1. בפני 2 עתירות, שהדיון בהן אוחד, ועניינן מכרז מס' 48/2017 (להלן: "המכרז") שפירסמה המשיבה מס' 1, המועצה המקומית ירכא (להלן: "המועצה"), לביצוע הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוכיים בתחום המועצה.

2. העותרת ב- 2 העתירות, טיולי ירכא בע"מ (להלן: "העותרת"), חברה למתן שירותי הסעות, שהשתתפה במכרז והגישה הצעות לביצוע ההסעות, מבקשת בעת"מ 46438-09-17 לבטל את החלטת המשיבה מס' 2, ועדת המכרזים של המועצה (להלן: "ועדת המכרזים") מיום 27.8.17, אשר הכריזה על המשיבה מס' 4, הסעות ירכא בע"מ (להלן: "המשיבה") כזוכה במכרז, לאחר שפסלה את הצעתה של העותרת.

העותרת מבקשת להכריז עליה כזוכה במכרז, כולו או חלקו, או לחילופין, להורות על ביטול המכרז ועריכת מכרז חדש.

בעת"מ 34100-09-17 ביקשה העותרת לעיין בחומר המכרז.

3. המשיב מס' 3 הוא יו"ר ועדת המכרזים.

המשיבות מס' 4 ו- 5 הן חברות נוספות שהגישו הצעות לביצוע ההסעות נשוא המכרז. המשיבה מס' 4 (להלן: "המשיבה") הוכרזה, כאמור, כזוכה . הצעת המשיבה מס' 5 נפסלה.

4. בעתירה טענה העותרת כי יש לבטל את החלטת ועדת המכרזים ו/או את המכרז כולו מאחר והמכרז היה רצוף פגמים מהותיים ויסודיים ובין היתר:

4.1 בפרוטוקול ועדת המכרזים מיום 14.8.17, נרשם כי לעותרת חסרים 2 אוטובוסים כדי להגיע למספר האוטובוסים הנדרש – 12 אוטובוסים, בעוד שלמשיבה 12 אוטובוסים – תנאי סף שאינו מופיע בתנאי המכרז בו נאמר בסעיף 2.3.2 לגבי המציעים :

"בבעלותם או על שמם רישיונות הפעלה לכלי רכב בכמות הדרושה לביצוע כל הקווים/המסלולים נשוא המכרז, המפורטים לעיל, הסעות שונות חינוך רגיל חינוך מיוחד ורווחה.

על המשתתפים לצרף צילום כל רישיונות רכבים תקפים המוכיחים את בעלותם או רישיונות הפעלה על כלי רכב שיוגשו למכרז. יצויין כי כמות הרכבים היומית הנדרשת לחינוך הרגיל הינה 12 אוטובוס ציבורי ו- 2 אוטובוס ציבורי זעיר".

לטענת העותרת ההוראה בדבר מס' הרכבים מופיעה "כהערה שולית" מבלי לציין כי חובה שיהיו בבעלות המשתתף או לרשותו, ולא ניתן להבין מנוסח זה כי מי שלא עומד בתנאי זה לא יכול להשתתף במכרז.

העותרת טענה כי מדובר באי גילוי נאות של תנאי סף במכרז שהינו בסיס לביטול המכרז.

העותרת הרחיבה בעתירתה וטענה כי אופן ניסוח התנאי אינו חד משמעי, כי מדובר בתנאי שרירותי, אשר פוגע בחופש העיסוק, תנאי שהוא גם מפלה , מאחר וחוק חובת מכרזים מחייב רשות לקיים מכרז פומבי "הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".

העותרת גם טענה כי המועצה לא קבעה קריטריונים שיוויוניים ואחידים בדבר מספר הרכבים הנדרשים לביצוע ההסעות , בקביעת התנאי בדבר מספר הרכבים היא פוגעת בשיוויון ובתחרות וכי המדובר בתנאי בלתי סביר , התואם את מספר הרכבים שבידי החברה הזוכה ואשר מספר האוטובוסים שנקבע בו אינו מתאים למספר הרכבים הדרושים לביצוע ההסעות בתחום המועצה. לטענתה, לגבי החינוך המיוחד לא נקבע מספר רכבים מינימלי, וככל שמספר הרכבים אמור להיות תנאי סף להשתתפות במכרז, הוא היה אמור להיות לגבי כל סוגי ההסעות ולא רק אלה של החינוך הרגיל, מה גם שלידיעתה לחינוך המיוחד יש הסעות הדורשות רכב מיוחד עם מעלון , שנמצא רק ברשותה.

העותרת טענה כי נסיון העבר הארוך מלמד כי לא היתה בעבר דרישה למספר מינימלי של אוטובוסים וכי המועצה נהגה לפצל את ביצוע ההסעות בין מספר חברות . כמו כן טענה כי על אף שברשות המשיבה 12 אוטובוסים – היא לא יכולה לבצע את כל ההסעות נשוא המכרז במספר אוטובוסים כזה והיא תאלץ להשתמש בשירותי קבלן משנה (למרות שהמשיבה לא הצהירה מראש כי תעסיק קבלני משנה כנדרש בתנאי המכרז).

4.2 טענה נוספת שטענה העותרת בעתירתה היא כי בועדת המכרזים השתתפו בעלי ענין במכרז, אשר היה להם ענין אישי בתוצאותיו:

חבר ועדת המכרזים, מר איימן עטאללה הוא בעל עסק הסעות ובבעלותו מספר אוטובוסים זעירים, הוא מבצע הסעות עבור המועצה, והוא מעין מתחרה של העותרת מאחר והוא מעוניין לבצע הסעות של החינוך המיוחד שבוצעו עד היום על ידי העותרת.

חברה ועדת המכרזים, מר סלמאן בלאמה עובד כנהג שכיר באוטובוס של המשיבה.

יו"ר ועדת המכרזים, מר טארק מולא, הוא קרוב משפחה של הבעלים של המשיבה.

לטענת העותרת חברי הועדה הנ"ל מהווים רוב בועדה וכולם הצביעו בעד פסילת הצעת העותרת, ומדובר בניגוד עניינים שפוגע בעקרון השיוויון ומצדיק את פסילת ההצעה.

4.3 העותרת טענה כי מדובר ב"מכרז תפור" וכי תנאי המכרז הותאמו באופן גלוי למידותיה של המשיבה, כאשר למי שהכין את מסמכי המכרז ותנאיו היה מידע מוקדם בדבר מספר הרכבים שבידי כל חברה, וכי ציון מספר הרכבים לחינוך הרגיל נועד להביא לפסילת הצעת העותרת.

5. העותרת טענה כי סיפקה שירותי הסעות למועצה מאז שנת 1999 וכי לאחר שנבחר יו"ר המועצה בבחירות 2013 צומצם באופן משמעותי במכרז משנת 2014 מספר הקווים שביצעה העותרת וכעת ירד ל- 0 לאחר שהצעתה נפסלה.

6. העותרת טענה כי על אף ההחלטה הגורלית לפסול את הצעתה, לא ניתנה לעותרת זכות להשמיע את טענותיה בטרם יוכרע גורלה וכי קיימת לה "זכות טיעון" או "חובת שמיעה" טרם מחיקתה מרשימת המציעים במכרז, וכי ההחלטה לפסול אותה מבלי ליתן לה את זכות הטיעון עומדת בניגוד לתקנה 16(ד) לתקנות חובת מכרזים.

7. באשר עת"מ 34100-09-17 טענה העותרת כי המועצה עיכבה את מסירת מסמכי המכרז עד לאחר הגשת העתירה, וכי גם לאחר מכן מסרה לה חומר חלקי ולא מסרה לה מסמכים חשובים לבדיקת הליך המכרז ולהחלטה האם יש מקום להגיש עתירה כנגד המכרז ותוצאותיו. לטענתה, בנוסף למחדלה של המועצה למסור מידע בהתאם לדיני המכרזים, היא פעלה גם בניגוד לחוק חופש המידע.

8. העותרת טענה כי לא השתהתה בהגשת העתירה וכי העתירה הוגשה לאחר קבלת חלק מהחומר שהתבקש על ידה.

9. העותרת טענה כי הפרוטוקולים של ועדת המכרזים חסרים פרטים מהותיים וחסר בהם פירוט לדרך בה הצביעו חברי ועדת המכרזים על הסוגיות השונות שעלו במהלך הדיונים. בנוסף ועדת המכרזים לא נימקה את החלטתה ונתנה נימוקים סתמיים לפסילת הצעת העותרת, נימוקים שאינם תואמים את מהות הליך המכרז.

10. המשיבים 1 – 3 הגישו ביחד כתב תשובה (והם יקראו להלן גם ביחד: "המועצה"). המועצה טענה כי יש לדחות את 2 העתירות במלואן , תוך חיוב העותרת בהוצאות המועצה ושכר טירחת עורכי דינה.

באשר לעת"מ 34100-09-17 טענה המועצה כי יש לדחותה על הסף מפאת אי מיצוי הליכים ובאשר לעת"מ 46438-09-17 יש לדחותה על הסף מחמת מניעות ושיהוי בהגשתה – ככל שמדובר בתקיפת תנאי סף של המכרז רק לאחר שהצעה שהגישה העותרת נפסלה מחמת אי עמידה בתנאי זה.

11. המועצה טענה כי העתירה הינה תיאורטית מאחר ובכל מקרה העותרת אינה עונה על תנאי הסף שנקבע במכרז ולא הוכיחה עמידתה בתנאי המהותי של מינימום כלי רכב הנדרש לביצוע ההסעות, ובנוסף לא צירפה רישיונות נהיגה של הנהגים, לרבות הצהרת בריאות של כל אחד מהנהגים.

12. המועצה טענה כי אין בסיס לטענת העותרת בדבר ענין אישי של חברי ועדת המכרזים בתוצאות המכרז.

באשר ליו"ר ועדת המכרזים טענה המועצה כי הוא פסל עצמו בהליך המכרז בישיבה מיום 14.8.17, וכי השתתפותו בישיבת יום 27.8.17 , במהלכה התקבלה ההחלטה, היתה בענין מכרזים אחרים שנידונו באותה ישיבה , כמפורט בפרוטוקול, והוא לא הצביע בהחלטה בענין המכרז נשוא העתירה.

עוד טענה המועצה כי ככל שהיה ליו"ר ועדת המכרזים ענין בתוצאות המכרז , היה צריך להיות לו ענין כי הצעתה של המשיבה 5 תזכה – בעוד שזו נפסלה.

באשר לחבר הועדה , איימן עטאללה טענה המועצה כי אין לו שום קשר עסקי עם המשיבה הזוכה וכי הוא הצהיר על כך באופן מפורש.

באשר לחבר הועדה סלימאן סלאמה טענה המועצה כי לאחר בירור מולו הוא הבהיר באופן מפורש כי לא היה לו כל ענין אישי בתוצאות המכרז וכי במועד הישיבה של ועדת המכרזים הוא לא עבד כנהג שכיר אצל המשיבה.

המועצה גם טענה כי ברור שלחברי ועדת המכרזים אין כל השפעה על קביעת תנאי המכרז, כאשר הטענה העיקרית של העותרת היא נגד התנאי שנקבע במכרז בדבר מספר האוטובוסים הנדרש.

13. המועצה טענה כי עיון בעתירה מלמד על חוסר תום ליבה וניקיון כפיה של העותרת , כאשר הצהירה שברשותה מספר רכבים המספיק לביצוע כל ההסעות נשוא המכרז וכאשר בפועל אין לה את מספר רכבים הנ"ל.

14. המועצה טענה כי החלטתה התקבלה כדין, משיקולים ענייניים, והיא נמצאת במתחם הסבירות ושמכך יש לדחות את העתירה.

15. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה העותרת בקשה לצו ביניים אשר ימנע את מימוש תוצאות המכרז.

16. קבעתי דיון בבקשה לצו הביניים ובישיבת יום 24.9.17 הסכימו הצדדים כי בשלב זה ישאר המצב הקיים, באופן שזכיית המשיבה תעוכב עד החלטה בעתירה.

17. הדיון בשתי העתירות אוחד וב"כ המועצה גם הודיע כי ימציא לב"כ העותרת את כל המסמכים שהתבקשו על ידו, ככל שאלה טרם הומצאו.

18. בישיבת יום 15.11.17 טען ב"כ העותרת כי גיסתו (אחות אשתו) של יו"ר ועדת המכרזים נשואה לבעלים של המשיבה מס 5 ולפיכך השתתפותו בועדת המכרזים היתה אסורה, כאשר מהפרוטוקולים של ישיבות ועדת המכרזים מיום 14.8.17 ו- 27.8.17 עולה כי לא פסל עצמו מהשתתפות והוא גם חתום על הפרוטוקולים.

לטענתו יש פגם בעובדה שבפרוטוקול מיום 27.8.17 לא נרשם דבר על כך שפסל עצמו ומדובר בפגם מהותי.

לגבי עטאללה טען כי עובד בתחום ההסעות. אחרי פרסום תוצאות המכרז התחיל לבצע הסעות של החינוך המיוחד, עד שניתן צו הביניים .

המועצה טענה כי ממילא לא היתה השפעה לחברי הועדה מאחר ונפסלו שתי חברות והשאלה היחידה על הפרק היתה מה הדין כאשר יש מציע יחיד ומה שקבע זו חוות הדעת של היועמ"ש.

העותרת הגישה צילומים לפיהם גם סלמאן סלאמה נוהג ברכב הסעות של הסעות ירכא .

19. ב"כ העותרת חזר וטען בדיון כי במכרז לא נאמר שתנאי סף הוא מספר אוטובוסים וזה גם לא נאמר בישיבת ההבהרות מיום 3.8.17. מדובר בטעות בפרשנות של שתי חברות ולא רק של העותרת וזה מלמד שהתנאי לא היה ברור.

ב"כ המועצה חזר וטען כי אין מקום לתקוף תנאי סף לאחר שהפסדת במכרז. לדבריו, נציג העותרת היה נוכח בישיבת ההבהרות והוא לא שאל שום שאלה בענין תנאי זה.

כמו כן טען כי דרישת מינימום היא לגיטימית בהתאם לפסיקה.

20. ב"כ העותרת השיב כי חוברת המכרז היתה מוכנה ונמסרה למציעים רק במועד ישיבת ההבהרות ואז עוד לא קראו את החוברת ולא יכלו לשאול שאלות.

בנוסף, לטענתו היה ברור שהמספר אינו רלבנטי מאחר ונדרשים 20 אוטובוסים לבצע את ההסעות.

בתשובה, הציג ב"כ המועצה קבלה לפיה העותרת רכשה את החוברת 3 ימים לפני מועד ישיבת ההבהרות. כן טען כי מספר 12 הוא מספר המינימום הנדרש.

ב"כ העותרת טען כי גם אם שולם עבור החוברת קודם – החוברת היתה מוכנה רק במועד הישיבה. כמו כן טען כי עולה שחוות הדעת המשפטית לגבי הצעה של מציע יחיד הוכנה ביום 25.8.17 בעוד שהבדיקה המקצועית של ההצעות בה נפסלו 2 חברות נעשתה ביום 27.8.17 ונשאלת השאלה כיצד ידע לתת את חוות הדעת- כיצד ידע שתשאר מציעה יחידה. האם נערכו דיונים נוספים שזכרם לא בא ברישומים.

ב"כ המועצה השיב לענין חוות הדעת של היועמ"ש כי זו התבקשה על ידי המנכ"ל. היה לחץ כי זה היה קרוב למועד פתיחת שנת הלימודים ולפיכך התבקשה חוות הדעת על מנת להקדים רפואה למכה. למנכ"ל היה ידוע כביכול שבישיבת הפתיחה 2 הצעות לא עמדו בתנאי הסף.

21. בישיבת יום 17.1.17 הוסיף ב"כ העותרת כי המשיבה צרפה 14 רישיונות לרכבים מתוכן 5 אוטובוסים לא בבעלותה. עוד היפנה לעובדה שאחד הרישיונות שצרפה המשיבה מס' 5 היא של חבר ועדת המכרזים מר עטאללה והדבר מהווה טעם לפגם.

רישיונות ההפעלה של 5 האוטובוסים אמנם על שמה של המשיבה אבל לא הובאה ראיה אם האוטובוסים הושכרו למשיבה ומה תנאי ההפעלה.

בנוסף, רישיונות ההפעלה הם יומיים מהמועד האחרון להגשת ההצעות במכרז.

ב"כ המועצה טען כי במכרז נקבע במפורש כי התנאי הוא בעלות או רישיון הפעלה

22. ב"כ העותרת טען כי הצעת המשיבה היתה היקרה ביותר בין 3 המציעות – בפער של 111 ₪ ליום ובהנחה שמדובר ב- 3 שנים – מדובר ב- 73,000 ₪ בערך.

דיון

תנאי הסף

23. הצעת העותרת נפסלה מאחר ולא עמדה בתנאי הסף הקובע כי בבעלות העותרת או על שמה 12 אוטובוסים.

23. בהיבט "הטכני" – האופן בו נוסח התנאי במכרז , אני דוחה את טענת העותרת לפיה התנאי מופיע כ"הערה שולית" ו/או כי מדובר באי גילוי נאות של התנאי.

סעיף 2.3.2. לתנאי המכרז קובע כי: "בבעלותם או על שמם רישיונות הפעלה לכלי הרכב בכמות הדרושה לביצוע כל הקווים/המסלולים וההסעות נשוא המכרז המפורטים לעיל, הסעות שונות חינוך רגיל חינוך מיוחד ורווחה.

על המשתתפים לצרף צילום כל רישיונות הרכבים תקפים המוכיחים את בעלותם ורישיונות הפעלה על כלי הרכב שיוגשו למכרז. יצויין כי כמות הרכבים היומית הנדרשת לחינוך הרגיל הינה 12 אוטובוס ציבורי ו- 2 אוטובוס ציבורי זעיר".

מדובר בתנאי גלוי, ברור, חד משתמע שאינו שתמע לשתי פנים, ובכל מקרה, ככל שהתנאי לא היה ברור לחלוטין לעותרת, היה עליה להציג שאלה בישיבת ההבהרות בה לקחה חלק.

24. העותרת אמנם טענה כי קיבלה את חובת המכרז רק במועד הישיבה הנ"ל, אבל היא לא העלתה כל הסתייגות בענין זה (מה עוד שאני מעדיפה את גרסת המשיבות כי חוברת המכרז נמסרה לרוכשים לפני מועד הישיבה – אחרת לשם מה נועדה הישיבה וכיצד יתכן שהדבר לא נאמר על ידי אף אחד מהמשתתפים בישיבה ?)

25. גם בהיבט ה"מהותי" – אני דוחה את טענות העותרת לפיהן מדובר בתנאי מפלה ו/או בלתי שיוויוני ו/או כי ניסיון העבר לימד כי לא נדרש מספר מינימלי כזה – וככל שהיו לעותרת הסתייגויות מדרישת המספר המינימלי הנ"ל – היה עליה להציג הסתייגויותיה במועד ישיבת ההבהרות.

אפילו הייתי מקבלת את טענת העותרת כי קיבלה את חובת המכרז רק במועד ישיבת ההבהרות – היה עליה להגיש הסתייגותה, ולהעלות את כל הטענות שפירטה בעתירתה "לפני" שנודעו לה תוצאות המרכז.

26. למען הסר ספק אציין כי גם לגופו של ענין איני מוצאת ממש בטענות אלה של העותרת . אין לאמר כי קביעת מספר מינימלי של אוטובוסים הנדרש לביצוע ההסעות אינו תנאי הפוגע בעקרון השיוויון, אינו פוגע בעקרון חופש העיסוק ואינו מפלה – שאם תאמר כך הרי שכל "תנאי" ביסודו הינו "מפלה" מאחר ומצג דרישות שמעצם טבען אינן שיוויוניות (תנאי לפיו נדרש "רישיון" מסוג מסויים, תנאי בדבר העדר הרשעות, תנאי למקום מוגרים בתחומי היישוב וכיוב' תנאי סף במכרזים שונים).

27. מכל האמור – אני דוחה את כל טענות העותרת באשר ל"תנאי הסף" הדורש מספר מינימלי של אוטובוסים – תנאי שכאמור, העותרת לא עמדה בו ולכן נפסלה הצעתה.

השתתפות "בעלי ענין" בועדת המכרזים

28. כאמור, טענת העותרת היא כי 3 חברי ועדת המכרזים הינם "בעלי ענין" בתוצאותיו-

א. יו"ר הוועדה – מ. טארק מולא –

העותרת טענה כי הוא קרוב משפחה של הבעלים של המשיבה מס' 5.

המועצה טענה כי פסל עצמו מלדון בענייני המכרז וכי נוכח בועדה בה נפסלה הצעת העותרת והמשיבה הוכרזה כזוכה , מאחר ובאותה ישיבה נידונו גם מכרזים אחרים, והוא לא לקח חלק בהצבעה בעניין המכרז נשוא העתירה.

כמו כן טענה כי ככל שהיה לו עניין, הרי שמדובר בענין במשיבה מס' 5 – וגם הצעתה נפסלה.

ב. מר סלמאן סאלמה –

העותרת טענה כי הוא עובד כשכיר באוטובוס של המשיבה.

המועצה טענה כי ערכה בירור עימו בענין זה והוא הצהיר במפורש כי אין לו כל ענין אישי בתוצאות המכרז וכי במועד הישיבה של ועדת המכרזים הוא לא עבד כנהג שכיר אצל המשיבה הזוכה.

ג. מר איימן עטאללה –

העותרת טענה כי הוא בעל עסק הסעות , המבצע הסעות עבור המועצה והינו

בגדר "מתחרה" בעסקי העותרת.

המועצה טענה כי הוא הצהיר במפורש כי אין לו שום קשר עסקי עם הזוכה.

29. ברע"א 4802 שידורי פרסומת מאוחדים בע"מ נ. רשות השידור (16.10.98) נפסק על ידי כבוד השופט ת. אור בסוגיית ניגוד העניינים כי:

"העקרון בדבר מניעת ניגוד עניינים הוא עקרון יסודי בכל תחולה כללית במשפט הציבורי בישראל... על עיקרון זה נאמר, כי "זהו עקרון יסוד, המצוי בהיכלם של עקרונות היסוד של השיטה" (דברי השופט ברק בבג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים) להלן – פרשת שמעון, ([71] בעמ' (413 מדובר ב"דוקטרינה").... ה(נטועה עמוק במשפטנו)"... דברי השופט מ' חשין בבג"ץ 4360/94 טאטור נ' שר המשטרה) להלן – עניין טאטור, ([8] בעמ' (565 'הפסיקה אף עמדה באורח מפורש על הקשר בין עיקרון זה לבין טובת הציבור, ובעניין זה נפסק כי מטרתו העיקרית של העיקרון בדבר מניעת ניגוד עניינים היא להבטיח את ... " מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד , וללא השפעות חיצוניות ושיקולים זרים)"... דברי השופט בך בבג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים, [9] בעמ' (698 'ניתן לסכם ולומר, כי עיקרון זה, על ביטוייו השונים במקרה שבפנינו, מהווה חלק מטובת הציבור או מתקנת הציבור"... הכלל הבסיסי ביישום העיקרון העיקרון האמור הוא, כי תחולתו של הכלל אינה מותנית בהוכחה של פעולה מתוך שיקול זר הנטוע בניגוד עניינים. מרכז הכובד של הכלל נמצא במניעתו של פוטנציאל לניגוד עניינים, הטמון במצב דבריםהעומד לדיון) ראו דבריי בבג"ץ 5575/94 מהדרין בע"מ נ' ממשלת ישראל, [11] בע"מ 142)".

ובעע"מ 2378/12 ‏ ‏ מטרופולי-נט בע"מ נ' מועצה מקומית כוכב-יאיר צור –יגאל (12.9.12) נפסק על ידי כבוד השופטת ע. ארבל כי טעמיו של עקרון זה הם שניים:

"האחד, להבטיח כי עובד הציבור ישקול שיקולים ענייניים ולא יעשה שימוש לא ראוי בסמכותו, שכן מוטלת עליו חובת הגינות וחובת אמון במילוי תפקידו. השני, עניינו לשמר את אמון הציבור ברשויות המנהל ולהבטיח קיומו. כך, מראית עין של מנהל תקין תסייע בטיפוח התחושה של הציבור שהוא יכול לתת אמונו במנהל הציבורי. המבחן להתקיימות חשש לניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי אשר בוחן האם "האדם הסביר היודע את כל פרטי העניין" היה סבור שמתקיים חשש שמא יש באינטרסים זרים של עובד הציבור כדי למנוע ממנו מלבצע עבודתו ללא משוא פנים (בג"ץ 9485/08 עזרא נ' ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים, פס' 19 לפסק הדין ([פורסם בנבו], 30.1.12)..... מכל מקום, השאלה הרלוונטית לבחינת נפילת פגם במכרז בשל ניגוד עניינים היא אם המסתכל מהצד המכיר את פרטי העניין יסבור שקיים בנסיבות העניין חשש סביר לקיומו של משוא פנים. אנו סבורים שכן. כמו כן ישנה חשיבות רבה גם לעניין הנראות, שכן מראית פני הצדק ואמון הציבור ברשות המינהלית מהווים ערכים חשובים עליהם מבקשים להגן דיני המשפט הציבורי מכל משמר (עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פס' 38 לפסק הדין ([פורסם בנבו], 11.2.08))".

30. בענייננו – אין לי ספק כי על פי המבחן האובייקטיבי קיים חשש ניכר למשוא פנים , והעובדה שהמועצה נדרשה לקבל הצהרות בדיעבד מחברי הועדה שקיים חשש להיותם נגועים בניגוד עניינים – היא הנותנת כי על פניו קיים חשש שכזה .

31. אכן, העותרת לא עמדה בתנאי הסף של המכרז. יחד עם זאת , הפגם שנפל בהתנהלות ועדת המכרזים הינו מהותי ויש בו כדי להביא פסילת החלטת ועדת המכרזים.

32. פגם נוסף יש בעובדה שעוד טרם התכנסות ועדת המכרזים ופסילת מי מהמציעים, כבר קיבלה הועדה חוות דעת בדבר מצב בו קיים מציע אחד בלבד שהצעתו כשרה - קבלת חוות דעת שכזאת במועד שכזה מטילה צל כבד ביותר על כל התנהלות ועדת המכרזים ועל כל הליכי המכרז ולכאורה יש בה כדי לתמוך בגרסת העותרת אודות מרכז "תפור" למידות מציע אחד בלבד, שאחרת כיצד ידעה הועדה לבקש חוות דעת שכזאת.

33. נוכח האמור, ובשים לב לעובדה שממילא הוסכם כי החלטת ועדת המכרזים לא תכנס לתוקף עד הכרעה בעתירה, וההסעות מתבצעות על ידי מי שביצע אותן בשנים עברו – נקל להורות על ביטול המכרז ועריכת מכרז חדש וכך אני מורה.

34. בשים לב החלטה זו – איני נדרשת ליתר טענות העותרת בשתי העתירות.

35. אני מחייבת את המועצה לשלם לעותרת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ, כאשר בקביעת גובה ההוצאות לקחתי בחשבון את העובדה, כאמור, שהחלטת ועדת המכרזים לא נכנסה לתוקף והעותרת ממשיכה לבצע חלק מההסעות בתחומי המועצה.

ניתן היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.