1. תובעת 1 הינה חברת ביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה ביטחה רכב מ"ר 22-038-66.

תובעת 2 היתה המבוטחת לפי פוליסה זו.

1. נתבעת 1 היתה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנהגת ברכב מ"ר 83-454-24.

נתבעת 2 ביטחה רכב זה.

1. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 18.9.16 עמד רכב התובעת בהמתנה לחניה, לפתע רכב הנתבעת יצא מחניה בניצב למדרכה בנסיעה לאחור, ופגע ברכב התובעות בחלקו האחורי שמאלי והסב לו נזקים.
2. בכתב ההגנה נטען כי נהג התובעת נסע לאחור כדי להיכנס לחניה ותוך כדי כך פגע ברכב הנתבעת שהיה בעמידה מוחלטת.
3. נהג רכב התובעת, מר אייל דיין, העיד כי נהג ברכב תוך חיפוש אחר חניה. בשלב מסוים עצר את הרכב בצד כדי להיכנס לחניה שהתפנתה. הוא היה בעצירה מלאה ופתאום שמע מכה ורכבו נפגע בחלקו השמאלי אחורי.
4. בחקירתו הנגדית השיב כי לא ראה את רכב הנתבעות עד לפגיעה. העד אינו יודע לומר מדוע רכבו נבדק חודשיים אחר התאונה רק בגלל פנס שבור.
5. אמו של הנהג שישבה לידו, הגב' ניקול יונגרמן דיין, העידה כי הם חיכו לחניה ורכב הנתבעת יצא מחניה ופגע ברכבם.
6. בחקירתה הנגדית השיבה כי לא ראתה את רכב הנתבעת יוצא מחניה.
7. נתבעת 1, הגב' חנה חן מגידוביץ, העידה כי ביקשה לצאת מהחניה ורכב התובעת נסע לכיוונה בנסיעה לאחור, היא צפרה, אך רכב התובעת לא עצר.
8. בחקירתה הנגדית השיבה כי רכבה נפגע אך לא תיקנה אותו כי התכוונה למכור אותו. העדה מאשרת כי ראתה את רכב התובעות לפני התאונה כשראתה את רכב התובעות עצרה.
9. ב"כ הצדדים סיכמו בעל-פה.
10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן, מצאתי כי מקום הפגיעה ברכב התובעים מחזק את גרסתם כי עמדו ורכב הנתבעות פגע ברכבם.
11. לנוכח האמור, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובעות סך של 4,281 ₪ בצירוף אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ו' חשוון תש"פ, 04 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.