מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 25/10/2016 בדימונה ( להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שתי הנהגות המעורבות בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, ועל בסיס התרשמותי מתמונות ממקום התאונה, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגות המעורבות, שווה בשווה.

בתביעה העיקרית :

נוכח האמור לעיל יש לחייב את הנתבעות באמצעות הנתבעת מס' 2 (התובעת שכנגד) בסך של 6,030 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,800 ₪.

בתביעה שכנגד :

הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד סך של 11,345 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.55%.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים.

כל צד ישא בשכר העדה מטעמו.

ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד וככל ששולמה אני מורה על השבתה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.