10 אוקטובר 2017

לפני:

כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

החלטה

1. לפני בקשה לפטור את התובע – המבקש מתשלום אגרה בסכום של 2691.2 ₪ או לכל הפחות לדחות את תשלומה לתום ההליך, וזאת במסגרת תביעה שהגיש כנגד הנתבע בגין זכויות המגיעות לו לטענתו מתקופת עבודתו אצלו ומסיומה  (להלן – הבקשה).

1. בבקשה ציין המבקש כי הוא עובד בשכר מינימום ונפרנס משפחה עם 7 ילדים והילד השמיני בדרך. אשתו עקרת בית ולעיתים עוסקת בעיצוב פירות שמכניס למשפחה כמה מאות שקלים בחודש. כמו כן הצהיר המבקש כי הוא עובד שעות רבות כדי להעלות את הכנסתו. כי הוא חייב מעל 16,000 ₪ בגין ארנונה , יש לו הוצאות רבות על מחייה וחינוך הילדים ואת שכר הטרחה בתיק זה משלם על בסיס תוצאה. המבקש צירף אישור רפואי לכך שהוא חולה במחלת ראות חשוכת מרפא - סיליקוזיס, אולם אציין כי האבחנה של המחלה אינה עולה מהאישור שצירף אולם ניתן לראות כי באישור כי המבקש סובל מבעיות בריאות.
2. התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח -2008. לפי סעיף 12(א) לתקנות על התובע לצרף לבקשתו תצהיר מפורט על רכושו, רכוש בן זוגו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הגשת הבקשה. לפי סעיף 12(ב) על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם את האגרה וכן האם ההליך עצמו מגלה עילה. הפסיקה קבעה כי נטל ההוכחה בעניינים אלה מוטל במלואו על המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום   14/2/10).
3. יצוין כי הפסיקה קבעה שפטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד וכן כי על המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי.  (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07).  כמו כן נקבע כי בקשה אשר מוגשת ללא מלוא הפרטים והתשתית הראייתית הדרושה, תידחה מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 מצא נגד מצא, ניתן ביום 29/5/89).
4. יתר על כן, על המבקש פטור מאגרה להתייחס בבקשתו לשאלה, האם נעשה ניסיון ליטול הלוואה מהבנק או ממקור אחר  - וככל שנעשה ניסיון כאמור, מה היו תוצאותיו (רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתן ביום 21/9/10 בסעיף 10).
5. בנוסף, לא יינתן פטור מאגרה, כאשר המבקש לא הבהיר כיצד ידו משגת לממן את ההליך המשפטי, שכן לכאורה עליו לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג שלו עצמו (רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, ניתן ביום 30/11/08).

1. לאחר עיון בבקשה ובתצהיר מצאתי, כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, הואיל ולא שוכנעתי, כי המבקש חסרת יכולת כלכלית באופן המונע ממנולשאת בתשלום האגרה במסגרת הליך זה.
2. ראשית, עיון בתדפיסי חשבון הבנק של התובע שצורפו לבקשה מעלה כי אחת לכמה זמן משוחרר כסף מפק"מ, 9,000 ₪ ב- 18.5.17 ו- 18,360 ₪ ב- 8.6.2017. לא ניתן הסבר לכך וכל שהצהיר המבקש הוא כי קיים פק"מ השייך לבנו במסגרת תביעה שהוגשה נגד חברת ביטוח.
3. שנית,  שכרו של המבקש הוא בשיעור 10,493 ₪ ב- 7.7.2017 ו- 9,101 ₪ ב- 8.8.2017. אכן חשבון העו"ש אינו ביתרת זכות אולם יתרת החובה למועד שנמסר עומדת על 4,535 ₪ ולא למעלה מכך. יתר על כן הבקשה הוגשה חודש מאוחר יותר ולא הובא מידע באשר למצב חשבון הבנק מה-13.8.17 ואילך.
4. לאור אלה אני סבורה כי המבקש לא הוכיח כי הוא נטול יכולת כלכלית באופן המצדיק פטור מאגרה.
5. אין ספק כי המבקש אינו בקו הבריאות, עובד רבות למחייתו ומכלכל 7 ילדים אולם ידוע כי כל הליך הנפתח בבתי המשפט חייב באגרה. האגרה שנדרש יוזם ההליך לשלם מהווה תשלום למדינה בעד השירות הניתן ע"י מערכת המשפט (ע"א 155/75 פקיד השומה נ' להד, פ"ד כט(2) 505, 506) מדובר בסכום מינימלי ביחס לסכום התביעה אותו על יוזם ההליך לשלם עת הוא מבקש לנהל הליך בערכאות משפטיות והפטור ממנו ניתן במקרים חריגים בלבד.
6. משלא מצאתי כי התובעתנעדר יכולת כלכלית בנסיבות העניין,  איני נדרשת לדון בשאלת סיכויי ההליך.
7. סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.
8. יחד עם זאת, כדי להקל על התובע אני מתירה לו לשלם את האגרה בעשרה תשלומים שווים, רצופים ועוקבים, כאשר התשלום הראשון ישולם תוך 30 יום מהיום. המזכירות תשלח לתובע שוברים מתאימים לתשלום.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ח, (10 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.