לפני בקשה להאריך את פסילת רישיונו של המשיב עד גמר בירור הדין.

1. ביום 8.9.17 נהג המשיב ברכבו כשבגופו לכאורה מצוי ריכוז אלכוהול גבוה של 874 מ"ג לליטר אוויר נשוף. שוטר לבוש מדים אותת לו באמצעות פנס לעצור את רכבו. המשיב לא עשה כן. הוא הפנה את רכבו לכיוון השוטר באופן שעורר אצל השוטר סכנה לשלומו ואילץ אותו להסתתר בין כלי רכב שהיו במקום כדי להימנע מפגיעה. המשיב התעלם מאירוע זה. הוא המשיך בנהיגה תוך שהשוטר דולק אחריו באופנועו. במזכר שערך מציין השוטר כי בשלב מסוים של המרדף "לאחר כ- 50 מ' הנ"ל כמעט והתנגש במעקה ההפרדה הימני". לאחר נסיעה של 200 מ' נוספים הגיע השוטר סמוך למשיב ואותת לו לעצור. למשיב נערכה בדיקת מאפיינים שבה נחל כשל כישלון חרוץ. בדיקה נשיפה גילתה בגופו ריכוז אלכוהול של 874 מ"ג לליטר אויר נשוף. בתשובה לשאלות אמר המשיב כי שתה מספר כוסות וודקה ורד בול.

2. המבקשת טוענת כי נוכח המסוכנות שנשקפה מן המשיב באירוע ולאור עברו (נוהג מ-2002 כשלחובתו 45 הרשעות בתעבורה) יש הצדקה לפסול את רישיונו כאמור.

3. ב"כ המשיב אינו חולק על קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירה של נהיגת רכב בשכרות. הוא חולק על קיום ראיות לכאורה להוכחת הנסיבות שאפפו את העבירה. הוא טוען כי עברו התעבורתי של המשיב אינו מכביד. הרשעותיו הן בעבירות טכניות ואין עבירה דומה בעברו. המשיב זקוק לרישיונו לצורך עסקיו.

דיון והכרעה

4. בהליך זה נדרש בית המשפט לבחון, על יסוד נסיבות העבירה ועברו התעבורתי של המשיב, אם המסוכנות הנשקפת מן המשיב לציבור משתמשי הדרך היא כזו המצדיקה לפסול את רישיון הנהיגה שלו עד גמר בירור הדין.

5. ב"כ המשיב אינו חולק על קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירה ובצדק אין הוא חולק על כך. כישלונו החרוץ של המשיב במבחן המאפיינים בשילוב הודייתו בשתיית מספר כוסות וודקה רד בול מבססים כשלעצמם, לכאורה, גם ללא ממצא מבדיקת הנשיפה, מסקנה לכאורה בדבר נהיגת המשיב כשהוא שיכור. ב"כ המשיב חלק על קיום ראיות לכאורה להוכחת הנסיבות האופפות את ביצוע העבירה. עיינתי בתיק החקירה. אני סבור כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להוכחת נסיבות אלה. בתיק קיים מזכר של שוטר שאותת למשיב לעצור את רכבו. השוטר מתאר כי המשיב לא שעה לאות שניתן לו כדין, התקרב עם רכבו לשוטר באופן שיצר בליבו של האחרון חשש לשלומו עד שנאלץ לחמוק מפגיעה באמצעות כניסה לכלי רכב שהיו במקום. סיכון שלומו של השוטר שניסה לעצור את המשיב והעובדה שהמשיב לא שעה לאות שניתן לו עשויה להביא למסקנה כי המשיב לא היה כשיר לנהיגה במידה כזו שלא הבחין בשוטר ובאות שניתן או שהבחין בשוטר אך התעלם ממנו. אין הכרח להכריע בין המסקנות האפשריות שכן כל אחת מהן מלמדת לכאורה על פגיעתו הרעה (בכוח) של המשיב ועל המסוכנות שנשקפה ממנו. יתר על כן, בתיאור המרדף אחר המשיב מתאר השוטר את נהיגת המשיב בשלב מסוים כך שהלה "כמעט התנגש במעקה ההפרדה הימני". אם כך נהג המשיב, אין צורך בדמיון מפותח כדי לחשוב מה עשוי היה להיות אילו הייתה ניתנת לו אפשרות להמשיך בנסיעה באין מפריע.

לסיכום, קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה של נהיגת רכב בשכרות וקיימות ראיות לכאורה להוכחת הנסיבות האופפות עבירה זו. נסיבות אלה מקנות לאירוע משנה חומרה ומלמדות על מסוכנות ניכרת שניבטה מנהיגת המשיב.

6. עברו התעבורתי של המשיב מחזיק 45 הרשעות קודמות משנת 2002. אכן, מרבית הרשעותיו של המשיב הן מסוג ברירת משפט. עם זאת, בשל מאפייניהן של רבות מהרשעותיו של המשיב כהרשעות בעלות גוון בטיחותי אינני סבור כי התמונה המצטיירת מעברו של המשיב כי זו של נהג שומר חוק. לחובת המשיב לא מעט הרשעות בעבירות אי ציות לתמרורים [ה"ק 2,3,5], עבירות מהירות [ה"ק 4,7] עבירות של נהיגה לא זהירה לסוגיה [התנהגות ללא זהירות בדרך- ה"'ק 1; נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף - ה"ק 6; נהיגה כשברמזור אור אדום- ה"ק 11; סטייה מנתיב- ה"ק 12,14; אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה - ה"ק 15.]

שילוב הנסיבות האופפות את העבירה במקרה זה, חומרת העבירה כשלעצמה ועברו של המשיב מצביעים אדם שחוקי התעבורה אינם נר לרגליו וניבטת מסוכנות לציבור המשתמשים בדרך מהמשך נהיגתו. העובדה שאין לחובתו של המשיב בעברו עבירה דומה לזו בה הוא מואשם בתיק העיקרי איננה מאיינת או מערערת באופן כלשהו את מסקנתי בדבר המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגת המשיב.

7. לאור כל האמור אני סבור כי דין הבקשה להתקבל. אני פוסל את רישיון הנהיגה של המשיב עד גמר בירור הדין וקוצב פסילה זו למשך 4 חודשים ממועד הפסילה המנהלית.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ח, 02 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.