התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה על סך 6,095 ₪.

לטענת התובע, בתארך 14.1.17, הרכב שלו חנה במרכז הקניות "ביג" בבאר-שבע. רכב שיצא מחניה פגע ברכבו וגרם לו לנזק (להלן: "הרכב הפוגע"). הנהג הפוגע השאיר פתק עם פרטיו. לטענת התובע, לקח את הרכב ממקום התאונה למוסך בסמוך למרכז הקניות "ביג" לפחח, ושם הרכב תוקן לשביעות רצונו.

לאחר מכן הוגשה על ידי חברת הביטוח תביעה לנתבעת, שהיא המבטחת של הרכב הפוגע. לטענת התובע, הנתבעת קיזזה לו מסך הנזק שנגרם 4,095 ₪ בטענה שהסכום הזה מייצג נזק שלא קשור לתאונה.

לטענת התובע, הרכב שלו נבדק על ידי שמאי מורש השאיר את הנזקים. חוות דעת של השמאי מטעם התובע "אביב שירותי שמאות" צורפה במעמד הדיון. חוות הדעת כוללת תמונות של הרכב של התובע לאחר קרות התאונה.

פניותיו של התובע לנתבעת לפצות אותו בסך של 4,095 ₪ לא נענו, ועל כן פנה לבית המשפט בתביעה לתשלום סך של 4,095 ₪, בצירוף 2,000 ₪ עוגמת נפש. סה"כ 6,095 ₪.

הנתבעת הגישה כתב הגנה. לטענת הנתבעת חלק מהנזקים שאותם תובע התובע לא נגרמו כתוצאה מהמגע שהיה בין הרכב של התובע לרכב הפוגע. לטענת הנתבעת, ביום 25.1.17 בדק שמאי מטעם התובע את הרכב ואובחנו נזקים "נוספים" במכסה המנוע שעניינם כנפיים ושמשה שבורה. נזקים אלה לטענת הנתבעת לא נגרמו כתוצאה מהמגע בין כלי הרכב. לטענת הנתבעת, לאחר שאירעה התאונה, המשיך התובע לנסוע עם רכבו הפגום מספר ימים ובמהלך הנסיעה נפתח מכסה המנוע, פגע בשמשת הרכב וניפץ אותה. כתוצאה מכך נפגעו שתי כנפי הרכב. הנזקים "הנוספים" הוערכו על ידי שמאי מטעם הנתבעת בסכום של 4,095 ₪. יתר הנזקים כאמור שהוערכו על ידי השמאי מטעם התובע שולמו על ידי הנתבעת.

במעמד הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובע הוסיף כי הפגיעה ברכב, בעת שהוא חנה, הייתה בחלק הקדמי-ימני. כל החלק הקדמי של הפנס והטמבון נפגע, האוטו קיבל מכה, לכן גרר אותו לפחח שהיה באזור ה"ביג".

לשאלת נציג הנתבעת כיצד הוא מסביר את טענתו שמכסה המנוע נפתח והשמשה נשברה, השיב התובע כי מכסה המנוע ניזוק בעת הפגיעה מהרכב הפוגע, ואומר בהמשך (עמ' 1, מול שורה 18): "כנראה הפחח רצה לראות את הנזק מבפנים, פתח את הקצה של המכסה מנוע, נתן נגיעה לשמשה וזה פגע בשמשה. השמשה הייתה סדוקה מעוצמת המכה. שאלתי את הפחח ואמרתי לו שהיה רק סדק בשמשה וכשהגעתי לאוטו ראיתי שמשה סדוקה לכל האורך".

לטענת הנתבעת, שחזרה על טענותיה בכתב ההגנה, הנזקים הנוספים שנגרמו לרכב נגרמו עקב פתיחת מכסה המנוע במהלך נסיעה שלא הייתה קשורה לתאונה, ולא בעת הפגיעה על ידי הרכב הפוגע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובטיעוני הצדדים בבית המשפט, עולה כי מעיון בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע, "אביב שירותי שמאות", שבדק את הרכב ביום 25.1.17, עולה כי מעוצמת ההתנגשות חזית הרכב הוסטה שמאלה וכתוצאה מפתיחת מכסה המנוע, כנף קדמית-שמאלית ניזוקה.

השמאי לא מציין כי מצא סדק בשמשה, וכאמור התובע מציין כי עקב ההסטה של מכסה המנוע, מכסה המנוע שלא היה במצב מקורי נפתח, כנראה לדבריו עקב ניסיונו של הפחח לבדוק את החלק הפנימי של המכסה, ואז פגע בשמשה שכבר הייתה סדוקה, וכתוצאה מכך נגרם לה שבר.

נסיבות השבר של השמשה למעשה אינן ברורות. התובע מעריך שכתוצאה ממכסה המנוע שעף לכיוון השמשה הסדוקה, נגרם לשמשה שבר, אך אין לכך כל ראיה שתומכת בטענה זו.

הנתבעת קיזזה לתובע סך של 900 ₪ עבור שמשה ו-300 ₪ עבור זגגות. סה"כ 1,200 ₪.

לא ברור מדוע קיזזה לו 500 ₪ עבור מכסה מנוע, שלפי חוו"ד השמאי נגרם נזק למכסה המנוע. כמו כן לא ברור מדוע קיזזה לו 1,500 ₪ עבור צבע, וכן 200 ₪ עבור תיקון כנף קדמי.

לאור האמור לעיל, מצאתי כי מתוך הסך של 3,500 ₪ לפני מע"מ, אותו קיזזה הנתבעת לתובע, הנזק לזכוכית מסתכם ב-1,200 ₪.

יתר הנזקים שאותם קיזזה הנתבעת לתובע בסך של 2,300 ₪, על הנתבעת להחזיר לתובע, בצירוף מע"מ מסתכם סכום זה בסך של 2,691 ₪.

לגבי התביעה בסך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש, התביעה נדחית.

לסיכום - הנתבעת תחזיר לתובע את הסך של 2,691 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 750 ₪. סה"כ 3,441 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.