בקשה לעיכוב מועד פינוי שנקבע בפסק דין

בית משפט קמא הורה למערערים בפסק דינו מיום 03.07.17 לפנות את המקרקעין עד ליום 10.01.18.

בערעור שהוגש ע"י המערערים קבלו המערערים את הצעת בית המשפט, שכללה, בין היתר, רכיב הותרת פסק הפינוי על כנו, תוך מתן ארכה.

בפסק הדין שניתן ע"י ערכאת הערעור ביום 31.05.18 ניתנה למערערים ארכה לפינוי עד ליום 31.03.19.

עתה מתבקשת ארכה נוספת לפינוי של "לפחות 24 חודשים" מחמת "פינוי עסק חי – מפעל חיים", בהיעדר "יכולת להחזיר המצב לקדמותו", ואף מכיוון שטרם ניתן למשיבים היתר בניה.

המשיבים מתנגדים נחרצות לבקשה.

מדובר במועד פינוי שנקבע בפסק דין חלוט, אף בהסכמה, בו קיבלו המערערים ארכה לפינוי העולה על שנה מזו שנקבעה ע"י בית משפט קמא. הנימוקים המועלים בבקשה, שרובם היו ידועים גם ערב מתן פסק הדין, אינם באים בכלל אותם החריגים המצדיקים הפעלת הסמכות הטבועה של בית המשפט.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.