1. העותר נידון למאסר של שנתיים ו-4 חודשים בגין הרשעתו בעבירות זיוף ומרמה.

העותר נושא מאסרו ממאי 2016. תום מאסרו 9.9.2018.

העותר מוגדר כאסיר סג"ב מתחילת מאסרו וזאת בשל המלטותו מהארץ לפני 14 שנים בהיותו במעצר בית.

2. העותר מבקש להסיר הגדרתו כאסיר סג"ב וטוען כי בשנת 2016 חזר מרצונו לארץ עם דרכונו הצרפתי ומאז המלטותו חלפו שנים רבות במהלכן מרכז חייו בארץ. שילם את חובותיו הכספיים והתנהגותו בכלא ללא דופי. הוא עובד כאסיר מורה במרכז החינוך ועושה כל שביכולתו להוכיח כי ניתן לתת בו אימון.

3. המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על החלטת ועדת סג"ב שהחליטה שטרם הגיע העת להסיר הגדרתו כאסיר סג"ב מחשש להימלטות מהדין.

4. נטען, כי נסיבות המלטותו מהארץ והדרכונים המזויפים שנתפשו בביתו מצדיקים החלטת הרשות ןאין להתערב בה. בנוסף הוצג מידע חסוי (מסתיים בספרות 626)

5. תפקידו של בהמ"ש הינו בחינת חוקיות וסבירות ההחלטה בלבד ואל לו להחליף דעתם בדעתו,ככל שהחלטת הרשות עומדת במבחנים אלו.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ונתתי דעתי לכל הנסיבות לא מצאתי כי הבקשה מניחה תשתית שיש בה כדי ללמד על פגם כלשהוא שנפל במסקנת ההחלטה בהליך המנהלי,

לפיכך אני מורה על דחיית העתירה.

העתק ההחלטה ימסר לעותר באמצעות קצין האסירים.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ח, 13 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.