תובענה כספית ע"ס 4,337 ש"ח, בגין התנגשות שבין אוטובוס לכלי רכב פרטי.

כאמור בתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בכל הנוגע להליך בסדר דין מהיר, "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו"; מקום שהמחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית בלבד, לא מצאתי שיש בהליך זה משום חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, באופן המצדיק לחרוג מהנמקה תמציתית.

בתובענה נטעו שביום 10.5.2017 נפגע אוטובוס מ.ר. 4347630 השייך לתובעת, מכלי רכב פרטי מ.ר. 8308374. לטענת התובעת, בעת שהאוטובוס חלף בכיכר, בעת נסיעה כדין, מכונית הנתבעים אשר הייתה על המדרכה, נסעה לאחור או שהתדרדרה מהמדרכה, באופן שחלקה האחורי של המכונית הפרטית פגע בשלוחה האחורית משמאל של האוטובוס.

ביום 29.4.2018 התקיים דיון בבית המשפט, במסגרתו העיד נהג האוטובוס והוצגו תמונות אשר צולמו על ידו בזמן אמת. הנתבע 1 נמנע מלהתייצב לדיון, ועדותו לא נשמעה. מתוך זהירות ראויה, הוריתי כי לנתבעים תינתן ארכה של חמישה ימים להגשת אישור או הסבר לסיבת ההיעדרות, מרוצת ימים אלו חלפה, ולא נמסרה כל הודעה מטעם הנתבעים, ובהתאם מצאתי לקבל את התביעה במלואה, בהיעדר גרסה מצד הנתבעים.

אוסיף, למעלה מן הצורך, כי לאחר עיון בתמונות אשר צורפו, המתעדים את מצב כלי הרכב מיד לאחר הפגיעה, ממילא דינה של התובענה להתקבל לגופה, שכן הפגיעה באוטובוס הינה בחלקו האחורי של האוטובוס, משמע, חלקו הקדמי של האוטובוס חלף באותו מקום מבלי שהיה מגע עם המכונית הפרטית, קרי, המכונית הפרטית עשתה תנועה לכיוון מסלול נסיעת האוטובוס, ולא היה בעצירה מלאה כנטען בס' 2.2 לכתב ההגנה. תיעוד החצץ על הכביש, אשר נובע מנסיעת המכונית הפרטית על משטח החצץ שלצדי המדרכה, מלמד גם הוא על כך.

בנסיבות העניין, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע: 4,337 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התובענה, בצירוף אגרת התביעה בסך 750 ש"ח, שכר עדות בסך 400 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בסך 1,750 ש"ח.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ח, 08 מאי 2018, בהעדר הצדדים.