נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד הלאה פרחאת

ב"כ הנאשם: עו"ד מוחמד עבאדי (סנגוריה)

הנאשם: הובא באמצעות שב"ס #1#>

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם ותגובתו לאישום:

ב"כ הנאשם:

הנאשם מודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום.

ב"כ המאשימה:

לאור הדברים, מבוקש להרשיעו בעבירה המפורטת בכתב האישום.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ח, 24/09/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם הודה והורשע בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, הערכים הנפגעים הם פגיעה בבטחון המדינה נוכח היחסים בין הרשות הפלסטינאית למדינת ישראל. כמו כן, בריבונות המדינה וזכותה לקבוע מי יכנס בשעריה. טווח הענישה שאליו עותרת המאשימה הינו 1 עד 5 חודשי מאסר בפועל.

לנאשם הרשעה קודמת אחת. מועד גזר הדין הוא 12.7.17. מוגש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (ב"כ הנאשם מאשר) - יסומן ת/1. למעשה לא חלפו חודשיים והנאשם שב וביצע עבירה דומה. הוא ביצע את העבירה כ שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שמשכו חודשיים מת.פ. 25743-07-17 של בימ"ש שלום חדרה.

בנסיבות אלה המאשימה תבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בטווח שציינתי, להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר, להטיל עליו קנס כספי ומאסר על תנאי לשיקול דעת בימ"ש.

הנאשם עצור מיום 15.9.17.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

הנאשם בחר להודות בהזדמנות הראשונה ובכך למעשה חסך זמן שיפוטי יקר ערך. הודאתו מגלמת חרטה כנה ואמיתית. מדובר בבחור צעיר, בן 20 שנכנס לישראל לצורכי פרנסה, זאת בהעדר כל אינדיקציה אחרת בתיק החקירה.

אומנם רק לפני חודשיים הנאשם הורשע בעבירה דומה. אציין כי הוא הורשע בעבירה של כניסה לישראל בלבד, לא היו עבירות נלוות והוא הסביר שרק בשל המצוקה הכלכלית הוא נכנס. הנאשם מפרנס את שני הוריו ושלושת אחיו. הנאשם בתיק זה וגם בתיק הנאשם בו הוטל התנאי לא ביצע עבירות נלוות.

על כן נבקש להסתפק בהפעלת התנאי בלבד ואף נבקש לא למצות את הדין עם הנאשם ולנכות את ימי מעצרו, בשל נסיבותיו האישיות כפי שפורטו.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם צעיר בגיל, כבן 20 שנה, לקח אחריות מיידית ובהתאם הורשע בכתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, בהיותו תושב שטחים אשר ביום 15.9.17 שהה בכניסה לתחנת אום אל פחם, כשאין בידו היתר שהייה או עבודה כדין.

מתחם הענישה בעניין העבירה בה הורשע הנאשם, נקבע בהלכת אלהרוש דהיינו מאסר על תנאי ברף התחתון ועד 5 חודשים מאסר בפועל ברף העליון.

באשר לענישה בתוך המתחם, אזי לקולא יש לקחת בחשבון את ההודאה בהזדמנות הראשונה ובכך חסכון בזמן שיפוטי וזמנם של עדים, וכן את נסיבותיו האישיות של הנאשם, דהיינו הצורך לפרנס את בני משפחתו.

לחומרא יש לקחת בחשבון את העובדה שלחובתו אומנם הרשעה קודמת אחת, אולם הינה בעבירה זהה, בגינה נשפט מלפני כחודשיים ימים. העונש שהושת עליו בגין עבירה זו, מאסר של יומיים, ובמיוחד מאסר על תנאי של חודשיים לא הרתיעו אותו והוא חזר, ניתן לומר מיידית לסורו, במיוחד בניגוד להבטחתו לבית המשפט בתיק בו הורשע שלא יכנס לתחומי מדינת ישראל. דהיינו מדובר בנאשם שלא ניתן ליתן בו אמון ושהעונש שהושת עליו מלפני זמן קצר ביותר לא הרתיעו.

אך יחד עם זאת, מוכנה אני לא למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין במובן של השתת עונש משמעותי של מאסר בפועל, לאור גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות, אולם לא ניתן להסתפק בהפעלת עונש המאסר על תנאי בלבד, שכן מדובר בעונש בגין העבירה בה הורשע.

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן:

1. אני דנה את הנאשם ל- 15 ימים מאסר בפועל, החל מיום 15.9.17.

2. אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן חודשיים שהושת על הנאשם

בת.פ. 25743-07-17 של בימ"ש שלום חדרה ביום 12.7.17 במצטבר למאסר כאמור לעיל.

3. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על הסעיף בה הורשע, ויורשע בה.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתן והודע היום ד' תשרי תשע"ח, 24/09/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אירית מסיקה