בתיק העלה הנאשם טענת התיישנות וזאת מאחר ולטענתו לא קיבל הודעה על העבירה עד לזימון לדיון שנערך בחודש יולי 2018.

אין חולק כי מדובר בעבירה לכאורה מיום 5.1.2017 וכי בדיונים שנערכו בחודש אוקטובר 2017 ו – ינואר 2018 לא יכולה הייתה המאשימה להציג זימון לנאשם.

לאחר בדיקה טענה המאשימה, כמפורט בהחלטה מיום 7.8, כי האשם באי קבלת הודעה הוא בנאשם אשר לא עדכן כתובתו. בעקבות אותה החלטה התקבלה תגובת הנאשם לפיה הנאשם מעולם לא החליף כתובת, אלא שהעירייה החליפה את שם הרחוב עוד בשנת 2015.

הודעה זו הועברה לתגובת המאשימה בהתאם להחלטתי מיום 12.8 וניתנה לא הזדמנות להשלים טיעוניה, אך היא לא טרחה לעשות כן עד היום.

בנסיבות אלה, סבורני כי הדין עם הנאשם. הנאשם הראה כי לא קיבל הודעה על העבירה עד למעלה משנה מיום העבירה המיוחסת לו, וזאת בניגוד לדרישה שבחוק להמצאת הודעה בתוך ארבעה חודשים. המאשימה לא הצליחה לסתור טענתו זו של הנאשם ולהראות אחרת, ולפיכך עומדת לנאשם טענת התיישנות כנגד העבירה.

אשר על כן, אני מבטל את כתב האישום בתיק זה מחמת התיישנות.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018.