1. בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים.

לאחר שבחנתי עמדות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות..

2. ראשית יאמר, כי כוונת הנתבעת להגיש בקשה למתן צו כינוס, לכשעצמה, אין בה די כדי להורות על עיכוב ההליכים ומשלא הוצג צו כינוס נכסים, די בכך כדי לדחות בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים.

מעבר לאמור, דינה של הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

סעיף 20. (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ-1980, קובע כי

"משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

3. פסיקת בית המשפט הבהירה באופן חד משמעי כי פינויו של דייר ע"פ פסק דין לפינוי וסילוק יד אינו בא בגדרם של ההליכים המעוכבים על פי סעיף 22 לפקודה שכן לא עסקינן בחוב בר תביעה שגבייתו מעוכבת במסגרת הליכי פש"ר (ראה: בש"א (חי') 16538/06 אוסדון מזל נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (2006)), שכן נקבע כי אין לעכב, בשל הליכי פש"ר, סילוק ידו של פושט רגל מנכס שהוא מחזיק בו כמסיג גבול (ראה: ע"א 403/78 חברת מבני תעשייה בע"מ נ' ירחמאל אורנשטיין (1978); פש"ר (מרכז) 42901-10-10 - עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' דינה בן יאיר ואח' (2012) .

4. נוכח הוראות סעיף 20 לפקודה שעניינו בחובות ברי תביעה, שאינם כוללים תביעה לפינוי מושכר ו/או תביעה לסילוק יד במקרקעין, הרי שהליכי פשיטת הרגל בהם נתונה הנתבעת (ככל שהחלו בעניינה), לרבות צו הכינוס שאשר אפשר וינתן בעקבות בקשה שתוגש, אינם גורעים מסמכותו של בית המשפט לדון בתביעה זו.

בעניין זה ראו ע"א 1516/99‏ לוי נ' חיג'אזי,‏ פ''ד נה(4) 730, נאמר:

"מאחר שעיכוב הליכים תלויים ועומדים ואיסור על פתיחת הליכים חדשים לאחר צו כינוס מתייחס רק לחובות בני תביעה, אין מניעה כי תובע יגיש תביעת נזיקין כנגד פושט רגל...והוא הדין לגבי תביעה לסילוק יד של פושט רגל ממושכר בשל אי תשלום דמי שכירות...מכאן שהמשיב לא נזקק לאישורו של בית המשפט להגשתה של התביעה..." (ראו לעניין זה לוין וגרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, עמ' 115).

כך גם בע"א (חי') 1130/05 שקבלר יוסף נ' המוטרנות היוונית קתולית (2006) הובהר כי אין נפקות לכך שהחוב נשוא צו הפינוי נוצר עובר למתן צו הכינוס -

"חוב השכירות נוצר עוד בטרם מתן צו הכינוס והיווה בסיס לצו הפינוי. אפילו שילמה החייבת את דמי השכירות, אין בכך כדי לבטל את צו הפינוי מאחר ושכירות היא זכות בתמורה. יש לשלם את תשלומי השכירות בראשית התקופה זאת כקבוע בחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971. קיום השכירות מותנה ומקביל לתשלום דמי השכירות"

לאור כל האמור, בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים נדחית.

נקבע לדיון נוסף ליום 11.6.19, בשעה 9:00.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.