הנאשם נותן את הדין על שני אירועים במהלכם נהג רכב בשכרות.

1. ביום 17.2.17 נהג הנאשם, בעת שהיה נהג חדש צעיר, רכב בשדרות פלי"ם חיפה כשהוא שיכור. בבדיקת נשיפה נמצא בגופו ריכוז של 310 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בגין עבירה זו הוגש נגד הנאשם כתב אישום בתיק 6574-06-17 בבימ"ש לתעבורה בחיפה [ להלן: "תיק חיפה"]. ביום 16.9.17, 7 חודשים לאחר האירוע האמור, שב הנאשם, בעת שהיה נהג צעיר חדש, ונהג ברחוב רוקח בת"א כאשר בגופו ריכוז אלכוהול של 409 מ"ג לליטר אוויר. בגין עבירה זו הוגש נגדו כתב אישום בבימ"ש לתעבורה בת"א. ביום 3.10.18 צורף תיק חיפה לתיק זה. הנאשם הודה בעובדות כתבי האישום בתיקים הנ"ל והורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו. לבקשת סנגורו של הנאשם בתיק זה חיבר שירות המבחן תסקיר בעניינו של הנאשם.

2. הנאשם נעדר עבר פלילי ואוחז ברישיון נהיגה משנת 2015 כאשר לחובתו הרשעה אחת מסוג ברירת משפט שעניינה נהיגה ללא חגורת בטיחות.

3. שירות המבחן המליץ בתסקירו להשית על הנאשם עונש הכולל 150 שעות של"צ, קנס, צו מבחן למשך 18 חודשים לצורך שילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית מתאימה. יש לציין כי שירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי בוויסות דחפים ובהפעלת שיקול דעת הולם, בעיקר במצבים חברתיים. יחד עם זאת, ציין שירות המבחן כי הנאשם נעדר עבר פלילי ואינו מציג בעיית התמכרות. הנאשם נוטל אחריות מלאה על מעשיו והורתע מההשלכות ההליך בתיק זה עליו. שירות המבחן למד משילובו המוצלח של הנאשם במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות כי לנאשם יכולת לקבל סמכות וגבולות.

4. המאשימה עותרת להשית על הנאשם פסילה ממושכת בת 30 חודשים, מאסר בפועל שלא יפחת מ- 6 חודשים, מאסר על תנאי ורכיבי ענישה נלווים. לטענת התביעה אין לקבל את המלצת שירות המבחן שכן תסקיר שירות המבחן אינו מתייחס לעבירה שבתיק חיפה. לטענת התביעה, אילו הייתה מונחת בפני מחבר התסקיר העובדה שהנאשם הורשע בעבירה נוספת של נהיגה בשכרות במסגרת תיק חיפה, ספק אם ההמלצה בעניינו של הנאשם הייתה חיובית. ההגנה, לעומת זאת תומכת יתדותיה בתסקיר שירות המבחן. לטענתה, התסקיר מביא בחשבון את העבירה שעבר הנאשם במסגרת תיק חיפה אך למרות זאת התסקיר בעיקרו הוא חיובי וראוי לאמצו. נוסף על כך מבקשת ההגנה להתחשב בכך שהנאשם היה בן 21 במועד ביצוע העבירות, הוא נעדר עבר פלילי ועבר ותעבורתי מכביד. הנאשם הודה במיוחס לו במהירות, נטל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

דיון והכרעה

5. זה יהיה סדר הדיון. תחילה אדון בשאלה אם ניתן לראות במקרים שתוארו לעיל "אירוע" אחד לצורך קביעת מתחם העונש. לאחר מכן אקבע את מתחם העונש ההולם ואת מקומו של העונש שראוי להשית על הנאשם במסגרת מתחם זה.

6. לא ניתן לקבוע כי המקרים שתוארו לעיל הם בבחינת "אירוע" אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. בע"פ 4910/13 ‏ אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14) לצורך בחינה אם מדובר באירוע אחד יש לברר תחילה אם העבירות בוצעו ברצף ובסמיכות יחסית של זמן ומקום הניתן להפרדה או במכלול פעולות אחד המתאפיין במחשבה פלילית אחת ותכנון אחד. בענייננו מדובר בשני מקרים של נהיגת רכב בשכרות. מקרים אלה היו בפער זמן משמעותי יחסית זה מזה ( 7 חודשים) ובמקומות שונים זה מזה גיאוגרפית ( תל אביב וחיפה). ההגנה לא הביאה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי מדובר בשני מקרים שמקורם בתכנון אחד.

7. כיוון שאין מדובר באירוע אחד יש לקבוע לכל עבירה את מתחם העונש ההולם בגינה. לאחר מכן ניתן לקבוע עונש אחד לשתי העבירות או לקבוע עונשים נפרדים לכל עבירה תוך קביעת מידת החפיפה או ההצטברות בין העונשים (ע"פ 1127/13 ‏ עמאואל גברזגיי נ' מדינת ישראל (15.1.14)). במקרה זה מצאתי לקבוע עונש אחד לשתי העבירות.

8. אין צורך להכביר מלים אודות חומרתה של העבירה של נהיגת רכב בשכרות. די אם אפנה בהקשר זה לרע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל שם נאמר: " כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות... 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה" ( ראו גם האמור ברע"פ 1392/09 אבנילוב נ' מ"י ; רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל ורע"פ 5456/11 שנור נ' מדינת ישראל, שם כינה בית המשפט רכב הנהוג בידי מי שנמצא בגילופים כמכונת מוות נעה וכפצצה מתקתקת העלולה להפיל חללים בציבור המשתמש בדרכים).

דברים אלה יפים לגבי מי שחטא פעם אחד ויחידה בעבירה זו. הם יפים מקל וחומר בעניינו של מי שחטא לא פעם אחת כי אם פעמיים בעבירה חמורה זו. ואכן, הפסיקה החמירה עם מי שמעד בפעם השנייה ( או יותר מכך) בעבירה של נהיגה בשכרות או בעבירה של נהיגה בהשפעת אלכוהול בעיקר על יסוד הנימוק כי חומרת העבירה הראשונה בה הורשע הנאשם לא הופנמה כיאות.

א. ברע"פ 2238/09 מראד נ' מדינת ישראל נאמר כי כיוון שמדובר בנהיגה שנייה בשכרות יש הצדקה "לכל הפחות" לעונש שנגזר, היינו חודשיים מאסר בפועל שלא בעבודות שירות, 36 ח' פסילה, 7 ח' מאסר על תנאי וקנס בסך 2000 ₪ "ולא ניתן לומר כי מדובר בעונש שחורג לחומרא".

ב. עפ"ת (י- ם) 2386-03-12 אפגאני נ' מדינת ישראל אושר מאסר בן 5 חודשים (חודש מאסר מאחורי סורג ובריח ו-4 חודשי עבודות שירות) ואף צוין כי העונש קל יחסית. באותו מקרה היה מדובר על נהיגה בשכרות פעם שנייה (בפעם הראשונה מדובר בשכרות ות"ד) אליה נלוותה עבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה כאשר הנאשם הוא נהג חדש.

ג. עפ"ת(י- ם) 17265-06-12 שוורצקוף נ' מדינת ישראל נדחה ערעור על פסק דין במסגרתו הושתו על עבירה של נהיגה בשכרות בפעם השנייה 5 חודשי מאסר.

ד. עפ"ת 13228-03-12 מדינת ישראל נ' מאיר עזרא, נדון הנאשם למאסר מותנה ופסילה ממושכת. בימ"ש המחוזי הביע עמדה לפיה היה ראוי בנסיבות להטיל עונש של מאסר אך נמנע מלעשות כן בהיותו ערכאת ערעור שאינה ממצה את הדין.

ה. רע"פ 444/08 יוסף נ' מדינת ישראל, הושת עונש הכולל 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בן 15 חודשים למשך 3 שנים, פסילה למשך 18 חודשים, פסילה על תנאי למשך שנתיים על תנאי למשך 3 שנים, וקנס בסך 1000 ₪. באותו מקרה היה מדובר על מי שנהג בשכרות פעם שנייה בפער של חודש ימים לאחר המקרה הראשון כאשר ריכוז האלכוהול בשני המקרים היה גבוה מאוד (795 מק"ג ן- 940 מק"ג לליטר אויר נשוף).

ו. רע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל (31.3.11) נדון עניינו של מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות כשבגופו ריכוז אלכוהול גבוה מאוד ( 1145 מ"ג לליטר אוויר נשוף) ואשר 7 שנים קודם לכן הורשע בנהיגה בשכרות בנסיבות ובכמות דומה. העונש שהושת כלל מאסר על תנאי, פסילה בת 40 חודשים והתחייבות, וכן 4 חודשי מאסר בפועל.

ז. רע"פ 5580/06 בריק נ' מדינת ישראל (6.9.06) אושר עונש של 5 חודשי מאסר, 24 חודשי פסילה, מאסר על תנאי , פסילה על תנאי והתחייבות למי שנהג כשבדמו 137 מיליגרם אלכוהול ל- 100 מ"ל דם (כמעט פי 3 מהמותר), ובעברו התעבורתי הכבד (80 הרשעות קודמות) לרבות עבירה של נהיגה בשכרות.

ח. רע"פ 8707/13 חן נ' מדינת ישראל (מיום 23.4.14), אושר עונש מאסר בן 5 חודשים (תוך הפעלת 2 חודשי מאסר במצטבר, סה"כ 7 חודשי מאסר ) פסילה בת 33 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

ט. בעפ"ת (ת"א) 8026-07-14 יריב נ' מדינת ישראל (מיום 15.7.14), הורשע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות באופנוע כשנמדדו בנשיפתו 700 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, כשהוא נוהג במצב רדום על אופנועו, ושבעברו נהיגה בשכרות. הנאשם נדון ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות ו- 36 חודשי פסילה בפועל. בעניין זה נקבע: " "קשה לי לקבל את הטענה שמי שנוהג פעם שנייה תוך שלוש שנים בשכרות הוא אדם נורמטיבי. מדובר במי שלוקח לידיו באופן פוטנציאלי את חייו שלו ואת חייו של האחרים על הכביש, גורם לסכנה חמורה ומידית בחיי אדם".

9. בענייננו עולה כי הנאשם נהג ביום 17.2.17 בהיותו נהג חדש צעיר כשהוא שיכור ( 310 מ"ג לליטר אוויר) כאשר מספר חודשים בלבד לאחר מכן, ביום 16.9.17, שב ונהג כשהוא שיכור (409 מ"ג לליטר אוויר). ריכוזי האלכוהול שנמדדו בכל אחד מן המקרים אמנם אינם גבוהים בערכים מוחלטים. עם זאת, הם משמעותיים בענייננו אם נזכור כי הנאשם היה במועדים הרלוונטיים נהג צעיר חדש. נתון זה מוביל לכך שבמסגרת האירוע הראשון המתואר לעיל נהג הנאשם כשבגופו ריכוז אלכוהול של למעלה מפי 6 מהמותר ובמקרה השני – ריכוז אלכוהול עולה על פי 8 מהמותר. אני ער לכך שסעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי מקום בו "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר". עם זאת, למרות שקיימת הצדקה להכביד ברכיב הפסילה בעניינו של הנאשם, אין הצדקה להחיל את הוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה על מקרה זה. אכן, טכנית ניתן לראות בהרשעת הנאשם בשני התיקים באותו מועד כהרשעה "בשנה שקדמה לאותה עבירה". עם זאת, ההצדקה להכביד בענישתו של מי שכשל פעם אחת בעבירה של נהיגה בשכרות נעוצה בהנחה שאותו אדם צריך היה להפנים כבר עם הרשעתו בפעם הראשונה את חומרת מעשיו והשלכותיהם אך לא עשה כן. היגיון זה איננו תקף באופן מלא מקום בו הנאשם נהג פעמיים בשכרות תוך פרק זמן קצר משנה אך לא הורשע בין העבירה הראשונה לבין העבירה השנייה וממילא לא הפנים עובר לביצוע העבירה המאוחרת יותר, כל לקח משמעותי מן העבירה הראשונה. יש עם זאת לתת משקל עונשי ממשי לעובדה שאדם נהג פעמיים שיכור בהפרש של מספר חודשים בין מקרה אחד לאחר.

10. לאור כל האמור אני סבור כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נוכח ריכוז האלכוהול המשמעותי (בשים לב להיות הנאשם נהג חדש צעיר בעת העבירה) וסמיכות העבירות נע בין 30-45 חודשי פסילה, פסילה על תנאי קנס מאסר על תנאי ומאסר לתקופה הנעה בין חודש ל-7 חודשים.

11. בנסיבות מקרה זה ראוי להעדיף משיקולי שיקום שלא להשית על הנאשם מאסר ולו בעבודות שירות ולהשית עליו חלף זאת צו של"צ לצד צו מבחן. ראשית אזכיר כי הן של"צ והן מאסר בעבודות שירות הם רכיבי ענישה בעלי מאפיינים שיקומיים במהותם ((ע"פ 779/08 מוסלי נ' מדינת ישראל (1.4.09)). שנית, לנאשם על פי האמור בתסקיר סיכוי לא מבוטל להשתקם: הוא נעדר עבר פלילי ועברו התעבורתי קל ביותר. העבירות נשוא דיון זה נעברו בעת שהנאשם היה בן 22, קרוב לקבוצת הגיל המכונה בפסיקה "בגיר- צעיר" לגביה נקבע צורך בהתחשבות לעניין מידת וסוג העונש. גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, תואם את מסקנת שירות המבחן בתסקיר בנוגע בחוסר יכולת לווסת דחפים ולהפעיל שיקול דעת ראוי, שלישית, אינני מקבל את טענת התביעה לפיה מכיוון שתסקיר שירות המבחן לא התייחס "ברחל בתך הקטנה" לאירוע נשוא תיק חיפה אין לקבל את ההמלצות הכלולות בו. גם אם אניח שהתסקיר אינו מתייחס במפורש למקרה נשוא תיק חיפה, אני סבור כי האבחנה בנוגע לנאשם כאמור בתסקיר יפה גם ביחס למקרה נשוא תיק זה. רביעית, הנאשם נעדר בעיית התמכרות, נוטל אחריות מלאה למעשיו ומתחבר רגשית להשלכות האפשריות של מעשיו ומביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי תוך הבעת רתיעה מהשלכות הליך זה עליו. הנאשם גילה תפקוד יציב במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות ומכאן נלמדת יכולתו לקבל סמכות וגבולות.

לאור מכלול השיקולים דלעיל ניתן להסתפק בהטלת עונש חינוכי שיקומי (של"צ) על הנאשם חלף מאסר בעבודות שירות. אשר ליתר רכיבי הענישה: כידוע, " אם ניתן להטיל עונש הקרוב יותר לעונש ההולם מבלי לפגוע בשיקומו של הנאשם יש להעדיף עונש זה מעונש קל יותר" (אורן גזל – איל, חריגה ממתחם העונש ההולם, ספר דורית ביניש, 539 ע' 546-547). בענייננו אין ביתר רכיבי הענישה במתחם שהוצג כדי לפגוע בשיקומו של הנאשם ועל כן אין לאמור בתסקיר השפעה ביחס לרכיבים אלה.

אשר על כן, אני מוצא להטיל על הנאשם, בגדר המתחם שהוצג, את העונשים הבאים:

1. קנס בסך 3000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים שווים ורצופים החל מ- 16.12.18 ובכל 16 לחודש עוקב לאחר מכן.

באחריות הנאשם לקבל שוברים לתשלום הקנס ממזכירות בימ"ש זה.

2. פסילת רישיון למשך 36 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית (מתיק חיפה). הפסילה תימנה מיום 16.9.17. הרישיון מופקד אין צורך בהפקדה נוספת.

3. מאסר מותנה בן 12 חודשים ל- 3 שנים על עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בהשפעת משקאות משכרים.

4. פסילה מותנית בת 12 חודשים למשך 3 שנים על העבירות המפורטות בסעיף 3 לגזר הדין.

5. צו מבחן למשך 18 חודשים.

6. 250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהתאם לתוכנית השירות שחיבר שירות המבחן.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בת"א תוך 45 יום.

ניתן היום, 16 16 אוקטובר 2018, במעמד הצדדים.