לפניי בקשה של הנתבעים (להלן: "המבקשים"), שהוכתרה על ידם כבקשה להחלפת זהות המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

רקע

1. עסקינן בתביעת רשלנות רפואיות אשר הוגשה על ידי עיזבון המנוחה שרה בוהנדה ז"ל, באמצעות יורשיה (להלן: "המשיבים"), כנגד הנתבעים.
2. ביום 10/10/2018 ולאחר שקילת טענות הצדדים וחוות הדעת שהוגשו מטעמם, הוחלט למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה. זהות המומחה נקבעה על ידי בית המשפט, מכוח שיקול הדעת המוקנה לו.
3. מינוי זה לא יצא אל הפועל, וביום 29/10/2018 הצדדים נתבקשו להודיע לביהמ"ש האם ישנה הסכמה בנוגע לזהות המומחה שימונה. ביום 18/11/2018 הודיע ב"כ המשיבים כי אין הסכמה בין באי כוח הצדדים לעניין זהות המומחה וביקש מבית המשפט לקבוע את זהות המומחה.
4. לאור הודעה זו, מונה על ידי ביום 21/11/2018 ד"ר אבינועם שירן כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "ד"ר שירן"). למען השלמת התמונה יצויין כי קדם למינויו של ד"ר שירן מינוי של ממחה אחר שבוטל עקב פטירתו של המומחה.
5. ביום 26/11/2018 הגישו המבקשים את בקשתם להחלפת זהות המומחה – היא הבקשה דנא, ובמסגרתה טענו כי במהלך ההתכתבויות והמו"מ שהתנהל בין הצדדים לצורך בחירת מומחה מוסכם, ב"כ המשיבים הציע את שמו של ד"ר שירן ואף הבהיר כי ד"ר שירן מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתיק אחר שבו מייצג ב"כ המשיבים, ואף ב"כ המשיבים פנה לד"ר שירן ושאל אותו אם יהיה מוכן להתמנות בהסכמה בתיק הזה. לטענת המבקשים, כבר אז מינויו של ד"ר שירן לא היה מוסכם על המבקשים.

לאור טענותיהם הנ"ל, ובהפניה להלכה הפסוקה שלפיה בתיקי רשלנות רפואית מן הראוי למנות מומחה המוסכם על שני הצדדים, טוענים המבקשים כי יש מקום להחליף את זהות המומחה.

1. המשיבים מתנגדים לבקשה זו, וטוענים כי בבקשה אין נימוק ו/או הסבר של המבקשים מדוע יש לבטל את מינויו של ד"ר שירן אשר מונה ע"י בית המשפט, והמבקשים לא נתנו הסבר כלשהו המצדיק את פסילת המומחה מהתיק.

עוד טוענים המשיבים, כי אכן שמו של ד"ר שירן הוצע על ידם, אך מומחה זה מעולם לא שימש כמומחה מטעמם ו/או כמומחה בתיק שבו מייצג בא כוחם, אלא שהוא מומחה שמונה מטעם בית המשפט בתיק אחר שבו מייצג ב"כ המשיבים, ולכן הוצע על ידם, וכי התנגדותה של ב"כ המבקשים למומחה זה הייתה בטענה כי אינה מכירה אותו. לטענת המשיבים, משמונה מומחה זה מטעם בית המשפט, ומשאין עילה לפסול את המומחה לפי תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי – 1984, הרי שיש לדחות את הבקשה.

1. בהמשך נשמעה תשובת המבקשים אשר חזרו על אותן טענות בבקשה והוסיפו כי כפי שב"כ המשיבים קיבל הזדמנות לסרב להצעות שהוצעו ע"י המבקשים, גם למבקשים יש זכות להתנגד להצעות שהועלו ע"י המשיבים, ומאחר והמבקשים מתנגדים להצעת המשיבים לעניין מינויו של ד"ר שירן כמומחה מוסכם, הם מבקשים את ביטול מינויו מטעם בית המשפט.
2. ביום 29/1/2019 התקיים דיון בבקשה בנוכחות ב"כ הצדדים, ובמסגרתו נעשה ניסיון ע"י בית המשפט לכבד את רצון הצדדים ולהביא אותם להסכמה לעניין זהות המומחה, אך ניסיון זה לא צלח, ובית המשפט הורה למבקשים, ככל ובכוונתם לעמוד על בקשתם להחלפת המומחה, להגיש בקשה מנומקת לפסילת המומחה, ולפרט במסגרתה את הנימוקים המצדיקים לדידם את פסילת המומחה.
3. ביום 13/2/2019 הוגשה הודעה מטעם המבקשים, שלפיה הם עומדים על בקשתם להחלפת מומחה. במסגרת אותה הודעה המבקשים חזרו שוב על אותם נימוקים של בקשתם להחלפת זהות המומחה, וטענו כי הצעת ב"כ המשיבים למנות את ד"ר שירן יוצרת מראית עין של "קשרי עבודה" ביניהם, ותחושת אי נוחות, ומטעם זה בלבד הם מבקשים למנות מומחה רפואי אחר.

עוד הדגישו המבקשים בהודעתם זו, כי אין בתחושת אי הנוחות שלהם כדי להטיל ספק במקצועיותו או ביושרו הבלתי מעורער של ד"ר שירן, וכי בקשתם באה כדי לייתר את אי הנוחות של המבקשים ואת הרגשתם כי הופר האיזון בין הצדדים לאחר שהצעתם למינוים של 3 מומחים נדחתה ע"י המשיבים, אך במקביל הם לא קיבלו הזדמנות להתנגד להצעת המשיבים!

1. בתגובה להודעת המבקשים, טענו המשיבים כי שוב אין בהודעת המבקשים טעם כלשהו שיכול להצדיק את פסילת המומחה.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים, בהוראות הדין ובהלכה הפסוקה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואלה טעמיי:
2. בענייננו, אין טענה לפגם כלשהו בהתנהלות המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וטענות המבקשים הן ביחס לפסילת המומחה בשל אי נוחות שנוצרה אצלם מאחר ובטרם המינוי של מומחה זה ע"י בית המשפט, שמו הוצע ע"י ב"כ המשיבים ונוצרה בליבם תחושה שלפיה קיימים "קשרי עבודה" בין המומחה לבין המשיבים.
3. בבואן של הערכאות המשפטיות להידרש לבקשות כגון הבקשה נשוא ענייננו, ככלל על בתי המשפט לצאת מנקודת הנחה כי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט עושה את מלאכתו נאמנה על פי מיטב כישוריו בתום לב ובהגינות, שכן קיימת חזקה שלפיה ינהג המומחה מטעם בית המשפט באופן מקצועי ללא הטיות וללא משוא פנים, ולכן נקבע כי רק מקום שבו קיים "חשש ממשי" למשוא פנים, תקום הצדקה לפסילת מומחים מטעמים אלו (ראו: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח, פ''ד נה(3) 97; רע"א 1548/06 אטיאס נ' בלכנר, (פורסם במאגרים המשפטיים,20.04.2006); רע"א 6571/15 פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 01.02.2016)).
4. בהלכה הפסוקה נאמר כי בית המשפט יפסול מומחה רפואי שמונה מטעמו רק במקרים נדירים בהם עשוי להיגרם עיוות דין לאחד הצדדים, או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו- רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678 (2002)).
5. בענייננו, לא עלה בידי המבקשים להצביע על טעם כלשהו שיכול להצדיק את פסילתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ומלבד תחושת אי נוחות שנגרמה למבקשים לאור הנסיבות שקדמו למינויו של המומחה, אין בפיהם טענה כלשהי כי עלול להיגרם להם עיוות דין או משוא פנים מהמשך מינויו של ד"ר שירן בתיק. אף במסגרת הודעתם ביום 13/2/2019 הדגישו המבקשים אין בפיהם טענה כלשהי ביחס למקצועיותו ויושרו של המומחה.
6. יובהר, כי ד"ר שירן מונה כמומחה מטעם בית המשפט לאחר שבית המשפט קיבל הודעה מהצדדים שלפיה לא הגיעו להסכמה בעניין זהות המומחה, ומבלי שבית המשפט היה מודע לזהות המומחים שהוצעו בין הצדדים, כך שהבחירה בד"ר שירן הייתה רנדומלית מתוך רשימת המומחים מטעם בית המשפט, ולכן תחושת אי הנוחות שנגרמה למבקשים כלל אינה מבוססת, כך גם טענתם לחוסר איזון בכך שלא קיבלו הזדמנות להתנגד למומחה שהוצע ע"י המשיבים – גם זו אינה מקובלת ואינה משקפת את המציאות, שכן מדובר במומחה שמונה מטעם בית המשפט מבלי שהוצע שמו ע"י מי מהצדדים.
7. המקריות בבחירת מומחה ע"י בית המשפט שכבר זהותו הוצעה בין הצדדים ונדחתה ע"י מי מהם, אינה יוצרת זכות אוטומטית לביטול מינוי המומחה, ועל צד המבקש את פסילת המומחה להוכיח סיבה המצדיקה זאת, ובעניינו לא עלה בידי המבקשים להוכיח סיבה כזו או להוכיח כי מדובר באחד המקרים הנדירים המצדיקים את פסילת המומחה.

סוף דבר

1. לאור האמור, הבקשה נדחית.
2. המומחה – ד"ר שירן יפעל בהתאם להודעת המינוי, והצדדים יפעלו להעביר לדיו את החומר הרפואי ויסדירו את שכרו בהקדם האפשרי.
3. אני מחייבת את המבקשים בהוצאות המשיבים בסך של כולל של 1,500 ₪.

המזכירות תמציא עותק של ההחלטה לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ט, 19 מאי 2019, בהעדר הצדדים.