1. בפניי בקשת התובע למחיקת טענות מבישות מכתב ההגנה.

ההליך

2. התובע הגיש תביעה לתשלום חוב לו הנתבע, לטענתו, בגין שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שנתן לו התובע בתביעתו להכרה על-ידי קצין התגמולים כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים").

לכתב התביעה צורף הסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים ביום 12.9.2010 ואושרר על-ידי הנתבע ביום 24.8.2015 (להלן: "ההסכם"). בהתאם להסכם התחייב הנתבע לשלם לתובע ולעו"ד אלן עשרת שכר טרחה בגין ערעור על החלטת קצין התגמולים לדחות את תביעתו של הנתבע בשיעור 12,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן 5,000 ₪ עבור הגשת התביעה לקצין התגמולים (שנדחתה). עוד נקבע כי ככל והנתבע יוכר באחוזי נכות לצמיתות, ישלם הנתבע לתובע ולעו"ד אלן עשרת, בנוסף לשכר הטרחה המוסכם, 30% "מכל הסכומים שיתקבלו למשך ארבע שנים", וככל שיוכר באחוזי נכות שבין 10-19% ויהא זכאי לתגמול חד פעמי בלבד בהתאם לסעיף 4 לחוק הנכים, יקבלו התובע ועו"ד אלן 10% מהסכום החד פעמי שיקבל. עוד הוסכם כי לגבי הייצוג בערעור לבית המשפט המחוזי, ככל שיידרש, ידונו הצדדים בהמשך.

3. ביום 26.3.2015 ניתן פסק דינה של ועדת הערעור אשר הוקמה לפי חוק הנכים. בהתאם לפסק הדין הוכר הנתבע כמי שנכותו נגרמה במהלך ועקב שירותי הצבאי ולפיכך הנו זכאי לתגמולים לפי חוק הנכים.

מוסיף התובע וטוען כי ייצג את הנתבע, לבקשתו, אף בפני הוועדה הרפואית העליונה, אשר קיבלה את ערעורו וקבעה לו 30% נכות לצמיתות.

4. לטענת הנתבע פנה לעו"ד עשרת בשנת 2007 על מנת שייצגו בתביעתו לקצין התגמולים, ואף שילם לו שכר טרחה בשיעור 7,000 ₪ לצורך לימוד התיק. עוד טוען הנתבע כי עו"ד עשרת הודיע לנתבע כי הוא מצרף את התובע, העוסק בתביעות כנגד משרד הביטחון, על מנת שיטפל בתיק, כאשר עו"ד עשרת נותר בתמונה בתפקיד ניהול.

5. לטענת הנתבע סוכם טרם הגשת התביעה לקצין התגמולים כי התובע ועו"ד עשרת יקבלו 30% מהתגמולים החודשיים שיקבל הנתבע, ככל שיקבל, למשך 48 חודשים. הא ותו לא.

הנתבע אינו מכחיש כי חתם על הסכם שכר הטרחה מיום 12.9.2010, אולם לטענתו נסיבות חתימת ההסכם נגועות בחוסר תום לב, עושק ומרמה מצד התובע ועו"ד עשרת, תוך ניצול מצוקתו של הנתבע. טוען הנתבע כי לאחר שקצין התגמולים דחה את תביעתו הודיעו התובע ועו"ד עשרת כי אם לא יחתום על הסכם שכר טרחה חדש, הוא ההסכם, יפסיקו את הטיפול בתביעתו לאלתר. בדלית ברירה נכנע הנתבע לדרישת התובע ועו"ד עשרת, כך לטענתו. עוד טוען הנתבע כי האמור בהסכם, לפיו הוא חייב לתובע ולעו"ד עשרת 5,000 ₪ עבור הטיפול בהגשת התביעה לקצין התגמולים אינו אמת, באשר הוסכם כי שכר הטרחה יהיה אחוז מהתגמולים, ומשנדחתה התביעה לא היו כל תגמולים.

6. לטענת הנתבע הסכם שכר הטרחה התייחס לתביעה לקצין התגמולים בלבד. ואולם, משנדחתה התביעה, לא זכאים התובע ו/או עו"ד עשרת לשכר כלשהו.

מוסיף הנתבע וטוען כי התנהלות התובע ועו"ד עשרת מהווה עושק, סחיטה באיומים, כפיה והטעיה, ולפיכך יש להורות על ביטול ההסכם.

הבקשה למחיקת טענות מבישות

7. בבקשתו עותר התובע כי בית המשפט יורה על מחיקת הביטוי "סחטנות" המופיע בסעיפים 9, 20 ו-23 לכתב ההגנה.

טוען התובע כי בייחוס התנהגות פלילית לו ולעו"ד עשרת חרג הנתבע מגדר המחלוקת שבין הצדדים, שהנה מחלוקת לעניין גובה שכר הטרחה בגין שירותים שנתנו לנתבע. עוד טוען התובע כי בשים לב לעיסוקו, מחד גיסא, ולפרסום כתבי בי-דין במאגרים המשפטיים, מאידך גיסא, יגרום כתב ההגנה, בנוסחו הקיים, נזק רב לו ולשמו הטוב.

8. הנתבע מתנגד לבקשה. לטענת הנתבע מדובר בטענות הנוגעות ללב המחלוקת, והן זכאות התובע לקבל כספים מהנתבע. בנסיבות אלה, טוען הנתבע, תיאור דרישת שכר הטרחה כסחטנות אינה מבישה או מפריעה לניהול הדיון אלא מדובר בסוגיה הטעונה בירור במהלך המשפט.

עוד טוען הנתבע כי הוא עומד מאחורי כל האמור בכתב ההגנה, כי כתב ההגנה מנוסח בלשון זהירה ומדודה ומשקף אל העובדות להווייתן.

טוען הנתבע כי אם מבקש התובע לשמור על שמו הטוב, שומה היה עליו לשקול תביעתו בטרם הגישה לבית המשפט.

הנתבע טוען כי הנו זכאי לתאר את התנהלות התובע כלפיו כפי שתיאר בכתב הגנתו, כי תיאור זה מהווה חלק בלתי נפרד מהגנת הנתבע וכי מחיקתו תפגע בזכויות מהותיות של הנתבע.

דיון והכרעה

9. כעולה מכתבי הטענות שהגישו הצדדים גדר המחלוקת הנה פשוטה: לטענת התובע הנו זכאי, בהתאם להסכם, ל-30% מכל תגמול שיקבל הנתבע בצירוף מע"מ במשך ארבע שנים. הנתבע קיבל במרץ 2016 סכום של 146,860 ₪, ולפיכך חייב לתובע, לטענתו, 30% מסכום זה בצירוף מע"מ – 52,072 ₪. כן חייב הנתבע לתובע, לטענתו, 30% מסכום הגמלה החודשית בצירוף מע"מ, סך הכל – 22,560 ₪. הנתבע שילם לתובע 10,000 ₪, ולפיכך העמיד התובע תביעתו על סך 64,632 ₪.

10. לטענת הנתבע הוסכם על תשלום 30% מהגמלה החודשית, ללא מע"מ, למשך 48 חודשים. מאחר והגמלה החודשית עומדת על סך 1,339 ₪ על הנתבע לשלם לתובע 19,281 ₪. בפועל, טוען הנתבע, שילם כבר כ-24,000 ₪ לתובע ולעו"ד עשרת.

אשר לסכום של 146,860 ₪ שקיבל הנתבע במרץ 2016, הרי מדובר בסכום שרובו תגמולים ופיצוים בגין איחור בתשלום התגמולים מיום 5.6.2007. טוען הנתבע כי קבלת התביעה משמעותה כי התובע יקבל אחוזים מסכום הגמלה שקיבל הנתבע במשך 12 שנים ולא 4 שנים, כפי שהוסכם.

11. מורם מהאמור לעיל כי בין הצדדים נפלה מחלוקת בכל הנוגע לפרשנות הסכם שכר טרחה, ובאופן מיוחד, האם הסכום שקיבל הנתבע בסך 146,860 ₪ נכלל בגדר התקופה אליה מתייחס ההסכם אם לאו. בנוסף, טוען הנתבע כי התובע ועו"ד עשרת ניצלו את מצוקתו וחייבו אותו בתשלום 12,000 ₪ + 5,000 ₪ עבור התביעה לקצין התגמולים, בשונה מהמוסכם.

12. ברע"א 6060/14 ‏ ‏ תומר תשובה נגד יוניון מוטורס בע"מ (2.11.2014) אימץ בית המשפט את ההגדרה של טענה מבישה, לעניין תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") שהוצעה ברע"א 5308/10 ויליגר נגד רייפמן, פיסקה 7 (27.10.2010) והיא: טענה ה"פוגעת בכבודו של אדם שיש לו זיקה להתדיינות אך היא אינה רלוונטית להקשר בו הועלתה". עוד ציין בית המשפט כי על בית המשפט לעשות שימוש זהיר בסמכותו להורות על מחיקת טענות, שכן "אין זה מתפקידו לערוך את כתבי הטענות ומשום שמשמעותה המעשית של מחיקת סעיפים היא סילוק על הסף של חלק מן ההליך".

לעניין זה ראו והשוו: תא (ת"א) 3134/00 מרינה הרצליה שותפות מוגבלת (1998) נ' גרמן יעל (27.2.2002)

13. בכתב ההגנה טוען הנתבע לבטלות ההסכם מכוח חוסר תום לב ו/או עושק ו/או תרמית ו/או הטעיה.

לא מצאתי כי ייחוס סחטנות ואף סחטנות באיומים לתובע מהווה חלק מטענות ההגנה או כי היא נדרשת לשם דיון בטענות ההגנה.

משהוגשה תביעה זכאי הנתבע להתגונן וזכאי הוא, בגדר כך, לטעון את כל טענותיו, גם החמורות שבהן. יחד עם זאת, אין בהגשת תביעה משום היתר להשתלחות בצד שכנגד או הכפשתו. גם במסגרת הדיון המשפטי על הצדדים לשמור זה על כבודו של זה, להימנע מביטויים פוגעים למעלה מן הנדרש ולנהוג בצורה אדיבה והוגנת.

בכתב הגנתו טען הנתבע לעושק, תרמית, חוסר תום לב והטעיה. כל אלה עילות מתחום המשפט האזרחי לביטול הסכם. עילות אלה מגדירות בצורה משפטית וראויה את טענות הנתבע, גם החמורות שבהן, ואין צורך להפליג למחוזות הדין הפלילי על מנת להיעזר בדימויים מתוכו. איני סבורה כי האשמת התובע בסחטנות, סחטנות מתמשכת או אף סחטנות באיומים נדרשת לצורך דיון בשאלה שבמחלוקת, היא שאלת תוקפו ופרשנותו של ההסכם, או כי יש בה להוסיף על העילות להן טען הנתבע (ואף הן חמורות דיין).

14. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מחיקת הביטוי "סחטנות" המופיע בסעיפים 11, 13, 14, 18, 20, 21, 23 לכתב ההגנה.

הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן עד יום 15.2.2018.

קדם המשפט הקבוע ליום 25.1.2018 יתקיים במועדו.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ח, 21 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.