בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה כנגד רכב המצוי בבעלות המבקש לאחר שזה נהג לכאורה ברכב כבלתי מורשה לנהיגה.

במהלך הדיון בפני הסכים ב"כ המבקש לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המבקש וטען טענה בודדת הנשענת על סעיף 57 ב(ג) בפקודת התעבורה.

בהתאם להסברו של המבקש, מצוי הרכב המשפחתי הרשותה של אשתו (בעלת רישיון נהיגה כ-7 שנים).

משפחת המבקש מתגוררת בשטח הפזורה הבדואית במרחק של כ-14 קילומטר מכל כביש ראשי.

לבני הזוג ילדה בת 6 הסובלת ממחלת ריאות כתוצאה ממנה נדרשת היא לטיפולי קורטיזון וחמצן בתדירות גבוהה.

רכב המשפחה משמש הלכה למעשה כרכב פינוי רפואי לקטינה וללא רכב עלולה הילדה להיות בסכנת חיים.

לחיזוק טענות ההגנה התייצבו לדיון בת זוגו של המבקש והמבקש עצמו אשר אשרו בפני את טיעוני בא כוחם.

בתום הדיון, נתבקש ב"כ המבקש להציג מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו אך כאלה לא היו בידיו.

בית המשפט אפשר למבקש הצגת מסמכים רפואיים רשמיים של מוסד רפואי עד היום בשעה 12:00.

בשעה 11:00 סרק ב"כ המבקש לתיק בית המשפט מסמך רשמי מטעם רופא ילדים בקופת חולים כללית לפיו רק בחודש האחרון הובהלה הקטינה לטיפול רפואי נשימתי במסגרת המרפאה במהלכו קיבלה חמצן ואינהלציה הכוללת קורטיזון.

במסמך זה ביססה ההגנה את טענותיה והוכיחה בעיני כי בתו של המבקש אכן סובלת ממצב ריאתי/נשימתי המחייב פינוי לקבלת טיפול רפואי דחוף בתדירות גבוהה.

נוכח העובדה כי המבקש מתגורר במרחק רב מכל תחבורה ציבורית, ומאחר ומצאתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות העולות כדי קבלת ההגנה שבסעיף 57 ב(ג) בחוק, אני מחליט כי הבקשה תתקבל באופן בו הרכב נשוא בקשה זו יוחזר לשימושה של אשת המבקש בלבד.

כמובן שלא יהיה כל שינוי בפסילתו של המבקש עצמו ככל שזה נפסל מנהלית (לגבי רישיון נהיגתו).

הודעת איסור שימוש ברכב מ.ר 5460809 בטלה.

רכב זה יושב לאשת המבקש היום כנגד תשלום הוצאות אחסנתו.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ח, 02 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.