בהמשך לישיבת קדם המשפט מיום 2.2.2020 הודיעה הנתבעת כי "אינה מאתרת אישורי מסירה" לצדדים השלישיים 1 ו- 4. עם זאת עותרת הנתבעת שלא למחוק את ההודעה לצדדים השלישיים הללו, ולאפשר לה לשוב ולבצע להם המצאה.

בקשה זו האחרונה – מוקשה. מצויים אנו היום קרוב לשנתיים לאחר שהוגשה ההודעה לצדדים השלישיים (ואף זה נעשה באיחור וללא בקשה מתאימה – ראו החלטתי מיום 27.5.2018). ברי כי העובדה שעד כה לא בוצעה המצאה כדין היא בבחינת מחדל דיוני של-ממש, שאין לו הסבר בבקשה שלפניי. התובעת מציינת, בצדק, כי ביצוע המצאה כעת יוביל לעיכוב בלתי מוצדק בקידום ההליך.

לכן, ככל שתעמוד הנתבעת על בקשתה לאפשר ניסיון נוסף לבצע המצאה לצדדים השלישיים, אשקול זאת, אך הדבר יהיה כרוך בהוצאות ניכרות.

כעת עומד על הפרק מתן הצעת פשרה על בסיס תחשיבי הנזק שהוגשו. גם זה לא פשוט. הנתבע 2 לא הגיש תחשיב נזק, כי אם מה שנחזה להיות תחשיב הוצאותיו-שלו. בפרוטוקול הדיון מיום 2.2.2020 אפשרתי לנתבע 2 להגיש תחשיב נזק מלא, וכן כתב הגנה בהודעה לצד ג ששוגרה אליו, אך הדבר לא נעשה עד כה. מה שכן הוגש, ביום 17.2.2020, היא הודעה של עו"ד ביבר על נטילת ייצוגו של הנתבע 2.

המומחה מטעם בית המשפט קבע לתובעת נכות בשיעור של 3%. לתובעת השגות על קביעה זו. ישנם תגמולי מל"ל בשיעור של כ- 117,000 ₪. ישנה כמובן גם מחלוקת לגבי החבות, וכן נטען לאשם תורם. לאור כל האמור ולאחר שעיינתי בתחשיבי הנזק שכן הוגשו, בתלושי השכר (שאינם מצביעים על ירידה בהכנסות) ובכלל המסמכים, אני מציע כדלקמן:

סכום הפיצוי לאחר הפחתת אשם תורם ולפני ניכויי המל"ל יעמוד על 65,000 ₪. תגמולי המל"ל גבוהים יותר מסכום זה, על כל המשתמע מכך. אם יבואו הצדדים להסכמות על בסיס נתונים אלה – יודיעו בתוך 30 ימים. ניתן לקבוע גם ישיבת קדם משפט נוספת, אם לדעת הצדדים יש בכך כדי להועיל. בהיעדר הסכמה תינתנה הוראות לקידום ההליך, ואם תעמוד הנתבעת על בקשתה לביצוע המצאה נוספת לצדדים שלישיים, אתייחס לכך כאמור לעיל.

בשלב זה תרשום המזכירות תזכורת פנימית בעוד 40 ימים, לקבלת הועדה או בקשה מטעם הצדדים.

כמו כן תרשום המזכירות את פרטיו של עורך-הדין המייצג את הנתבע 2.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.