1. ביום 24.9.2017 הגיש המבקש בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006.

בבקשה העומדת להכרעה כעת עותר המבקש לקבל את אישור בית המשפט להסתלקותו מהתובענה על פי סעיף 16 לחוק, וכן מבקש הוא למחוק את תביעתו האישית.

הבקשה לאישור

2. בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נטען, כי המשיבה, עיריית שפרעם, אינה פועלת להנגשת תחנות תחבורה ציבורית וסביבתן בתחומה.

נטען כי במחדלה זה הפרה המשיבה חובות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003 ופקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בקשת ההסתלקות

3. בבקשת ההסתלקות, אשר הוגשה בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, נטען המשיבה פעלה ועודנה פועלת להנגשת תחנות האוטובוס שבתחומה וסביבתן, ואף שכרה שירות חיצוני של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לאנשים עם מוגבלות לצורך כך. עוד נטען, כי המשיבה פרסמה מכרז להנגשת תחנות אוטובוס, ערכה סקר נגישות וביצעה את כל העבודות הנדרשות.

נטען כי למרות פעולות אלו של המשיבה, בבדיקה שערך המבקש או יועץ בטיחות מטעמו התגלו ליקויים בהנגשת חלק מהתחנות.

4. לאור ממצאים אלו, הסכימה המשיבה לערוך ביקורת מטעמה בכל התחנות שבתחומה (לרבות כאלו שהוקמו לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית), במסגרתה תיבחן בשנית הנגשת סביבת התחנה. ככל שיעלה כי יש בכך צורך, תתכנן המשיבה את ההשלמות הנדרשות ותבצע אותן, בהתאם לארבעה פרמטרים: (1) קיומם של מכשולים ברחבת ההיערכות; (2) קיומים של מכשולים בכניסה לתחנות סככה בהן יש דופן אחת ארוכה; (3) קיומם של מכשולים בדרך נגישה בתחנות סככה; (4) קבלת פטור מהנגשה לחלק מהתחנות (לתחנות ספציפיות על פי חוות דעת מורשה הנגישות מטעם העירייה ובכפוף לקבלת אישורים מתאימים).

סוכם בין הצדדים, כי שישה חודשים לאחר תחילת הביקורת, תשלח המשיבה לב"כ המבקש דו"ח ביניים ביחס לכל התחנות שנבדקו עד לאותו מועד. כן תשלח דו"ח משלים עם סיום הביקורת בכל התחנות. ב"כ המבקש יהיה רשאי להעיר ולדרוש נימוקים נוספים על-פי הפרמטרים המפורטים לעיל, על מנת לוודא הנגשה מלאה של כל התחנות שבתחומי המשיבה. עוד סוכם, כי בתוך 9 חודשים ממועד אישור בקשת ההסתלקות, תסמן המשיבה את רחבות ההיערכות בכל התחנות, ובתוך 15 חודשים ממועד זה תשלים את תיקונם של כלל הליקויים המפורטים שימצאו בביקורת.

5. ביום 7.6.2018 נערך דיון בבקשת ההסתלקות. בדיון טען ב"כ המשיבה כי עיריית שפרעם היתה הראשונה שהחלה להנגיש תחנות אוטובוס במגזר הערבי, וכי אין חולק כי הדרישה להנגשת התחנות היא דרישה מוצדקת. עוד נטען, כי קיום הוראות ההסכם המוצע ייעשה בפיקוח מהנדס העירייה ובפיקוח מהנדס מטעם המבקש (ששכרו ישולם על-ידי המשיבה), וכי אין מניעה מבחינתם של באי כוח הצדדים לדווח על התקדמות העבודות לבית המשפט. מנכ"ל העירייה הוסיף וציין, כי נושא ההנגשה מצוי בראש מעייניו, וכי הוא מקדיש לכך מזמנו וממרצו, אולם יש קושי (תהליכי, כלשונו, ולא תקציבי) בביצוע ההנגשה במלואה.

בנסיבות אלו הגיע המבקש למסקנה כי אין להמשיך בהליכי הבקשה לאישור ובתובענה, ואף לא בתביעתו האישית.

6. לבקשה צורפו תצהירים של אפוטרופסתו של המבקש ושל בא כוחו מהם עולה כי לא קיבלו כל טובת הנאה בתמורה להסתלקות מהבקשה לאישור, פרט לגמול ולשכר טרחה המבוקשים במסגרת בבקשת ההסתלקות, בסך של 3,000 ₪ ושל 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאמה.

הכרעה

7. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש לאשר את ההסתלקות ואת דחיית תביעתו האישית של המבקש ללא צורך בפרסום.

8. סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, טעונה אישור של בית המשפט. אישור בית המשפט נדרש הן להסתלקות והן לקבלת טובות הנאה בקשר להסתלקות.

9. הדרישה לקבלת אישור בית המשפט לבקשת הסתלקות נדונה במספר החלטות שיפוטיות (ראו למשל: ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.2013); ע"א 9585/11 יערי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (1.10.2013); ת"צ (ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.2014); ראו גם: א' קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5 (2011)).

תכלית הדרישה לאישור בית המשפט להסתלקות נעוצה בעיקר בחשש שמא הכרה בהסתלקות, תוך מתן גמול וטובות הנאה למבקש, תתמרץ את הגשתן של תביעות סרק לאישור תובענות ייצוגיות. חשש זה מבוסס על ההנחה לפיה נתבעים יסכימו לתשלומי גמול לתובעים רק כדי להימנע מניהול הליכי סרק ארוכים ויקרים.

10. עם זאת, הואיל והסתלקות מהבקשה לאישור אינה יוצרת מעשה בית דין הכובל את שאר חברי הקבוצה, הותיר המחוקק בידי בית המשפט שיקול דעת רחב לאשר או לדחות בקשת הסתלקות, וכך גם לגבי אישור שכר וגמול למבקש האישור ולמייצגו. המחוקק אף הותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב להחליט על המשך ניהול ההליך בידי תובע מייצג אחר, ולשם כך הסמיך את בית המשפט להורות על פרסום הודעה בדבר הבקשה להסתלקות (סעיף 16(ד)(1) לחוק). הענקת שיקול הדעת הרחב לבית המשפט מאפשרת לו לבחון האם יש טעם בהמשך ניהול ההליך, האם המשך ניהול ההליך יועיל לחברי הקבוצה אם לאו, והאם יש הצדקה להקצאת הזמן והמשאבים הדרושים לשם כך. במסגרת זו בוחן בית המשפט את סיכויי ההצלחה בשים לב למידע שהוצג לעיונו, את השלב בו מצוי ההליך וכן האם ההסתלקות נועדה אך ורק להעשיר את המבקש, על חשבון הנתבע, או שהבקשה מבוססת על שיקולים עניינים. בית המשפט לא יכפה את המשך ניהול ההליך, שעלותו לצדדים גדולה, כאשר הסיכוי שההליך יניב פירות לחברי הקבוצה אינו גבוה.

11. לאור עקרונות אלו, אני סבור שבנסיבות המקרה שלפני, יש לאשר את ההסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית על אף שאין בה אלא התחייבות של המשיבה לעמוד בהוראות החוק. הבאתי בחשבון מספר שיקולים; מדובר במשיבה אשר פעלה לקידום הוראות הנגישות השונות, והטמיעה את הוראות החוק בשטחה (גם אם לא בצורה מושלמת, כפי שהתברר מבקשת האישור); מלאכת ההנגשה אינה פשוטה כלל ועיקר, והיא דורשת השקעת זמן, משאבים ותהליכים מורכבים רבים מצד הרשויות ואך טבעי הוא כי יידרשו הלשמות והתאמות; המשיבה התחייבה לבדוק את כל התחנות שבשטחה על מנת לוודא את התאמתן לכל הוראות החוק והתקנים השונים, ומינתה את מהנדס העירייה לפקח על כך. המשיבה אף העניקה זכויות פיקוח וטיעון ביחס לממצאים גם לב"כ המבקש. בנוסף, הצדדים ציינו לפרוטקול כי הם ידווחו על אודות התקדמות הפעולות לבית המשפט. בכל אלו יש כדי להבטיח את עמידתה של המשיבה בהתחייבויותיה, כמפורט בבקשת ההסתלקות; בקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, והיא אינה מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה. נזכיר בהקשר זה, כי בנושא הנגשת משאבים ציבורים לאנשים עם מוגבלות עוסקים גופים רבים, וחזקה כי אלו ימצאו את הדרך לפעול להבטחת זכויותיהם של חברי הקבוצה, לרבות בדרך של הגשת תובענות אחרות.

12. בשים לב לכך שהבקשה הביאה את המשיבה להתחייב להשלים את ביצוע כל פעולות ההנגשה הנדרשות, תוך יצירת מנגנוני פיקוח שנועדו להבטיח זאת, אני מוצא לנכון לאשר גם את סכומי הגמול ושכר הטרחה שהתבקשו במסגרת בקשת ההסתלקות (3,000 ₪ ו- 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאמה). סכומים אלו הם סבירים בנסיבות העניין ובשים לב לכך שהגשת הבקשה שיפרה את מצבם של חברי הקבוצה, אף אם לא הניבה להם תועלת העולה על הזכויות המוקנות להם על-פי חוק.

יחד עם זאת, מאחר שהצלחתה האמיתית של ההסתלקות תלויה בעמידת המשיבה בהתחייבויותיה, ועל מנת להבטיח את פיקוחו של ב"כ המבקש על ביצוע עבודות ההנגשה, אני מורה כי סך של 10,000 ₪ משכר הטרחה ישולם לב"כ המבקש בתוך 30 ימים מיום אישור בקשת ההסתלקות, ויתרת שכר הטרחה, בסך של 5,000 ₪, תשולם לב"כ המבקש בהתאם להחלטת בית המשפט, שתינתן לאחר הגשת הודעה מטעם הצדדים כי המשיבה עמדה בכל התחייבויותיה כמפורט בבקשת ההסתלקות (בצירוף אסמכתאות מתאימות).

13. בנסיבות אלו גם כי אין טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים, ומכאן שאין צורך בפרסום הודעה בדבר ההסתלקות - הודעה שתייקר את ההליך ותסרבל אותו שלא לצורך (ראו והשוו: תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010; ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.05.2013)).

14. לסיכום, אני מאשר את ההסתלקות מהבקשה ואת דחיית תביעתו האישית של המבקש, וכן את סכומי הגמול ושכר הטרחה שהתבקשו, בכפוף לאמור בסעיף 12 לעיל.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.