1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בעניין משלוח הודעת "דואר זבל" באמצעות דואר אלקטרוני תוך הפרה של סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ע"ס של 1,100 ₪ הכוללים 1,000 ₪ פיצויים לדוגמה וכן 100 ₪ פיצוי בגין הטרדתו והצורך של התובע לפנות בכתב לנתבעים.

2. לטענת התובע ביום 22.6.17 שלחו הנתבעים דבר פרסומת לכתובת הדוא"ל של התובע. לא היה כל קשר קודם בין הצדדים ולא היתה סיבה כי כתובת הדוא"ל תהיה ביד הנתבעים. דבר הדואר פרסם את מוצרי הנתבעת, הציע מבצע הכולל 30 אחוז הנחה ועודד רכישת מוצרים אותם מספקת הנתבעת. דבר הפרסומת לא כלל בכותרתו את המילה "פרסומת". דבר הפרסומת ציין כי ניתן לבקש הסרה ממאגר המיילים של הנתבעת באמצעות פנייה אליה.

לטענת התובע לנתבע 2 אחריות אישית , מכח העובדה שביצע אישית את המעשים ובגדר היותו "מפרסם" כאשר דבר הפרסומת נשלח על ידו ואף נחתם בשמו. שמו מופיע מפורשות על דבר הפרסומות וההודעות מקדמות את מטרותיו ועסקיו.

לטענתו, הנתבעים רכשו אוסף כתובות דוא"ל ודיוורו את דבר הפרסומת באופן כמותי לכלל כתובות הדוא"ל.

3. הנתבע 2 הגיש כתב הגנה לפיה הנתבעת 1 אינה מוכרת לו ואין לו כל קשר עימה. בכל מקרה החברה הינה אישיות משפטית נפרדת ויש למוחקו מהתביעה. למרות שביצע משלוח בפועל אין הצדקה להרים מסך ההתאגדות ולחשוף אותו לתביעה אישית.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

4. סעיף 30א(י)(1)לחוק התקשורת(בזק ושידורים), תשמ"ב-1982(להלן: "החוק") קובע:

"שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה"

תת סעיף (י) (3) קובע מה יהיו שיקולי בית המשפט-

"בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

(א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;

(ג) היקף ההפרה;"

לעניין משלוח "ביודעין" קובע תת סעיף (י)(5)-

"(5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:

(א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);

(ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;

(ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם

תת סעיף (ט) קובע-

"הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה."

מהכלל לפרט

5. באשר לנתבעת 1 המצוינת בכתב התביעה הרי שיש לדחות את התביעה כנגדה. באשר לנתבע 2 הרי מששלח הפרסומת בעצמו נכון יהיה להטיל עליו אחריות אישית כבעלי חברת "ג'פטו רהיטים ח.פ 513810796" שאינה נתבעת כאן.

החוק קובע כי הפיצוי יהיה "בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪".דהיינו מדובר בתקרת פיצוי. עם זאת, בברעא 7064/17 יהונתן ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (11.12.18) נקבע כי מדובר בסכום שהינו נקודת מוצא–

"תכליתו ההרתעתית של חוק התקשורת והעובדה כי המחוקק רואה בפיצויים לדוגמה כלי מרכזי במלחמה בתופעת הספאם מובילים למסקנה כי בבואם לפסוק פיצוי, על בתי המשפט להתייחס לרף העליון של הפיצויים לדוגמה (1000 ₪) כנקודת מוצא, ממנה ניתן לסטות במקרים המתאימים .... "

וכן

"מטרת החוק היא ליצור הרתעה כנגד החברות המפרות ולעודד את התובע להגיש תביעות יעילות ולא לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו בפועל"

באשר לשיקולים שנקבעו בחוק לקביעת גובה הפיצוי לדוגמא הרי שאכיפת החוק הינה שיקול כמו גם שיקולי הרתעה.

באשר לעידוד התובע למימוש זכויותיו הרי שבמקרה דנן התובע מלא מוטיבציה לממש את זכויותיו.

ב רעא 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (27.4.14) נקבע:

"הפיצוי לדוגמה נועד איפוא לעודד אכיפה פרטית, שהיא היא – בעיני המחוקק – הכלי האפקטיבי ביותר ליישום החוק ואכיפתו."

התובע אף הציג בדיון נוסח של הסכם פשרה עליו ניסה להחתים את הנתבע, דבר המראה כי הנושא בוער בעצמותיו, אם כי ניתן לתהות האם המחוקק ביקש להקנות לפרט יכולות "אכיפה פרטית" מעבר לפיצוי לדוגמה המופיע בחוק והאם התובע במקרה דנן לא חצה את גבול הלגיטימיות בקובעו סנקציה "פרטית" בסך 5,000 ₪ על הפרה נוספת.

באשר להיקף ההפרה המדובר במשלוח בודד של פרסום. זאת ועוד, הנתבע החליט להקים חנות רשתית להספקה של כסאות משרד, פנה ליעוץ ל"מעוף" מטעם משרד הכלכלה לתמיכה, ייעוץ וליווי עסקים קטנים. לדבריו יועץ מלווה ניסח הפניה באופן שיתן מענה לחוק. הנתבע קיבל המלצותיו ופעל לאורן.

הנתבע התנצל ולקח אחריות והתחייב שלא תהיה פניה או דוא"ל נוסף. לאחר הפנייה הפסיק את השימוש בדוא"ל להפצה. לאור האמור מצאתי להפחית מהרף העליון הנקוב בחוק.

6. מכל המקובץ ולאחר ששקלתי את הדברים הריני קובע כי הנתבע 2 ישלם לתובע סכום בסך 600 ₪ פיצויים לדוגמא וכן 100 ₪ פיצוי בגין הטרדתו והצורך של התובע לפנות בכתב לנתבעים. כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

7. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ט, 09 מאי 2019, 71 שנים לעצמאות ישראל, בהעדר הצדדים.