ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

1. המערער עותר לגריעת שלושה שיקים ממניין השיקים המסורבים בחשבונו, בטענה שמדובר בשיקים שנגנבו ממנו, לאחר שמילא את פרטיהם (סכומים וחתימה, ללא שם המוטב).

על פי טענת המערער, בחודש אפריל 2017 ביקש לעשות עסקה לרכישת מכשירי חשמל, בסכום כולל של 7,200 ₪. כוונתו הייתה לשלם 1,200 ₪ במזומן, ו-6,000 ₪ באמצעות שלושה שיקים, על סך 2,000 ₪ כל אחד.

בהתאם, הכין המערער את שלושת השיקים (מספריהם 571405, 571406, 571407), כאשר הוא ממלא את סכומם (2,000 ₪) ואת תאריכיהם (10.5.17, 10.6.17, 10.7.17), וחותם עליהם. בסופו של דבר, לא הסכים בית העסק לקבל את השיקים מידיו, משום שהעסקה נבדקה טלפונית על ידי חברת אי. אר. אן, לא אושרה. בשל כך, שילם המערער את מלוא סכום העסקה במזומן.

בהמשך לכך, לטענת המערער, הניח את שלושת השיקים החתומים ברכבו, ורק בחלוף כמה חודשים, כאשר הוצגו השיקים לפירעון, נודע לו כי השיקים נגנבו מרכבו. המערער הגיש תלונה במשטרה על גניבת השיקים, ואישור על כך צורף לבקשה.

2. בדיון שהתקיים בפני (6.2.18) הוסיף המערער וטען, כי מכיוון שחשבונו הוגבל בעבר, ולכן נזהר מאוד במשיכת שיקים, על מנת שלא להיכנס להגבלת החשבון פעם נוספת. לשאלת ביהמ"ש השיב, כי רכבו לא נפרץ, אולם הרכב הושאר מפעם לפעם בידי אחרים (כמו במוסך) והוא עצמו שכח מאותם שיקים חתומים שהונחו בתא הכפפות. המערער טען, כי בידיו חשבונית המעידה על העסקה, וביקש שהות על מנת להמציאה לביהמ"ש. כעת אכן הומצא לביהמ"ש מסמך התומך בטענת המערער אודות ביצוע עסקה לרכישת מכשירי חשמל במועד הנטען (הומצא אישור הזמנה).

3. המשיב מתנגד לבקשה, והגיש תגובתו המפורטת בעניין זה.

לטענת המשיב, בחשבונו של המערער סורבו בסך הכל 12 שיקים (רשימת השיקים המסורבים הוגשה וסומנה מש/1). המערער אכן פנה אל המשיב וביקש לגרוע שלושה שיקים מרשימת השיקים המסורבים, אך לא פירט כראוי את נסיבות הגניבה, גם לאחר שביקש המשיב הסבר מלא.

בסופו של דבר סירב המשיב לבקשת המערער, משום שחשבונו של המערער אינו מתנהל בצורה תקינה, והמערער נוהג למשוך שיקים ללא כיסוי, אף שהוגבל בעבר על ידי בנק אחר. המשיב סבור, כי אין לקבל את טענת המערער אודות גניבת השיקים, בין היתר משום ששם המוטב בשיקים הינו אחר, ומשום שהטענה כי השיקים נותרו ברכב אינה סבירה.

נציגת המשיב התייצבה לדיון, חזרה על טענות המשיב, והדגישה כי השיקים שסורבו בחשבון המערער, סורבו כדין.

4. לאחר ששקלתי את טענות המערער, אני רואה לנכון לקבל את בקשתו.

מצאתי את עדותו של המערער מהימנה, ואף שברור כי המערער נהג בחוסר אחריות כאשר השאיר שיקים חתומים ברכבו, הרי שאין בכך עילה שלא לקבל את בקשתו.

המערער הציג אישור על ביצוע הזמנה למכשירי חשמל מחודש אפריל 2017, בסכום הנטען. מועדי השיקים שנמשכו לחודשים מאי, יוני, יולי, מתיישבים עם ביצוע העסקה בחודש אפריל, כאשר המערער טוען כי שילם את היתרה במזומן.

המערער הסביר בדיון, כי התבקש שלא למלא את שם המוטב בשיקים, משום שבית העסק נוהג להטביע חותמת על השיקים, כך שאלו יירשמו לטובת בית העסק ו/או חב' אי. אר. אן, ומדובר בהסבר מתקבל על הדעת לכך שלא הושם בשיקים שם המוטב.

זאת ועוד, בסופו של דבר הוצגו שלושת השיקים לפירעון יחד, בחודש אוגוסט 2017, אף שהראשון בהם נמשך לחודש יוני, ויש בכך כדי לעורר חשד, כטענת המערער, כי אכן מדובר בשיקים שהוצגו לפירעון שלא כדין.

5. העילות לגריעת שיקים ממניין השיקים המסורבים קבועות בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, ואף שסעיף זה אינו מונה במפורש עילה של גניבת שיקים, או אף זיוף שיקים, נהוג לראות בנסיבות שבהן שיק הוצג לפירעון שלא כדין עילה שבעטיה יורה ביהמ"ש על גריעת שיק מהמניין (כמו, למשל, בה"פ (ראשל"צ) 232/03 אריה נ' בנק אוצר החייל, 1.2.04 – הנזכר בתשובת הבנק).

6. בענייננו, כאמור, אני נותנת אמון בגרסת המערער, לפיה מדובר בשיקים שנגנבו ממנו, ולפיכך הוצגו לפירעון שלא כדין.

יוער, כי קבלת הבקשה תוריד את מניין השיקים החוזרים בחשבונו של המערער לתשעה, ולפיכך יהא על המערער להיזהר שבעתיים כעת, שלא למשוך שיקים ללא כיסוי מספיק. משיכת שיק אחד נוסף ללא כיסוי מספיק – תביא את חשבונו שוב להגבלה על פי החוק.

7. סוף דבר, אני מקבלת את הערעור, ומורה על גריעת שלושת השיקים שמספריהם 571405, 571406, 571407 ממניין השיקים המסורבים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.