1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 30.10.17, לפני כשנה וחצי.
2. התביעה מתנגדת לבקשה.
3. לאחר עיון בנימוקי הצדדים ובמסמכים בתיק לא מצאתי מקום לקבוע דיון.
4. המבקש קיבל לידיו דו"ח המהווה הזמנה לדין וכתב אישום בו יוחסו לו עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח. הדוח נמסר לידי המבקש.
5. המבקש ידע על מועד הדיון, אולם בחר שלא להתייצב, בעצמו או באמצעות מי מטעמו.
6. המבקש טוען כי ביום הדיון הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בשל מחלה אליה צרף אישור רפואי כללי, אולם "בטעות" שלח את בקשתו לביהמ"ש באשקלון, ואך ביום 31.10.17 הגיש בקשה זו לתיק דנן.
7. אין זה מובן מאליו שבית משפט נענה לבקשה לדחיית מועד. יתר על כן על מגיש הבקשה להתחקות אחר גורל ההחלטה בבקשתו.
8. כמו כן, אפילו מוגשת בקשה ברגע האחרון , אין זה מובן מאליו, שהיא תגיע לידיעת בית המשפט טרם סיים את יום הדיונים. במקרה דנן עולה מהתיק שהבקשה לדחיית מועד הוגשה יום לאחר הדיון קרי יום לאחר השפיטה בהיעדר.
9. בהתייחס לטיעון כי המבקש היה חולה יש ליתן הדעת לעמדת הפסיקה שלא כל אישור מחלה מוביל להנעת ההליך מחדש [עיינו למשל: רע"פ 9470/06 פרי נ מדינת ישראל, כב' הש' ס. ג'ובראן (19.11.06) ; רע"פ 2282/07 דניאל דגן נ' מדינת ישראל, כב' הש' ס. ג'ובראן (14.3.07) ; רע"פ 555/13 כהן נ' מדינת ישראל כב' הש' ס.ג'ובראן (4.2.13), שם נקבע כי "אין בבעיה הרפואית מניעה להתייצב לדיון והינם מעידים על אי יכולת לעבוד, לא להתנייד".] בענייננו- לא די שהבקשה הוגשה באיחור, אישור המחלה מתייחס לעבודה ואין זה מובן שנבצר מהמבקש להתייצב לבית המשפט.
10. משלא היתה ההתייצבות רואים את המבקש כמי שהודה ועל כן נדון בהיעדר ביום 30.10.17 מכוח סעיף 240 לחסד"פ.
11. ב"כ המבקש טוען כי יש ליתן למבקש יומו בבית המשפט.
12. זכותו של המבקש ליומו בבית המשפט איננה אבסולוטית (עיין: רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.5.11)
13. לגופו של ענין, המפורט בבקשה אינו עונה לפרוט הנדרש ע"י הפסיקה ואין בו כדי להניע את ההליך מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, עפ"ת (חי') 11389-07-09 חאג'י נ' מדינת ישראל, הש' ד. סלע, 22.9.09, עפ"ת 20545-04-12 איימן אלחסנאת נ' מ"י, הש' ט. חיימוביץ', 21.5.12).
14. אין הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה.
15. אין לקבל טענת המבקש כי לא ידע על גזה"ד במשך שנה וחצי.

ראשית אם היה מתחקה אחר גורל בקשתו היה מבין כי נשפט בהיעדר עוד ב 30.10.17.

שנית, ביום 19.11.17, המבקש חתם בעצמו על קבלת דבר דואר רשום (אישור מסירה 84306797469), הנוגע לגזר הדין שהיווה הודעה על פסילת רישיונו למשך 24 חודשים.

1. בנסיבות הענין היה על המבקש להגיש בקשה לבטול פס"ד, שניתן בהיעדר בתוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על גזר הדין.
2. אין הגנה לגופו של ענין.
3. העונש שהוטל הולם את נסיבות העבירות ונסיבות עושה העבירה. למבקש עבירות דומות והעונש שהוטל מצוי במתחם הענישה.
4. אין עיוות דין.
5. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ט, 12 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.