עניינה של התביעה שלפניי ברכישה שביצעו התובע ורעייתו (להלן: הרוכשים) בחנות הנתבע, רכישת מיטת תינוק עבור בנם הבכור, ביום 20.5.16, עובר ללידה.

1. טענות התובע -
2. על פי טופס ההזמנה שמולא ביום הרכישה שילמו הרוכשים במעמד הקניה מקדמה בסך של 1,000 ₪ במזומן, את יתרת התשלום, בסך של 4,500 ₪, שילמו באמצעות כרטיס אשראי, וסוכם כי המיטה תסופק בתוך 60 ימים.

יצוין כי במהלך הדיון ואף בתכתובת שנערכה בין הצדדים תיקן התובע טענתו והבהיר כי אכן צוין בטופס ההזמנה כי מדובר ב-60 ימי עסקים.

1. הלכה למעשה סופקה המיטה באיחור ביום 23.9.16, לאחר שהרוכשים פנו שוב ושוב אל הנתבע להבין את פשר האיחור ללא מענה ולאחר שבשל האיחור ומשמועד הלידה התקרב נאלצו לרכוש מיטה אחרת, קטנה וזולה יותר, לשימוש בנם בכורם עד להגעת המיטה המיועדת.
2. ביום האספקה התגלו במיטה פגמים, ומשנתגלו הפגמים כאמור פנו הרוכשים הן למוביל שהתקין את המיטה בביתם, והן לאביו של הנתבע, שאת מספר הטלפון שלו קיבלו לטענתם מידי המוביל, וביקשו לתקן את הטעון תיקון. יובהר כי מספר הטלפון הוצג ונמסר במהלך הדיון כאן והנתבע אישר כי מדובר במספר הטלפון של אביו.
3. על אף פניות חוזרות ונשנות אל חנותו של הנתבע, אל הנתבע ואל אביו, כאשר הרוכשים נמנעים מלעשות שימוש במיטה עד לתיקונה סירב הנתבע לעמוד בחובתו על פי תעודת האחריות שסיפק לתובע במועד הרכישה ולתקן את המוצר.
4. במעמד הדיון ובתכתובות הצדדים הוסיף התובע ופירט כי לבסוף נשלח המוביל כשבידיו חלק חלופי אל בית הרוכשים רק ביום 13.1.17, ואולם אז התברר, כך טען בדיון, כי החלק שבידיו אינו תקין אף הוא ולא ניתן היה לתקן באמצעותו את המיטה התקולה. התובע טען בהקשר זה בדיון כי מדובר היה בחלק שהגיע בתוך קופסת קרטון פתוחה וניכר היה כי מדובר בחלק משומש. על כן סבר כי המתקין ידע היטב כי מדובר בחלק תקול מלכתחילה ולא בא לתקן אלא להציג מראית עין של כוונה כאמור בלבד.

בנסיבות אלו הלך המתקין כלעומת שבא, והבטיח לשוב בתוך יומיים.

1. משחלפו היומיים המובטחים וזה לא שב פנה התובע בכתב אל הנתבע והלין על הפרת ההתחייבויות ודרש להשיב את המיטה תוך פיצויו.
2. בעקבות פניה זו, ומשלא נענה בחיוב, פנה התובע לטענתו לעו"ד מטעמו וזה הוציא בשמו מכתב נוסף, והנחה אותו שלא לאפשר לנתבעת גישה אל המיטה עד למיצוי ההליך המשפטי. בהתאמה, כאשר הגיע המוביל פעם נוספת אל בית הרוכשים מספר ימים לאחר מכן סירב התובע להכניסו אל ביתו.
3. התובע טוען כי הנתבע הפר את התחייבותו לספק את המיטה במועד, סיפק מיטה ובה פגם, לא עמד בחובתו לתקן את המיטה הפגומה, ולפיכך יש להורות על ביטול העסקה ועל השבת כספו תוך חיוב הנתבע בהוצאותיו.
4. התובע הציג לביהמ"ש תמונות שצולמו במכשיר הטלפון הנייד שלו ביום 23/9/16 מהן עולה לכאורה כי בו ביום צילם תמונת ג'י.פי.אס של מיקום ביתו לצורך משלוח למוביל הנתבעת, וכן צילם מספר שעות מאוחר יותר את הבורג התקול מונח על גבי המיטה. כמו כן צירף התובע מכתב מיום 17/1/17 שנשלח על ידו אל הנתבע ובו הוא מלין בין היתר כי כשהגיע המוביל אל ביתו ביום 13.1.17 נתגלה לאחר הבדיקה כי "הסרגלים של המיטה שבורים", והוא מלין שם על אי עמידת הנתבעת בהתחייבויותיה הן בנוגע לאספקת המיטה במועד, הן לעניין סט המצעים החסר שקיבל והן לעניין אי אספקת מיטה תקינה לשימוש התינוק במשך זמן כה רב והפרת ההתחייבויות שבין הצדדים. מעבר לכך צירף התובע מכתב תשובה שקיבל מאת הנתבע ביום 18.1.17, ומכתב התראה מעו"ד מיום 20.3.17.
5. טענות הנתבע -
6. אכן הוסכם בין הצדדים כי האספקה תבוצע בתוך 60 ימי עסקים והמיטה לא סופקה במועד, אלא שלשיטתו מדובר היה בעיכוב שלא היה תלוי בו (בטענה שמדובר במוצר המיובא מחו"ל וחלו עיכובים בתהליך היבוא) ולטענתו פנה אל הרוכשים והציע להם לבטל את העסקה נוכח העיכוב או לקבל מוצר חלופי עד להגעת המוצר המוזמן ואלו סרבו.
7. לטענת הנתבע בד בבד עם אספקת המוצר קיבלו הרוכשים לידיהם תעודת אחריות, ובה צוין בין היתר כי על הנתבע חלה חובה לתקן כל פגם במוצר ולהחליף כל חלק הטעון החלפה ובלבד שיעשה כן בתוך 90 ימי עסקים מיום פתיחת קריאת שירות אצל הנתבע. כמו כן נקבע שם כי לא קמה חובה לתקן על חשבון הנתבע חלקים שהפגם בהם נוצר כתוצאה מנזק מכוון שנגרם על ידי הלקוח, או מניסיון לתיקון על ידי מי שלא הוסמך לכך על ידי החברה שלא בשל הפרת התחייבויותיה.
8. אשר לפגם במוצר טען הנתבע כי המוצר היה תקין כאשר הגיע אל בית הרוכשים והתקבל אצלם לשביעות רצונם, וכי טענות לעניין הליקוי לא הועלו לפניו אלא ביום 10.11.16, באמצעות תכתובת בדואר אלקטרוני אליה צורפו תמונות של הבורג התקול.

בהתאמה, פנה והזמין חלק חלופי (במקום החלק הפגום שאינו אלא בורג המאפשר הורדה והרמה של סורג המיטה) והכל בהתאם להתחייבותו על גבי תעודת האחריות שנמסרה לרוכשים במעמד אספקת המוצר.

1. לטענת הנתבע ביום 13.1.17, ובחלוף למטה מ-90 ימי העסקים המותרים על פי תעודת האחריות, אכן הגיע המוביל אל בית הרוכשים על מנת להחליף את החלק הפגום, ואולם אז התברר לו כי מלבד הבורג הפגום כאמור נגרם נזק גם למסילות הסורג, ככל הנראה בשל ניסיון תיקון כושל שנעשה על ידי הרוכשים או מי מטעמם.
2. לטענת הנתבע נזק זה אינו מכוסה על פי תעודת האחריות משנגרם כאמור על ידי הלקוח, ואולם כמחווה שירותית ולפנים משורת הדין הסכים להחליף את המסילה כולה ואת הסורג, לאחר שהוצגו לו הדברים על ידי המוביל, והמוביל עזב את בית הרוכשים מבלי לתקן את המוצר, תוך הבטחה לשוב בחלוף מספר ימים עם החלקים הנוספים הנדרשים לביצוע התיקון בנסיבות שנוצרו.
3. ביום 17.1.17 נשלח מכתב מהתובע אל הנתבע, וביום 18.1.17 השיב הנתבע למכתבו של התובע במכתב ובו תגובה לטענות ופירוט של העובדות כאמור עד כה.
4. ביום 20.1.17 נשלח המוביל פעם נוספת אל בית הרוכשים, כשבידיו סורג ומסילה חלופיים ואולם התובע סירב להכניסו אל הבית בעצת בא כוחו. התובע אף סירב לשוחח עם הנתבע טלפונית בטענה שעורך דינו יעץ לו שלא לעשות כן בטענה שהנתבע מקליט את השיחות.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את התמונות ואת המכתבים שהוחלפו מצאתי כי יש לדחות את התביעה ואבהיר –

1. ראש וראשון יובהר כי שוכנעתי כי המיטה סופקה באיחור. יחד עם זאת, התובע לא עמד על ביטול העסקה בשל האיחור באספקה.
2. התובע טען כי איחור זה במסירה מצדיק ביטול העסקה נוכח העובדה שלו ידעו הרוכשים אודות האספקה המאוחרת לא היו מתקשרים מלכתחילה בעסקה דנן. בכך, למעשה, טוענים הרוכשים כי נפלה טעות בידיעת העבודות המהוות בסיס להתקשרות בעת כריתת ההסכם, אשר הובילה להתקשרות. ככלל, כאשר נופל פגם במו"מ לקראת כריתתו של הסכם, לרבות טעות, רשאי הנפגע לעמוד על ביטולו של ההסכם, ובלבד שיעשה כן בתוך זמן סביר.

דרישה לביטול העסקה בשל פגם זה, ובמיוחד כאשר מדובר באספקה של מיטת תינוק אשר לא נועד אלא לשמש את הרוכשים למשך כשנה-שנתיים בלבד, באיחור של שנה מהמועד שבו נתבררו העובדות הנכונות, קרי מועד האספקה בפועל, חורגת ממגבלת הזמן הסביר לביטול העסקה בשל פגם זה, ודינה להידחות.

1. זאת ועוד - המיטה הנוספת שרכש התובע, כעולה מן העדויות שנשמעו כאן היא אינה אלא עריסת תינוק שנועדה לשלבי חייו הראשונים של בנו של התובע, ולא שוכנעתי כי יש בין רכישה זו לבין האיחור ולו דבר.

יובהר בעניין זה כי התובע לא הביא כל ראיה בנוגע לרכישה האחרת, ולא הציג כל קבלה אשר יהיה בה כדי לשפוך אור על מועד הרכישה ועל סכומה. כך, ומשמדובר בראיה המצויה בידי התובע לא הרים התובע את הנטל להראות כי רכש את המיטה הנוספת רק בחלוף מועד האספקה המקורי (קרי 60 ימי עסקים מיום רכישת המיטה מאת הנתבע), ולא שכנע את ביהמ"ש כי הרכישה בוצעה בשל ובעקבות האיחור כאמור.

1. אשר לפגם במיטה שוכנעתי מן הראיות שהוצגו לפניי כי כבר ביום אספקת המוצר, ולאחר שיצא המתקין את בית הרוכשים, ערכו התובע ורעייתו ניסיון להורדת והרמת סורג המיטה, בשים לב לעובדה שהמיטה הותקנה כך שבסיס המיטה מוצב בחלק הנמוך ביותר של המיטה, וכדי לבחון יכולת השימוש במוצר במצבו זה עבור תינוק בן יומו.
2. סעיף 13(א) לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק) קובע כי "..הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד.."

בעניין זה דומני כי בדיקת המיטה על ידי הרוכשים ביום ההתקנה ובסמוך לאחר צאתו של המוביל מביתם יש בה משום מילוי חובתם לבדוק את המוצר מיד לאחר שהגיע אל ביתם, כפי הוראות החוק.

או אז התברר לרוכשים כי בבורג שמאפשר הורדה והרמה של הסורג קיים חופש שאינו מאפשר שימוש בו, ולמעשה מן התמונות עולה כי זה השתחרר לחלוטין ממקומו ונפל, ועל כן צולם כשהוא מונח על גבי המיטה. מיטת תינוק שבה קיימת הגבלה על היכולת להעלות ולהוריד את סורג המיטה אינה מקיימת את האפשרות לעשות שימוש במיטה עד למעברו של הילד אל מיטת ילדים, ולפיכך דומני כי יש לראות בפגם שהתגלה ככזה שפוגם בתכונותיו הטבעיות של המוצר, וכעולה כדי "אי-התאמה" כהוראות סעיף 11 לחוק.

1. הואיל ומצאתי כי התמונות אמנם נשמרו במכשיר הטלפון הנייד של התובע ביום 23.9.16, אין לי אלא לקבל את גרסת התובע לפיה התמונות צולמו בו ביום. בהתאמה, ולאחר שאישר הנתבע כי מספר הטלפון שצוין על ידי התובע הוא מספר הטלפון של אביו, אין לי אלא לקבוע כי בו ביום יצר התובע קשר הן עם המוביל והן עם אביו של הנתבע, שאת פרטיו קיבל מהמוביל כאיש הקשר של החנות, והלין על התקלה, ובהתאמה אני קובעת כי התובע מילא אחר הוראות סעיף 14(א) לחוק בכל הנוגע לחובתו למסור הודעה מתאימה למוכר אודות אי ההתאמה מיד עם גילויה.
2. אציין, למעלה מן הצורך, כי גרסת הנתבע לפיה לא ידע אודות פניה זו של התובע אל אביו הותירה רושם מהימן על ביהמ"ש, ואולם מששוכנעתי מנגד כי פרטי האב נמסרו לתובע כפרטי איש הקשר, לא מצאתי כי יש בטענות הנתבע בעניין זה כדי להעלות או להוריד לעניין חובתו לבצע תיקון במוצר בהתאם להוראות החוק, ולא שוכנעתי כי העדר פתיחה של קריאת שירות לפי נהלי הנתבע יש בה כדי לשלול מהתובע את זכותו לעמוד על קיום הוראות חוק המכר בכל הנוגע לאי התאמתו של המוצר. ר' בעניין זה הוראות סעיף 17(ב) לחוק הקובעים כי "(ב) ניתנה הודעת אי-התאמה בדרך המקובלת בנסיבות הענין, זכאי הקונה להסתמך עליה אף אם אחרה להגיע לתעודתה או לא הגיעה אליה כלל".
3. בגין תקלה זו נפתחה קריאת שרות אצל הנתבע באיחור, ואולם המוביל הגיע אל בית הרוכשים כשבידיו בורג חדש תחת זה התקול רק ביום 13.1.17, קרי בחלוף 83 ימי עסקים בלבד, וזאת אם מכלילים את ימי שישי בימי העסקים, ובשים לב לימי החגים החלים בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2016. כאן המקום לציין כי הצדדים הרבו להתייחס לשאלה האם ימי שישי הם ימי עבודה אם לאו, נוכח הביקורים שנערכו לכאורה על ידי הרוכשים בחנות הנתבע ביום שישי, וביקורי המוביל בביתם בימי שישי, ואולם מצאתי כי שאלה זו ממילא אינה צרכה להכרעה בתיק זה לאור ספירת המועדים כאמור מעלה.
4. האם הגעתו של המוביל במועד זה יש בה כדי לענות על דרישת הוראות החוק לתקן את המוצר הפגום בתוך זמן סביר ממועד קבלת ההודעה? בעניין זה דומני כי יש לראות בכתב האחריות משום הסכם בין הצדדים אשר יש בו כדי לסייע בהבנת המונח "זמן סביר" בהקשר שלפנינו. נוסף על תנאי כתב האחריות עלינו לבחון אף את נסיבותיו המיוחדות של המקרה.

עד כה למדנו כי בידי וברשות התובע עמדה מיטת תינוק קטנה אותה רכש מעבר למיטה נשוא המחלוקת ואשר נועדה לשלבי חייו הראשונים של בנו בכורו. בנוסף, עמדה לרשותו מיטת הנתבע אשר לא ניתן להעלות ולהוריד את הסורג אשר בה, ואשר נועדה לשלב שבו מידותיו של התינוק עברו את מידת מיטת העריסה וזו אינה תואמת עוד את צרכיו. רעייתו של התובע טענה כי לא עשתה כל שימוש במיטת הנתבע נוכח העובדה שהמיטה היתה עמוקה מדי והיא לא יכולה היתה להגיע אל המיטה נוכח גובה הסורג. בכל הכבוד, לא שוכנעתי כי יש דברים בגו, ולא שוכנעתי כי עד ליום 13.1.17 לא ניתן היה לעשות שימוש במוצר במתכונתו, מבלי להעלות או להוריד את הסורג, שנותר על פי העדויות סגור.

הנה כי כן, דומני כי יש בנסיבות המקרה דנן כדי להביא לקביעה כי המועד שננקב בתעודת האחריות אין בו משום חריגה מגבולות הזמן הסביר לביצוע התיקון.

אמור מעתה כי כאשר הגיע המוביל אל בית הרוכשים ביום 13.1.17 לבצע תיקון בבורג התקול עשה כן בתוך הזמן הסביר שניתן למוכר-הנתבע להשלים את חיוביו על פי החוק.

1. בהגיע המוביל אל בית הרוכשים גילה, כך התברר, כי מלבד הבורג הפגום קיימת בעיה נוספת, וזאת בסורגי המיטה.

בעיה זו נתגלתה לראשונה, כך התרשמתי, במועד זה, וזאת הן נוכח העובדה שכך צוינו הדברים מפי התובע במכתבו מיום 17/1/17 והן משדומני כי כל נסיון להציג אחרת מפי התובע במעמד הדיון לא נעשה אלא כדי לבסס תביעתו כאן וכדי ליצור רושם משל הנתבע אינו עומד בהתחייבויותיו ולהצדיק סירובו להתיר כניסת המוביל לביתו ימים ספורים לאחר מכן, והכל באופן מגמתי.

אציין כי לא נעלם מעיניי כי המוביל לא הוזמן על ידי הנתבע לדיון כאן, ואולם לא מצאתי בנסיבות העניין לזקוף עניין זה לחובת הנתבע דווקא, וזאת הן נוכח העובדה כי הנתבע הבהיר והצהיר שבינו לבין המוביל אין מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והן נוכח העובדה שממילא גרסתו המקורית של התובע, כפי שעולה ממכתבו אל הנתבע מיום 17/1/17, אף מתיישבת עם גרסה זו.

למעשה, דומני כי המכתב מיום 17/1/17 אין בו משום תלונה על הבאת חלפים משומשים ותקולים על ידי המוביל, כפי שניסה התובע לציין בדיון כאן, כי אם תלונה על כך שהטיפול בעניינו מתעכב יתר על המידה, הא ותו לא.

1. הנה כי כן, מששוכנעתי כי המוביל הגיע אל בית הרוכשים ביום 13/1/17 כשבידיו בורג חלופי בלבד, והתברר כי עליו להביא סורג שלם חלופי מצופה היה כי התובע יעמיד לרשות הנתבע את האפשרות לבצע תיקון מלא של המוצר בתוך זמן סביר ממועד זה. הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שהמוביל הגיע פעם נוספת אל בית הרוכשים ביום 20.1.17 וכי לא הורשה להיכנס אל הבית ולערוך תיקון מיטת התינוק, וחוששני כי לא שמעתי מפי התובע נימוק מניח את הדעת מדוע סירב לאפשר התיקון במועד זה.
2. בהתאמה, אני קובעת כי התובע בחר שלא לאפשר תיקון המוצר שבידיו, ובכך יש לשלול ממנו את האפשרות להסתמך על הפגם על פי הוראות סעיף 17(א) לחוק, הקובעות- "קונה המודיע על אי-התאמה יפרט אותה פירוט סביר ויתן למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר" (ההדגשה שלי – ק.מ.פ).
3. אציין, למעלה מן הצורך, כי אף לו מצאתי כי הגעתו של המוביל ביום 13.1.17 נעשתה תוך חריגה מחובת המוכר לבצע תיקון של המוצר בתוך זמן סביר, עדיין היה מקום, בנסיבות העניין ומשהגיע המוביל פעם נוספת לביצוע התיקון שבוע ימים בלבד מאוחר יותר, לאפשר למוביל לנסות ולבצע את התיקון במועד זה, שכן החובה לאפשר תיקון של המוצר במועד סמוך זה מתיישבת עם משטר תום הלב הנהוג במחוזותינו והחל על כל מערכות היחסים לרבות אלו החוזיות. כך, יש לקיים כל חיוב חוזי בתום לב, ויש לאפשר בתום לב לצד שכנגד לקיים את חיוביו-הוא.

עמידה דווקנית על זכות חוזית, גם מקום שזו קיימת, כגון הזכות לבטל את החוזה, כאשר היא נעשית בחוסר תום לב ועל ידי מניעת תיקון ההפרה במתכוון יש בה, כשלעצמה, כדי להצדיק שלילה של הזכות לעמוד על ביטול החוזה.

1. הנה כי כן מצאתי כי התנהלותו של התובע, אשר מנע תיקון המוצר ביום 20.1.17, אינה עומדת בקנה אחד הן עם חובותיו של התובע על פי החוק והן עם חובת תום הלב החלה עליו.
2. לבסוף לא אוכל שלא להתייחס לעובדה שהגם שהתובע בחר לסרב לתיקון המוצר ביום 20.1.17, הרי שאת תביעתו, לביטול עסקת רכישת מיטת תינוק, בחר להגיש רק ביום 14 בספטמבר 2017, קרי כשמונה חודשים לאחר מכן, ואין לביהמ"ש כאן אלא לתהות מדוע השתהה התובע בתביעתו זו אם לשיטתו עומדת המיטה בביתו כאבן שאין לה הופכין, ללא שימוש, ותוך שהוא מתנגד לניסיון תיקונה על ידי הנתבע.
3. בשולי הדברים אציין כי במסגרת מכתבי התובע הועלתה טענה נוספת הנוגעת לאי התאמת חבילת המצעים שקיבל לזו שהזמין ואולם התובע לא צירף כל אסמכתא לתמיכה בטענה זו וממילא לא שוכנעתי כי יש בה כשלעצמה כדי להצדיק ביטול העסקה ומתן הסעדים הנקובים בכתב התביעה.

מכל האמור מצאתי כי נכון יהיה בנסיבות אלו לדחות את התביעה, ולחייב את התובע בהוצאות הנתבע, על אף התקלה שאינה שנויה במחלוקת במיטה, בסך של 500 ₪, בגין ההליך כאן. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ח, 29 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.