לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקש טוען כי מדובר במבנה בשכונת אוגוסטא ויקטוריה, בו תושבי השכונה מקדמים בשיתוף עם עירית ירושלים תכנית לשכונה כולה. לאחרונה בוצעו פעולות רבות על מנת להביא לקידום התכנית, אך טרם מולאו כל התנאים והדרישות לשם עמידה בתנאי הסף. עוד נטען, כי לאחרונה הוארך מועד ביצוע גזר הדין ב-12 חודשים לגבי מבנה אחר באותה שכונה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מדובר עבירת בנייה בשטח של 91 מ"ר, אשר נבנתה לפני למעלה מ-25 שנים. הואיל וביתו של המבקש נמצא בתחום אזור מגורים מחוץ לפוליגון, המבקש יכול לקדם תב"ע נקודתית. התכנית עליה סומך המבקש את בקשתו נגנזה ביום 17.8.16.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 1993, וטרם הוכשרה. מצב דברים זה מתקרב לסטטוס של הנצחת העבירה, דבר שלא ניתן להשלים עמו ושיש בו התרסה ישירה כנגד שלטון החוק. העותר לדחיית ביצועו של צו הריסה במצב מעין זה נדרש להראות צפי מוחשי וקרוב להכשרת העבירה, אחרת יגבר האינטרס הציבורי שבביצוע הצו והסרת העבירה.

חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, המבקש לא הראה התקדמות ממשית בהליכי התכנון. עד היום טרם אושרה תכנית שמכוחה ניתן להכשיר את המבנה. אף כי באפשרות לקדם תכנית נקודתית שמכוחה ניתן יהיה להכשיר את הבנייה, המבקש אינו עושה כן ויושב בחיבוק ידיים. מכל מקום, הליכי התכנון נמצאים בשלב ראשוני ובוסרי ולא ניתן לומר כי ההיתר הוא "בהישג יד".

אשר לטענה כי למבנה אחר באותה שכונה ניתנה ארכה, הרי שזו לא פורטה כנדרש, נטענה באופן סתמי וכללי, מבלי שהוצגו הנתונים המבססים מסקנה כי יש להפעיל את עיקרון האחידות בענישה.

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק תכנוני ברור וקרוב להכשרת המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13).

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ח, 23 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.