התובע 1 ואשתו והתובעת 2 ובעלה הזמינו סוף שבוע מפנק בבית מלון של הנתבעת תמורת סכום כולל של 5,200 שח.

בלילה הראשון בסביבות שעה 24:00 כאשר נכנסו לחדר שינה היה רעש של צרצר. הם ניסו לאתר את המטרד ללא הצלחה ולטענתם בקושי הצליחו לישון. כנראה הצרצר היה בתוך מחיצת הגבס בחדר.

למחרת בבוקר פנו התובעים להנהלת המלון בבקשה לטפל בענין הצרצר או לחלופין להחליף חדר.

לפי דברי התובע לא היה מישהו בקבלה מוסמך לתת תשובה לגבי העברת החדר, כל פעם פקידה זה או אחרת טענו שזה לא בסמכותם. התובעים טוענים שהמתינו כמעט עד שעה 16:00 בתקווה שיתייצב מנהל אחראי על מנת לקבל החלטה. בסופו של דבר, שלחו איש תחזוקה לחדר והוא השתמש בחומר כימי ואמר שהוא מקווה שזה יפתור את הבעיה.

המשפחות הלכו לישון פעם נוספת בלילה השני ובדיוק בשעה 24:00 הצרצר החל את עבודתו.

התובעים התלוננו והתחננו שיעבירו אותם לחדרים אחרים.

חדר אחד התפנה להם מיד וחדר נוסף התפנה להם כעבור שעתיים.

על בסיס הטענות האמורות התובעים מבקשים לקבל מלוא סכום ששילמו בעד השהייה במלון בסך 5200 שח ועוד 4,000 שח פיצוי בגין עוגמת נפש.

עמדת הנתבעת הייתה שדובר באירוע שלא בשליטתה אבל עשתה כל מאמץ לטפל בבעיה. לא ברור מדוע התובעים בחרו להמתין במלון כל היום על מנת שמישהו יטפל בבעיה, הרי הגישו את תלונתם על הבוקר והיו יכולים ללכת לדרכם ללא כל הגבלה. כמו כן טוענת הנתבעת כי על אף הבעיה עם הצרצר התובעים הצליחו ליהנות מכל מתקני המלון ולכן הדרישה להחזר מלוא סכום התשלום ועוד פיצוי היא דרישה מוגזמת.

יחד עם זאת, הן בהליך הגישור שהתנהל בין בעלי הדין והן בפני בית המשפט, הנתבעת חזרה על הצעה להעניק לתובעים סוף שבוע נוסף ללא עלות בכל מועד שנוח להם. נציג הנתבעת סבר שבכך הנתבעת יצאה מידי חובתה ומעבר לכך כהצעת פיצוי. התובעים סרבו להצעה זו גם בגישור וגם בפני בטענה שבשום פנים ואופן הם לא יכולים לחזור לאותו מלון.

דעתי היא שהצעת הנתבעת היא מעבר לסבירה ויש להצטער על כך שהתובעים לא קיבלו אותה.

כאשר בית המשפט בא לבחון את הנזק האמתי שנגרם לתובעים, אפשר להגדיר את זה כלילה אחד עם נדנודי שינה ובלילה השני הם כבר קיבלו חדר אחר. בהתייחס למכלול השירות שהמלון נתן להם, דובר בהפרעה מטרידה אבל מינורית. לכן הפיצוי המגיע לתובעים חייב להיות בפרופורציה סבירה.

בהתחשב באמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים ביחד סכום של,1500 שח.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.