מונחת בפניי "בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד", במסגרתה עותרים המבקשים להורות על מתן סעד זמני שיאסור על המשיבים ובא כוחם לעשות שימוש בייפוי הכוח המצוי בידי בא כוח המשיבים, לצורך מחיקת המשכון אשר נרשם לטובת המבקשים בגין דירה שרכשו מאת המשיבים.

דיון

אחר שנתתי דעתי לטענות המבקשים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על מתן סעד זמני, ואלו הם טעמיי:

א. הסעד הזמני נועד לשרת הסעדים בתיק העיקרי - כידוע, מתן סעד זמני נועד לשרת את מתן הסעדים במסגרת התיק העיקרי, ובכך לשמר מצב קיים. זאת, על מנת שבסופו של יום, ככל שביהמ"ש ייעתר לסעדים המבוקשים, לא יימצאו התובעים בפני העדר אפשרות מעשית לממש תוכנו של פסק הדין.

במקרה דנא, עיון בסעדים הכלולים בכתב התביעה מלמד כי המבקשים עותרים לקבלת רכיבי פיצוי שונים, לרבות השבת הסכום ששילמו בינתיים למשיבים במעמד חתימת ההסכם, ע"ס 142,000 ₪.

נוכח האמור, לא מחוור מדוע סבורים המבקשים כי קיימת זכות בידם לקבל סעד שיאסור על המשיבים ובא כוחם לעשות שימוש בייפוי הכוח לצורך מחיקת המשכון אשר נרשם לטובתם בגין הדירה שרכשו מהמשיבים.

מאחר שהמבקשים עותרים להשבת הסכום ששילמו למשיבים, הלכה למעשה הם מגלים דעתם כי הם עומדים על ביטול הסכם המכר, כפי שגם משתקף מהמכתב שנשלח על ידי באת כוחם (ראה ס' 27 לבקשה; כן ראה נספח יד' לבקשה).

משכך, לא ברור כיצד יכולים המבקשים לטעון בכתב התביעה לסעדים שהורתם בביטול הסכם המכר, ובה בעת, לעתור בבקשה לסעדים שתכליתם הותרת הסכם המכר בעינו על דרך של איסור מחיקת המשכון שנרשם לטובתם.

אף אם תכלית הסעד המבוקש בבקשה הינו להותיר רישום משכון על הדירה לטובת המבקשים עד תום ההליך המשפטי כערובה להבטחת המקדמה ששילמו בינתיים, בכל ההערכה, מקום בו אין מחלוקת שהמבקשים לא שילמו למשיבים את החלק הארי מתוך סכום הרכישה, אינני סבור כי יש מקום לעשות כן. ככל שבסופו של יום טענות המבקשים יימצאו הולמות מציאות, כי אז חזקה על ביהמ"ש שיידרש למתן סעד כספי ההולם תוכן טענותיהם.

ב. שיהוי בהגשת הבקשה - המבקשים מפרטים התנהלות ממושכת בינם לבין המשיבים, שסופה במכתב התשובה ששלחה ב"כ המבקשים לב"כ המשיבים ביום 25.7.17.

ביריעה זו אין בדעתי לחוות דעה ביחס לצדקת מי מבין הצדדים בנוגע להתנהלות מושא הבקשה. ואולם, לא מחוור מדוע הוגשה הבקשה רק כעבור למעלה מחודש ומחצה מאז תום מיצוי המגעים בין הצדדים, באמצעות באי כוחם.

הלכה היא מלפנינו כי מי אשר חפץ לשכנע את ביהמ"ש בדוחק הנסיבות, שיש בה כדי להצדיק התערבות מוקדמת במעמד צד אחד, עליו להגיש הבקשה ללא שיהוי, שכן, בעצם הגשת הבקשה המאוחרת יש משום ראיה לסתור טענתו שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי.

בקשה למתן סעד זמני הינה במהותה סעד מן היושר, הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. לאור זאת רשאי ביהמ"ש לשקול, בהחליטו האם ליתן סעד הצהרתי כמבוקש, גם את התנהגות המבקש, דהיינו , בין היתר, שיהוי (ראה, למשל, ע"א 19/81 ביבי נ' הורברט, ל"ז (2)497; בג"צ 453/84 איתורית בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד לח(4) 615, 621).

ג. עניינו של הסעד המבוקש הינו כספי, שככלל אינו עילה למתן סעד זמני - על מנת לבסס זכות לקבלת סעד זמני, על המבקשים להצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם להם. בהלכה נקבע כי נזק בלתי הפיך יפורש כנזק ממשי ששום פיצוי כספי לא יהא בו כדי לתקנו, או שלא ניתן לאמוד את הפגיעה בכסף. על כן, כאשר ביהמ"ש שוקל האם ליתן הסעד המבוקש, עליו ליטול במניין שיקוליו את השאלה האם פיצוי בסוף ההליך, ככל שיוכיחו המבקשים טענותיהם, יוכל לפצות המבקשים על נזקיהם.

כב' ביהמ"ש העליון כבר קבע: "אם הדין הוא עם המשיבים, יוכלו הם למצוא את תקנתם בתובענה לסעד כספי, ולפיכך אין צידוק מספיק להגן על זכויותיהם, אם תוכחנה, ע"י מתן סעד של צו עשה זמני" (רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב, מה(4) 225, 229; השווה: רע"א 3031/97 ארז שיווק והפצת סיגריות נ' שמיע - פורסם במאגרים).

נוכח האמור, בהינתן שבמקרה דנא, עניינם של הסעדים בכתב התביעה סב אחר טענות כספיות בעיקרן, ולא הוכח כי בתביעה העיקרית לא יהא כדי להיטיב את נזקם הנטען של המבקשים, איני סבור כי יש מקום ליתן הסעד הזמני. בפרט נכון הדבר מקום בו הבקשה והתצהיר הנלווה נעדרים טענה מוכחת לכך שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים, שכן, אין באמירה כללית בטיבה לפיה מדובר בהון עצמי של המבקשים כדי לייסד מסקנה כי בעת הזו נגרם להם נזק בלתי הפיך.

סיכומו של דבר. נוכח טיבו של הסעד המבוקש, בהתחשב בשיהוי בהגשת הבקשה, על רקע היות עניינו של הסעד המבוקש כספי שככלל אינו עילה למתן סעד זמני, ובשים לב לכך ששוכנעתי כי המבקשים לא הצביעו על זכותם העדיפה אל מול המשיבים - לא מצאתי ליתן סעד במעמד צד אחד.

ב"כ המבקשים תפעל להעביר הבקשה על נספחיה, בצירוף העתק החלטה זו, לידי המשיבים במסירה אישית, לא יאוחר מיום 14.9.17 בשעה 12:00, ותמציא על כך אסמכתא לתיק ביהמ"ש עד ליום 17.9.17.

המשיבים ימסרו תגובתם לבקשה לא יאוחר מיום 19.9.17 בשעה 14:00.

המזכירות תודיע לב"כ המבקשים דבר החלטה זו, ותתעד זאת בתיק ביהמ"ש.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ז, 12 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.