1. לפניי בקשת הנתבעת להתיר לה ייצוג על ידי עו"ד במסגרת ההליך המשפטי בתובענה שהגישה נגדה התובעת - עורך דין בהכשרתו.

2. סוגיית ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות מוסדרת בסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 הקובע כדלקמן:

(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה..."

3. לבתי המשפט לתביעות קטנות מאפיינים ייחודיים שמטרתם היא לפשט את הליכי הדיון ולהגיע להכרעה מהירה ויעילה. מדובר בהליכי דיון מהירים וזולים ומאותם טעמים, אין המחוקק מאפשר ככלל ייצוג בעלי הדין, למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

4. פסק הדין המנחה בסוגיית הייצוג ניתן על ידי כבוד השופטת ארבל ברע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ( מיום 17/3/09 ) שם נקבע, כי לא ניתן להתעלם ממקרים בהם:

"אין מנוס מהתרת ייצוג מי מהצדדים בידי עורך דין. כך למשל הוא המקרה בו אחד מבעלי הדין הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו. במקרה כזה חייב בעל הדין להעמיד את בית המשפט על הכשרתו המשפטית ועל עיסוקו כעורך דין בעבר או בהווה".

ככל שהותר הייצוג כאמור, על בית המשפט לשקול בכובד ראש מתן רשות לצד שכנגד להיות מיוצג אף הוא על ידי עורך-דין.

5. בפסק דינה, סקרה כב' השופטת ארבל את הפסיקה הנוהגת בערכאות השונות בשאלות של ייצוג משפטי ואיזון השוויון בין בעלי הדין בבתי המשפט לתביעות קטנות ופירטה אודות מקרים בם הותר ייצוגו של אחד מהצדדים על ידי עורך דין – שאז מתנגשים מספר עקרונות, מקום שמצד אחד עומד עורך דין ומהעבר השני מתדיין חסר השכלה משפטית וכך קבעה:

"מסקירת פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט לתביעות קטנות או של ערכאות מעליהן עולה כי אכן נקבעות הלכות שמטרתן לשמור על שני עקרונות אלו. כך, נקבעו הלכות שמטרתן לחייב את בעלי הדין להודיע על חריגה מעיקרון זה. לדוגמא, נקבע כי בעל דין שהוא עורך דין חייב להודיע על כך מראש על מנת למנוע יתרון בלתי הוגן [ת"ק (י-ם) 1698/03 כהן נ' סבח ( מיום 22/7/03)]. עוד נקבע כי אפילו מתמחה או סטודנט למשפטים אשר מייצג בעל דין צריך להצהיר על כך בפני בית המשפט [ת"ק (אשקלון) 4043/06 שכטר נ' מליניאק – סוכנות לביטוח בע"מ (מיום 16/1/07)] ... לבסוף אציין כי במקרים בהם הותר ייצוגו של צד אחד הותר גם ייצוגו של הצד השני לצורך שמירה על האיזון בין הצדדים. כך למשל, במקרה בו הנתבע היה עורך דין הותר גם לתובע ייצוג על-ידי עורך דין [ת"ק (ק"ג) 1159/07 רויטר נ' בניטה (מיום 7/5/08)].

6. בבואי להחליט בבקשה שלפניי, נתתי דעתי לשיקולים העומדים על הפרק לשם הכרעה ובכללם אופיו של הצד המיוצג (התובעת, בענייננו, עורך דין בהשכלתה ובהכשרתה) ; טיבה, מהותה והיקפה הכספי של התובענה ובאיזון בין כל אלה מצאתי להיעתר לבקשה.

7. התובעת ציינה בכותרת כתב התביעה כי היא עורכת דין לא פעילה, אולם מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת עודנה רשומה כעורכת דין פעילה במרשם עורכי הדין. בית המשפט, אך ברור, אינו יכול לבחון בכל מקרה מעין זה האם נשתכחה ההשכלה המשפטית מעורך דין ,כפי שטוענת התובעת, אם לאו.

אינני מפקפקת באמיתות טענות התובעת אולם בנסיבות אלה, שעה שעסקינן בתביעה אשר במסגרתה יש לדון הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, אזי בהיות התובעת עורכת דין בהכשרתה עלול להיווצר חשש מפגיעה באיזון ובשוויון בין הצדדים.

8. בנסיבות אלו, לטעמי, העובדה שהתובעת היא עורכת דין מהווה נימוק וטעם מיוחד למתן רשות שכזו לצד השני.

10. בקשת הנתבעת להתרת ייצוג מתקבלת אפוא.

על מנת לאפשר לנתבעת ליטול ייצוג משפטי ולהיערך כדבעי, ידחה הדיון לפרק זמן קצר ויתקיים ביום 07/02/18 בשעה 12:00.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותקבע בתיק תזכורת מעקב.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.