בפניי בקשת המערערת לסעד זמני על-פי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981.

סעיף 8א מתיר הגשה שכזו בתנאי שיוגש ערעור על-פי סעיף 8, וכאמור בנוסח הסעיף:

10א. (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש ערעור, לתת צו שימנע את תחילת ההגבלה;

ערעור אין בפני בית-המשפט, אלא רק בקשה למתן סעד זמני. בעוד שבתקנות סדר הדין האזרחי ישנה אפשרות להקדים סעד זמני להליך עיקרי, הרי שכאן, בעניין שיקים ללא כיסוי, חלה חקיקה ספציפית (lex specialis), אשר אינה מאפשרת דיון אלא בהינתן ערעור. התנייה זו הינה תכליתית, שכן עילות הערעור חשובות ואף קריטיות לשם בחינת הסעד הזמני במאטריה של חוק שיקים ללא כיסוי, אשר משלבת איזון בין אינטרסים של המושך, הנפרע, המוסד הבנקאי והציבור.

לפיכך, הבקשה נמחקת.

היה ויוגש גם הערעור, ידון בית-המשפט בבקשה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ז, 17 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.