוב סכום השיק שהוגש לביצוע, לאחר שמפחיתים מסכום השיק את סכום העבודות כולל מע"מ, מתקבל סכום שנותר לתשלום בסך של 7,380 ₪, סכום הקרוב לסכום החשבונית ולא כטענת התובע לסך של 11,000 ₪. ראו עדות התובע:

"ש: אתה טוען שהנתבע קנה ב- 11,010 ₪.

ת: כן.

ש: הם לא יצאו בחשבוניות מס אלא חשבוניות של החנות.

ת: נכון.

ש: מציגה לך חשבונית מס קבלה, זה של העסק.

ת: נכון.

ש: אם אגיד לך שהנתבע קנה ב- 7,260 ₪.

ת: את יכולה להגיד מה שאת רוצה, הוא קנה ב- 11,000 ₪ על זה הוא שילם, שיק אחד חזר לו מהסכום הזה, את היתרה הוא בכלל לא בא לשלם.

ש: יש תעודות משלוח. תעודה מס' 7203, תעודה מס' 7,770 ₪. זה כתב יד שלך.

ת: כן זה שלי.

ש: הנתבע מגיע וסוגר חשבון, יוצאת קבלה 140517, תראה לי קבלה שהנתבע קנה

ב- 11,000₪.

ת: אלו התאריכים זה שנת 2014 זה עוד לפני שסיימנו את העבודה, אחרי זה היה המשך עבודה, הוא לקח דברים.

ש: איפה תעודות משלוח.

ת: אני אביא לך הכל.

ש: הנתבע מגיע וסוגר חשבון, הוא פורס שני שיקים שווים 3,330 ₪, אחד מהם חוזר. באותו מעמד מה הוא נותן לך, ציינת בתצהיר שהוא מסר לך 3 שיקים.

ת: הוא נתן לי שני שיקים שאמרת עכשיו ושיק אחד מבניהם חזר וזה הכל, אחרי שנה הוא נתן לי שיק של 900 ₪.

מעדותו של התובע, הוא מאשר הוצאת חשבונית בסך של 7,260 ₪. הוא מקבל לידיו שני שיקים בסך של 3,330 ₪ כל אחד. שיק אחד נפרע, שניק שני חולל. שיק של 900 ₪ לא נפרע על פי עדויות בעלי הדין. המסקנה היא, שמסכום החוב בגין רכישת ציוד נותר חוב לתשלום בסך של 3,330 ₪, סכום השיק שלא נפרע. על כן, המסקנה היא שיש להפחית מהתביעה השטרית את סכום השיק שנפרע.

11. כאמור, הנתבע טען להגנתו טענת "פרעתי" וטען ששילם עבור כלל עבודות התובע בסכום כספי בסך של 72,000 ₪, משכך, הנטל להוכיח את הטענה מוטל על הנתבע. ראו עדותו:

ש: נכון שלפי ההסכם היית חייב לרן סך של 63,463 ₪.

ת: נכון, חוץ מההשגות לגבי עבודות שהוא לא עשה. יש תוספות עליהם היו השגות, דיברנו אמרתי לו שהוא לא היה אצלי, דיברנו.

ש: כמה שילמת לו מהסכום הזה.

ת: 72,000 ₪.

12. הצדדים אינם חלוקים על ביצוע תשלום בסך של 25,000 ₪ באמצעות שני שיקים שמספרם11026 ו-11136 מיום 9/1/14, בגינם בוצע ניכוי בעריכת החשבון בהסכם בסך של 21,187 ₪ לפני מע"מ. בגין שני השיקים הופקו שתי חשבוניות האחת, חשבונית 0289 מיום 7.1.14 ע"ס 10,000 ₪ וכן חשבונית מיום 7.1.14 שמספרה 0290 ע"ס 15,000 ₪.

13. בין בעלי הדין מחלוקת לגבי תשלומים אשר בוצעו לאחר חתימת ההסכם. הנתבע טען לביצוע התשלומים הבאים, ראו סעיפים 11 א-ג בתצהיר ההתנגדות של הנתבע לביצוע השטר:

א. שני תשלומים במזומן בשנת 2015. האחד, סך של 15,000 ₪ שניתן לאביו של התובע בחודש אוגוסט 2016 במקום העסק ובידיעתו המלאה של התובע, ששהה בבית חולים או בביתו כתוצאה מתאונת דרכים. השני, בסך של 10,000 ₪ הועבר לאחיו של התובע במקום של העסק המשפחתי של התובע.

ב. בתאריך 28/4/17 מסר לתובע 12,000 במזומן.

ג. בתאריך 10/6/17 מסר לתובע, שהגיע עם רעייתו לביתו של הנתבע 10,000 ₪ במזומן.

14. התובע מאשר כי קיבל לידיו ביום 30/11/15, עבור העבודות שביצע, 20,000 ₪ במזומן מהנתבע. התובע הציג חשבונית מס 0291 על קבלת הסכום הנושאת תאריך 30/11/15. זה הסכום אותו ביקש להפחית מבקשת ביצוע השטר. לא נמצא בראיות שבפני, כי הנתבע הביע תרעומת, הלין בזמן אמת, או דחה את הכתוב על גבי החשבונית, וטען שמדובר ב- 25,000 ₪ ולא ב- 20,000 ₪.

15. אביו ואחיו של התובע העידו בתצהיר עדות ראשית, שלא קיבלו מעולם כסף מהנתבע עבור התובע. עדויות שלא הופרכו ולא נסתרו במהלך החקירה הנגדית. נוכח הראיות, אני קובעת כי הנתבע שילם לתובע בשנת 2015, במזומן, סך של 20,000 ₪, ולא כטענת הנתבע 25,000 ₪.

16. באשר לתשלומים הנטענים ביום 28/4/17, וביום 10/6/17. בפני שתי גרסאות. גרסת הנתבע, שהתובע הגיע לביתו פעמיים, ובשתי הפעמים מסר לו את התשלומים הנטענים. גרסת התובע, שהגיע לביתו של הנתבע פעם אחת, שהנתבע ביקש למסור לו 12,000 ₪, בתנאי שיחתום על מסמך, הוא סרב לחתום וסרב לקבל לידיו את הכסף, זו עדותו: "באתי לנתבע הוא הביא לי 12,000 ₪, ביקש שאחתום לו על דף שקיבלתי 12,000 ₪, אמרתי לו שאני לא חותם לו על כלום, שיגיע לחנות אני אוציא לו חשבונית מסודרת, לא לקחתי את הכסף".

17. בין העדויות מטעם התובע לבין העדויות מטעם הנתבע, עדיפה עלי גרסת התובע. להלן אפרט את העדויות שנשמעו. תחילה עדות הנתבע:

ש: בסעיף 23 ג' אתה אומר שנתת לרן 12,000 ₪, ביקשת ממנו לחתום על משהו.

ת: כן.

ש: חתמת ?

ת: הוא בא פעמיים, פעם שניה כשהוא בא לבקש את ה- 12,000 ₪ פעם ראשונה הוא לא רצה לחתום הוא היה עם אבא שלו, זה היה אחרי שהוא חזר מהפציעה, כמה חודשים אחרי זה, זה היה ביום 28.4.17 יום שישי הוא בא אלי קיבל 12,000 ₪.

ש: פעם ראשונה לא נתת לו את הכסף.

ת: לא. אז הרמתי לו את הטלפון, אמרתי לו שיבוא כדי לא להגיע למלחמות ואז נתת לו בלי לחתום.

הוא אמר לי לבוא לעסק ויתן לי קבלה, הוא לקח את הכסף ואמר לי לבוא לקחת קבלה.

ש: הלכת לקחת קבלה.

ת: הגעתי לעסק, הוא הראה לי יומן עם כרטסת, כמה תשלומים אני צריך לתת לול, כמה תשלומים הוא קיבל. שאלתי אותו למה הוא לא נותן לי קבלות, הוא אמר שהוא יתן לי הכל במכה אחת.

בהמשך עדותו:

ש: ב- 2017 נתת לו עוד 10,000 ש:ח ועוד 12,000 ₪.

ת: כן, ביום שבת אחרי הצהריים.

ש: אתה טוען בסעיף 23 ד' אתה טוען שרן ואשתו הגיעו אליך לבית בשבת, אם אגיד לך שרן ואשתו טוענים שהם לא היו אצלך מעולם בשבת.

ת: הם בא אלי לבית, חיכו בכניסה, הרים אלי טלפון רן ביקש שאני אשיג לו את הכסף שאני חייב לו כי עד היום הוא טוען שאני חייב לו, השארתי בבית, אמרתי לאשתי שרן צריך להגיע עם רותם, ספרנו אני ואשתי את הכסף, הוא התקשר שוב, ריקי אמרה לי שרן בחוץ עם רותם, יצאתי עם מעטפה ונתתי לו 10,000 ₪.

...

ש: מציגה לך אס.אם.אס ששלחת לרן ביום 3.5.17 אתה מאשר את התוכן של ההודעה.

ת:כן.

ש: למה אתה שולח הודעה.

ת: ביום 28.4.17 הוא קיבל ממני 12,000 ₪ וביום 10.6.17 הוא קיבל עוד 10,000 ₪.

ש: לפי ההודעה כמה היית חייב לו.

ת: 22,000 ש"ח, היום אני לא חייב לו כלום.

18. מעדותו של הנתבע, מתברר שהנתבע מאשר את המסקנה שהתקבלה לעיל, לפיה הוא נותר חייב כספים לתובע. על פי עדותו, לאחר שביצע את התשלומים הנטענים, הגיע לבית העסק של התובע ודרש קבלה. לטענתו, הראה לו התובע את הרישומים, תשלומים שנתן ו- "כמה תשלומים אני צריך לתת לו", תשלומים שהוא צריך לשלם, ואמר לו שייתן לו קבלה "במכה אחת", כאשר ישולמו כל התשלומים שנותרו לתשלום שהנתבע צריך לשלם לו. בעדותו זו מאשר הנתבע כי נותר חוב כספי כלפי התובע.

19. מעדות הנתבע עולה סתירה וחוסר בהירות וקוהרנטיות, המשליכים על מהימנות עדותו של הנתבע. ביצוע התשלומים הנטענים בביתו של הנתבע. אפתח במספר הפעמים שלטענתו הגיע התובע לביתו. בתחילה העיד כי הוא הגיע פעמיים, פעם אחת עם אביו, ומשסרב התובע לחתום על מסמך, לא שילם לו דבר. פעם שניה הגיע התובע ולקח 12,000 ₪ מבלי שחתם על דבר. אם זו עדותו, אזי התובע לא הגיע פעם נוספת לקבל את הסכום האחר, 10,000 ₪. ברם, ממשיך הנתבע ומעיד כי התובע הגיע פעם נוספת, בה מסר לו 10,000 ₪. עדות זו סותרת את עדותו שלו שהתובע הגיע אליו רק פעמיים. עדות זו גורסת שהתובע הגיע אליו 3 פעמים.

20. קושי נוסף מעדותו של הנתבע נמצא בדרישה של הנתבע מהתובע לחתום על מסמך בטרם יבצע תשלום של 12,000 ₪. דרישה זו תואמת את גרסת התובע. ומכאן מתפצלות הגרסאות. התובע העיד כי סרב לחתום וסרב לקבל את הכסף. הנתבע העיד כי למרות שהתובע סרב לחתום על המסמך, מסר לידיו את הכספים והגיע לבית העסק כדי לקבל קבלה. אני סבורה שגרסתו של התובע עדיפה. הנתבע העיד שבפעם הראשונה שהגיע אליו התובע עם אביו וסרב לחתום, לא מסר לידיו את התשלום. עדות התואמת את גרסת התובע כאמור. אני מוצאת שהגרסה של הנתבע, לפיה, התובע הגיע פעם נוספת, עדיין מסרב לחתום על מסמך לדרישת הנתבע, משלם לו הנתבע 12,000 ₪, ללא כל אישור מטעם התובע על ביצוע התשלום, בעת שהסכסוך הכספי ביניהם בעיצומו ומערכת היחסים ביניהם, כפי שנמצאה בעדויות אינה טובה, כגרסה שאינה אמינה, ואין לתת בעדותו זו של הנתבע אמון.

21. עדות אשת הנתבע:

ש: 28.4.17 איזה יום זה היה.

ת: שישי.

ש: ספרתם 12,000 ₪ שמתם במעטפה, יכול להיות שששי חזר לבית עם הכסף, הוא ביקש מרן לחתום והוא לא חתם.

ת: הוא לא חזר לבית עם הכסף.

...

ש: גם את וגם שי וגם אסף עמדתם בחלון.

ת:ה מטבח שלי החלון של המטבח יש לי וטרינה גדולה וזה מול הכביש הראשי בין אם אתם רוצים ובין אם לא, המטבח שלי יש לו אי ענק, רוב ההתנהלות שלו סובבת סביב האי, יושבים שם, שם ספרנו את הכסף, ששי יצא ונתן את הכסף, הייתי במטבח, וראיתי בעיניים שלי ושוחחתי ודיברתי עם ששי ושוחחתי לגבי הקבלות.

22. עדות אסף תורן:

ש: איך אתה יודע שמדובר ב- 12,000 ₪.

ת: לא ספרתי, הייתי עד לספירה, היינו לידם, מרחק מהסלון למטבח לא גדול, היינו בסלון, הם קמו וספרו את הכסף. אני שמעתי אותם אומרים. לא הייתי עד לספירה שמעתי שהם אמרו שיש 12,000 ₪ פעם ראשונה ופעם שניה 10,000 ₪.

...

ש: איך הבנת שמדברים עם רן.

ת: לא ידעתי שמדברים עם רן. אני עד שמיעה, אני שמעתי מה שהם סופרים שהם נותנים כסף לרן, אין לי מושג בכלל.

ש: שמעת שנותנים לו 12,000 ₪ ושמעת שמדובר ברן, אתה מכיר את רן ורותם.

ת: לא.

23. עדות שיר מזרחי:

ש: באיזה יום זה היה.

ת: זה היה יום שישי בשעות הצהריים.

...

ש: ספרת איתם את הכסף.

ת: לא. אני שמעתי.

ש: כשרן ורותם הגיעו לקחת את הכסף, ישבתם בסלון.

ת: נכון. את מדברת על יום שבת.

ש: אני מדברת על יום שישי, כתבת "ישבנו אני ואבירם בסלון, קמתם מהסלון למטבח וראיתם שהם מוסרים את הכסף.

ת: אין קירות כלל וכלל. במטבח יש חלון גדול שהוא שקוף לגמרי, אם יושבים בסלון רואים מה הולך בחוץ.

ש: איך הבנת שהם מדברים עם רן.

ת: ששי קרא לריקי ואמר שעוד מעט הם אמורים להגיע לקבל כסף.

ש: את מכירה את רן ורותם.

ת: אישית לא, גם לא יודעת מה טיב היחסים.

24. לא מצאתי לתת אמון בעדויות לעיל. אף אחד מהעדים לא היה נוכח במעמד הנטען של מסירת הכספים לידי התובע. בתצהיר עדות אשת הנתבע, יש תסריט קבוע, לפיו, התובע מתקשר, הנתבע מבקש ממנו להגיע לקבל תשלום. היא והתובע סופרים סכום כסף, מכניסים למעטפה, הנתבע מגיע, מקבל לידיו את המעטפה, לא נותן קבלה. הוא תסריט שאינו משתלב עם יתר הראיות בהליך, והעיקר לא משתלב עם עדותו של הנתבע, כמפורט לעיל, ואין לתת לה כל משקל. באשר לעדויות מר תורן וגב' מזרחי, אני סבורה שמדובר בעדויות שמיעה בלבד שאינן קבילות, הם לא מכירים את התובע, ולא נכחו בעת הפעולה הנטענת של ספירת השטרות והכנסתם למעטפה.

25. לסיכום פרק זה של טענת "פרעתי", אני מוצאת שהנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את הטענה, ואני קובעת כי למעט תשלום כולל בסך 45,000 ₪, לא שילם הנתבע כל סכום נוסף לידיו של התובע. התשלום הופחת על ידי התובע, סכום של 25,000 ₪ במסגרת ההסכם והסכום של 20,000 ₪ בתיקון סכום התביעה השטרית. מסכום התביעה השטרית יש להפחית את סכום השיק בסך של 3,330 ₪ שנפרע. מכאן, אני קובעת כי הנתבע נותר חייב לתובע סך של 58,936 ₪ בתוספת מע"מ.

26. כעת, יש לבחון את טענת הנתבע בכתב תביעתו, לליקויים בעבודת התובע ומי מטעמו. על פי כתב התביעה נעזר התובע לבדיקת הליקויים במומחה לאינסטלציה, מר עופר טולדנו (להלן: "עופר"), ובהסתמך, כך על פי כתב התביעה, על בדיקתו של עופר, הוגשה חוות דעת מהם התיקונים הנדרשים על ידי מר מרדכי שטיינר (להלן: "מרדכי"). מרדכי אמד את התיקונים בסכום כולל של 20,500 ₪ כולל מע"מ. בנוסף, עתר הנתבע לעוגמת נפש והוצאות כספיות עקיפות בסך של 15,000 ₪.

27. על פי חוות הדעת של מרדכי, נספח ח' לתצהיר הנתבע, מיום 15/11/17, הוא התבקש על ידי הנתבע "לבדוק בדירתם את נזקי הרטיבות וגורמיה במקומות השונים בבית כפי שיפורט ולהתייחס לממצאים שמצאתי, ולהעריך את הדרישות לתיקונים על פי ידיעותיי וניסיוני בנושאים הנדונים בחוות הדעת". עוד ציין כי בתאריך 13/6/16, בדק והתייחס לליקויים בעבודות האיטום ושם קבע כי יש בעיות בהתקנת אינסטלציה (חוות הדעת המתייחסת לעבודות האיטום סומנה נ/1).

28. מרדכי מציין בחוות דעתו שהוא מסתמך על הבדיקה שערך ביום 13/6/16 ועל חוות דעתו של עופר. עיון בנ/1, מגלה תמונה של כשלים חמורים וליקויים רבים בעבודות האיטום, להלן תמצית של ממצאי מרדכי בנ/1:

בממצאי הבדיקה ודרכי הטיפול, מתייחס מרדכי לכל גורם של רטיבות ונזקיו. הראשון, רטיבות שחודרת לבית מצד דרום מזרחי. רטיבות שחודרת מהגג של התוספת החדשה (גורם רטיבות 1 בחוות הדעת). רטיבות מרצפת חדר רחצה לחדר רחצה מתחתיו (גורם רטיבות 2 בחוות הדעת). רטיבות עוברת לחדר רחצה הורים (גורם רטיבות 3 בחוות הדעת). רטיבות עוברת לחדר רחצה בקומת המרתף (גורם רטיבות 4 בחוות הדעת). רטיבות עוברת לחדר רחצה בצימר (גורם רטיבות 5 בחוות הדעת). רטיבות עוברת מרצפת חדר רחצה בצימר לאותו חדר רחצה (גורם רטיבות 6 בחוות הדעת). איטום קירות מעטפת חוץ (גורם רטיבות 7 בחוות הדעת). מרדכי מתאר ומפרט לכל גורם את נזקיו והסיבות לאותם נזקים.

29. בסיכום ומסקנות של מרדכי בנ/1 נאמרה הקביעה הבאה: "ציינתי זאת בחוות דעתי, כי בודדתי את גורם הרטיבות לכדי קביעה שהרטיבות מגיעה בוודאות מחוסר איטום למרות האפשרות שיש פגם גם באינסטלציה של הבית".

30. עיון מדוקדק בחוות הדעת מיום 13/6/16, מצביעה על 3 פרטים בחוות הדעת המתייחסים לאינסטלציה של הבית. פרטים שלא מלמדים על ליקויים מהותיים בעבודת האינסטלציה.

א. גורם רטיבות 2, על אף שמרדכי מציין שבדיקתו לא כללה את בדיקת מערכת האינסטלציה, וכי היה על קבלן האינסטלציה לבצע את עבודתו כדי שמים לא יזרמו מהחיבורים, קבע מרדכי, שאף אם קבלן האינסטלציה לא ביצע את עבודתו כראוי, קביעה שהוא לא קבע, כי כאמור לא בדק את האינסטלציה, האיטום על ידי קבלן האיטום היה צריך למנוע מעבר מים לקומה שמתחת. ולקבלן האיטום יש התחייבות מפורשת לאיטום נקז המקלחת בחדר רחצה בקומה העליונה.

ב. גורם רטיבות 3, טען מרדכי שקיימת אפשרות לדליפת מים מקומית מצינור הדוש המתנדנד בתקרה. אין בפיו קביעה ברורה אם אכן יש דליפת מים.

ג. גורם רטיבות 4, קבע מרדכי שתפקידו של קבלן האיטום לאטום סביב הצנרת שהאינסטלטור התקין. בחוות דעתו קבע כי קבלן האיטום הוא זה שכשל. מיותר לציין, שאין קביעה שקבלן האינסטלציה כשל או שמצא ליקויים בעבודת האינסטלטור.

31. כאמור, לשם הכנת חוות דעתו לתמיכה בתביעת הנתבע, ביקש מרדכי בדיקת מומחה למציאת הליקויים בעבודות האינסטלציה. ביום 23/8/17 נערכה בדיקת אינסטלציה על ידי עופר לבקשת הנתבע. ממצאי הבדיקה מתייחסים למקלחת ילדים תחתונה, מקלחת ילדים עליונה ומקלחת הורים. עופר לא הוזמן להעיד על חוות דעתו והיא מונחת בפני בית המשפט. לטענת התובע הנתמכת בחוות דעת מטעמו, שנערכה על ידי מר אלון קלדרון, ת/2, הליקויים נובעים מכשלים של עבודות האיטום ולא של עבודות אינסטלציה. מסקנת חוות הדעת מטעם התובע, כי הרטיבות שנתגלתה בכמה מוקדים היו כתוצאה מבעיות איטום, ואי איטום כנדרש, כך גם העיד בפני בית המשפט, ולא כתוצאה מליקויי אינסטלציה ולא בעבודתו של התובע.

32. לאחר ששקלתי את הראיות שהוגשו, נחה דעתי כי עיקר הליקויים והגורמים לרטיבות בבית הנתבע נובעים מכשלים בעבודות האיטום. בחוות דעתו המפורטת של מרדכי מיום 13/6/16, נמצאו כשלים רבים בעבודות האיטום, כשלים המשליכים על חוות דעתו של מרדכי בנוגע לעבודות התובע. נכון קבע מרדכי בחוות דעתו ת/1, שתפקידו של קבלן האיטום לאטום את הצנרת שהתקין קבלן האינסטלציה. משכך, בכל מקום שעופר מצא ליקויים באיטום של צנרת, אני קובעת כי האחריות לליקוי היא של קבלן האיטום ולא של התובע ואין להתייחס לליקויי האיטום בהליך זה. עם זאת, קיימים ליקויים בעבודת התובע, כמפורט בחוות דעת עופר ומרדכי. לחיזוק המסקנה כי קיימים כשלים בעבודות התובע, אני מפנה לעדותו של מר ראוף עקילה, קבלן אינסטלציה שביצע עבודות אינסטלציה בבית הנתבע לאחר סיום עבודות התובע.

33. ומכאן, אבחן את ממצאיו של עופר לעניין הצנרת בלבד ולא אכלול את הליקויים הנובעים מליקויי איטום. במקלחת ילדים תחתונה; נזילת מים מחיבור אינטרפוץ, נזילת מים בנקודת המים בכיור, אין גישה לנקודות הביקורת. במקלחת ילדים עליונה; נזילת מים בחיבורי נקודת המים למנגנון הברז, נקודת המים בכיור נוזלת, אין נקודת ביקורת של ניקוזים. מקלחת הורים; איטום חיבור האינטרפוץ, פתח הביקורת לא מאפשר פתיחה לביקורת.

34. בחינת העלויות שנקבעו בחוות הדעת של מרדכי בקשר לליקויים המפורטים בסעיף 32 לעיל, מביא לסכום כולל של 15,500 ₪.

35. לסיכום פרק זה, אני קובעת שהנתבע הוכיח ליקויים בעבודת האינסטלציה של התובע בסכום כולל של 15,500 ₪, לא כולל מע"מ. על סכום זה יש להוסיף ייעוץ ומקצועי ופיקוח בסך של 2,000 ₪. לא מצאתי לנכון לקבל טענת מרדכי, לחיוב נוסף במידה ולא יבוצעו עבודות האיטום והאינסטלציה יחד, בהתחשב בליקויים הרבים של עבודות האיטום כפי שהוצגו בנ/1.

36. באשר לפיצוי כספי בגין עגמת נפש והוצאות אחרות, לאור השתלשלות העניינים העולה מכתבי הטענות, החיובים של הנתבע כלפי התובע שאינם בספק, הדרישות החוזרות לתשלום מצד התובע, שלא מבוצע, חרף הסכם כתוב, נוכח העובדה שהטענה לליקויים בעבודת התובע הועלתה לראשונה מפורשות, לאחר הגשת השטר לביצוע, אני סבורה שאין מקום להורות על פיצוי בגינם.

37. לסיכום:

א. התביעה השטרית מתקבלת באופן שהנתבע ישלם לתובע סכום כספי של 58,936 ₪ בתוספת מע"מ, ובתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה השטרית ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

ב. תביעת הנתבע מתקבלת בחלקה. התובע ישלם לנתבע סכום כספי של 15,500 ₪ בתוספת מע"מ, ובתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

ג. התובע רשאי לקזז את הסכום שנפסק לחובתו מהסכום שנפסק לזכותו.

38. פסק הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תש"פ, 17 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.