1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 30.07.17 (כב' הרשם הבכיר נ' רף), אשר דחה בקשה למתן צו גילוי מסמכים והמצאתם.

2. בקצרה יפורט כי המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטרות שהוגשו ע"י המשיבה. למבקש ניתנה רשות להתגונן וההליך בבית משפט קמא מתנהל בסדר דין מהיר. המבקש הגיש בקשה לגילוי ועיון במסמכים ובקשתו נדחתה. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה אף היא (ראו החלטה מיום 08.06.17 ברע"א 27055-05-17). המבקש הגיש בקשה נוספת למתן צו לגילוי מסמכים והמצאתם. בית משפט קמא דחה, כאמור, את הבקשה, תוך שנקבע כי המדובר בבקשה כללית וגורפת אשר הוגשה כחלק "ממסע דיג" של המבקש בניסיון לדלות מסמכים. כן נקבע כי המסמכים מתייחסים לצדדי ג' שאינם צד להליך ומרביתם אינם רלוונטיים להליך.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3. לטענת המבקש שגה בית משפט קמא בהחלטתו. לטענתו, בתמצית, בקשתו הינה לגילוי מסמכים ספציפיים שיש בהם כדי להוכיח את טענותיו; אין בעובדה כי מדובר במספר רב של מסמכים כדי לקבוע שהמדובר בגילוי מסמכים כללי; המבקש לא יכול לחקור את המשיבה כאשר אין בידיו את המסמכים; לצדדי ג' קשר עם המשיבה; המשיבה אפשרה לצד ג' לבצע פעולות כספיות שונות באמצעות גורמים אחרים; נעשו פעולות הפוגעות בתום לבה של המשיבה.

4. דין הבקשה להידחות אך ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

דין הבקשה להידחות מכח סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט -2009. אין המדובר בבקשה לגילוי "מסמך פלוני" וספציפי, אלא המדובר בבקשה לגילוי מסמכים כלליים ורבים המתייחסים לתקופה ארוכת שנים. המבקש עתר בבקשתו לגילוי המסמכים: דף פירוט תנועות, צילומי שיקים שנוכו, ושעבודים לטובת המשיבה, של הגורמים הבאים: קלי בנישתי (טהרת הבשר), יניב בנישתי, ע.קשת יזום בנייה וחיים בוכריס. אין התייחסות בבקשה לתקופה מסוימת וספציפית שבה מבוקשים המסמכים, אלא המדובר בתקופת ארוכת שנים, ובה מבוקש, באופן כללי, רחב וגורף, כל דפי תנועות החשבון של הגורמים הנ"ל, כמו גם כל השיקים שנוכו וכל השעבודים לטובת המשיבה או מי מטעמה. עיון בבקשה לגילוי מסמכים מעלה כי הבקשה אינה ממוקדת דיה ולא ניתן לראות בה כבקשה לגילוי מסמכים ספציפי, ועל כן אין מקום ליתן רשות ערעור (ראו רע"א 8834/13 בן ציון גרון נ' איתמר זלץ, מיום 13.03.14, רע"א 7059/14 דחס מנוף נ' הבנק הבינלאומי, מיום 29.10.14).

אף אם אקבל את טענת המבקש לפיה המדובר בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, מסקנה שכאמור קשה להגיע אליה נוכח מהות הבקשה, הרי שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינם גילוי מסמכים ועיון בהם. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות אלו אלא "במקרים חריגים בהן ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן" (רע"א 3222/15 אליהו שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, מיום 20.07.15). בנסיבות העניין, לא מצאתי לחרוג מהכלל האמור ואינני סבורה כי העניין שלפני נמנה עם אותם "מקרים חריגים" המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. החלטת בימ"ש קמא מנומקת כנדרש ולא מצאתי כי נפלה בה שגגה. בקשת המבקש, כפי שהוגשה לבית משפט קמא, הוגשה באופן כוללני, כאשר המדובר במסמכים המתייחסים לצדדי ג' שאינם צד להליך, וללא הסבר המניח את הדעת באשר לרלוונטיות של מסמכים אלו לצורך בירור ההליך קמא. אם אין די בכך, הרי שהמשיבה המציאה למבקש העתק מדף פירוט התנועות, את כרטסת הכספים הרלוונטית לעניין השיקים נשוא ההליך, וכן נמסרו העתקים ממסמכים נוספים רלוונטיים, לרבות העתק מהשיקים שקוזזו, ואינני סבורה כי בשלב זה יש לחייב צדדי ג', שאינם צד להליך ושלא התקבלה עמדתם לבקשה, בהמצאת המסמכים המבוקשים. המבקש יכול להגיש לבימ"ש קמא בקשה לזימון עדים (צדדי ג') וזאת כדי לחקור אותם ולהוכיח את טענותיו.

פתוחה הדרך להשיג על החלטת בית משפט קמא בסוף ההליך, במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש (סעיף 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984).

5. כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ז, 13 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.