<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליאת שפיר

הנאשם וב"כ עו"ד אחמד יאסין מטעם הסניגוריה הציבורית

פרוטוקול

<#3#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה לעונש:

מדובר בנאשם יליד 1987, אשר הודה והורשע בעבירה של כניסה לישראל מיום 24.9.17 בכך ששהה בצומת אחיטוב וזאת ללא היתרים כדין. רבות דובר אודות הערכים שנפגעים כתוצאה מעבירה זו ולא ארחיב. אין צורך לומר בכך שנכנסים ללא שעברו מסננת בטחונות תוך פגיעה בריבונות המדינה, זכותה להחליט מי נכנס בשעריה.

בעניינו של הנאשם מדובר במי שכבר נכנס לישראל מספר פעמים בעבר, לנאשם 3 הרשעות כמו גם בהפרעה לשוטר החל משנת 2012 עד שנת 2014. מהרשעתו האחרונה אף תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בן 3 חודשים שהינו בר הפעלה בענייננו כאשר יש לציין כי בעבר הופעלו כנגדו מאסרים מותנים אשר הותלו. אגיש לביהמ"ש גליון רישום פלילי ומאסר מותנה.

מוגש גיליון הרשעות קודמות – מתקבל ומסומן תע/1, תע/2.

 אציין כי במקרה הנ"ל אנו סבורים שהמתחם הינו בין חודש ל-6 חודשי מאסר ,והנאשם לאור עברו והעובדה ששב ונכנס לישראל חרף מאסר מותנה התלוי ועומד מעל ראשו בשליש העליון של המתחם, נבקש להשית עליו מאסר בפועל, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר, וכן להשית מאסר מותנה וקנס. אציין כי אין כל נסיבה חריגה שבעתיה יש שלא להפעיל את המאסר המותנה במלואו ובמצטבר. מפנה לפסיקה שחלקה ניתן אף על ידי מותב נכבד זה, בעניינם של תושבי האזור שנכנסו לישראל שלא כדין, ולהם מאסרים מותנים. במיוחד רוצה להפנות לת.פ. 27520-07-17. שם בדיוק כמו במקרה שלפנינו היו לנאשם 3 הרשעות קודמות. הנאשם נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל תוך שהופעל מאסר מותנה של 6 חודשים במצטבר כך שסה"כ נדון הנאשם ל10 חודשי מאסר בפועל, ואני אציין כי גזר דין של ביהמ"ש זה קיבל משנה תוקף בפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי. מגישה . אושר כאמור במחוזי. מגישה גם את ת.פ. 54938-12-17 גם פה שב"ח עם עבר יותר מכביד מהמקרה שלנו, גם כאן נדון הנאשם ל4 חודשי מאסר והופעל תנאי במלואו ובחופף כך שנדון ל7 חודשים.

מפנה לע.פ. 13108-04-17 מחוזי בלוד, שם שהה שביהמ"ש העריך תנאי ביהמ"ש קבע שלא ניתן להאריך והפעיל את התנאי.

ב"כ הנאשם לעונש:

 מדובר בבחור צעיר בן 30 נתפס ביום 24.9 כאשר היה בדרכו למקום העבודה, כמובן שבשטח הוא הודה, והסביר את המניע לכניסה שלו, מטרות פרנסה בלבד, הדברים היוו משנה תוקף בכך שלא ביצע עבירות נלוות ואנו למדים מעברו הפלילי שכל הרשעותיו הקודמות היו בשהיה חוקית בלבד, מעולם לא הורשע בעבירה נלווית. אין בתיק החקירה אינדיקציה או ראיה שהנאשם הזה ספציפית נשקפת מסוכנות, ויתרה מכך מדובר בנאשם שעבר מסננת בטחונית, יש אישור מקו התפר עד יולי 2018, כך שלבוא ולהגיד שהוא לא נבדק על ידי הרשויות אני לא מסכים עם חברתי. עצם מתן האישור הזה מלמד שהוא עבר ויש לו אישורים שמתחדשים כל שנה, לכן אני מבקש לדחות טיעון זה בכל הקשור למסננת הבטחונית.

האישור מתקבל ומסומן נע/1.

לגבי המאסר על תנאי – ביהמ"ש ישים לב שאותו מאסר על תנאי ניתן ביום 21.7.14, והעבירה שלנו מספטמבר 2017, הוא השתחרר בתיק הקודם הרשעה קודמת של מאסר על תנאי ביום 30.10.14. אני מבקש להדגיש בפני ביהמ"ש ובכוונה מציין את התאריכים המדויקים כדי לומר לביהמ"ש שמאז ההרשעה שלו עד בצוע העבירה חלפו להם שנתיים ו-11 חודשים. לא מדובר בנאשם שנכנס מיד עם ההרשעה הקודמת, אלא שעברה תקופה מאוד מאוד משמעותית, שבה לא נפתחו תיקים ולא נכנס ללא אישורים וממש התנאי שלו היה על סף פקיעה.

כמו כן אני מבקש לציין ולהדגיש שמאז שחררו לא נפתחו תקים בעניינו, עמד באמון שביהמ"ש נתן לו והתייצב לכל הדיונים וגם זה צריך לזקוף לזכותו, היה במעצר בתיק הזה למשך 5 ימים ,בתיק הפקדה משמעותית. אבקש מביהמ"ש לשקול בחיוב להפעיל סמכות מכח סעיף 56 ולהורות על תקופת המאסר על תנאי התלוי כנגד הנאשם הן לאור חלוף הזמן, הן לאור העובדה שהתנאי הוטל לפני 3 שנים, והעובדה שלא בצע עבירות נלוות וניתן לאזן על ידי הטלת קנס משמעותי. אם ביהמ"ש יסבור שאין מקום, אבקש מביהמ"ש במידה ויטיל מאסר בפועל, שזה יהיה בחופף לאותו מאסר על תנאי העומד ותלוי נגדו לאור חלוף הזמן ועברו הפלילי שמסתכם בשהיה בלתי חוקית למטרות פרנסה, מצב כלכלי קשה, הנאשם מסר שהוא התארס לפני חודשיים והוא מתכוון להתחתן באפריל, ולכן אני חושב שכלל הנסיבות יש מקום להיעתר לבקשה שלנו. ביחס לפסיקה והענין של הפסיקה שהגישה חברתי, מדובר בעבירות רכוש, היו עצורים עד תם הליכים, אבקש לא להסיק מהתיקים האלה, ביהמ"ש מכיר את הפסיקה לעומק, לכן אני חוזר על הבקשה שלי.

הנאשם לעונש:

אני אפילו מציין שהחתונה שלי בחודש שלישי.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, וזאת ביום 24.9.17.

אין המדובר במי שעומד לדין לראשונה, ועל כן הגם שאין חולק כי המניע לכניסתו הינו פרנסה, לא חלה בעניינו הלכת אל הרוש הידועה. חלף זאת יש מקום לקבוע מתחם בהתאם לפסיקה שנהגה טרם הלכת אל הרוש (לעניין זה ראו למשל- ת"פ 25812-05-13 בעניין ג'ראדאת, ת"פ 4883-07-13 בעניין שחאתית). המדובר במתחם שתחילתו מאסר על תנאי וסופו מאסר בפועל של 6 חודשים לצד מאסר על תנאי, עם אפשרות לשלב קנס.

בתוך המתחם יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו, אולם מנגד לחובתו כאמור עבר פלילי, אשר כולל 3 הרשעות בעבירות מסוג זה בשנים האחרונות וזאת כפי שיפורט להלן.

לראשונה הורשע הנאשם בחודש מאי 2012, בעבירה בה עסקינן נדון למאסר בפועל של 25 ימים, וכן למאסר על תנאי.

שנית, עמד הנאשם בפני ביהמ"ש בחודש פברואר 2013 אז הורשע בעבירה בה עסקינן וכן בעבירה של הפרעה לשוטר ובמסגרת אותו הליך הופעל המאסר המותנה מהמשפט הקודם בסה"כ ריצה הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל והוטל עליו מאסר מותנה חדש.

המאסר המותנה החדש הופעל במשפט השלישי שהיה לחובת הנאשם בחודש יולי 2014, בגין העבירה בה עסקינן . אז נדון סה"כ ל4 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר מותנה בן 3 חודשים שתלוי ועומד כנגדו בגין העבירה נשוא התיק שבפניי.

הנה כי כן ענין לנו במי שעל אף שריצה מאסרים בפועל בגין כל משפטיו הקודמים לא הורתע מלשוב ולבצע את העבירה. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת גם על כך שהעבירה בוצעה על ידי הנאשם זמן קצר טרם המועד שבו אמורה היתה להסתיים תקופת המאסר המותנה בכך יש פער משמעותי יותר מאשר בעבר בין מועדי העבירות כאשר הפעם פער זה עומד על כ-3 שנים.

לזכות הנאשם יש לזקוף גם את העובדה שבמועד בצוע העבירה הנוכחית החזיק ברשותו אישור שהיה בקו התפר, ועל כן בהיבט של מסוכנות, אין להשוותו למי שלא החזיק כל אישור מסוג שהוא בעת שביצע את העבירה, דבר המלמד על פוטנציאל סיכון משמעותי יותר.

בשקלול כל אלה, סברתי כי במשפט הנוכחי יש מקום בהחלט להטיל על הנאשם מאסר בפועל, ואולם ניתן להפעיל את המאסר המותנה בחופף למאסר בפועל בתיק הנוכחי, בד בבד יש מקום שהמאסר בפועל בתיק הנוכחי יהיה באמצע המתחם שצוין לאור עברו המכביד של הנאשם.

מודע אני לכך שמשמעות הדברים הינה שהנאשם ירצה מאסר בפועל במועד שבו הוא אמור להתחתן, עם זאת לא ניתן ללכת לקראת הנאשם כך שיהיה חופשי במועד המתוכנן כעת לחתונתו, שכן המשמעות המשפטית של כך הינה הארכת תקופת המאסר מותנה ואי הטלת מאסר בפועל כלל בתיק הנוכחי, דבר שאינו הולם בשים לב לעברו המכביד של הנאשם.

מודע אני לכך שחלפו כ-4 חודשים מאז שוחרר הנאשם בהליך זה, ולא שב לבצע כל עבירה אולם נסיון העבר מלמד שבפערים גדולים יותר הנאשם שב וביצע עבירות כך שלתקופה הנוכחית מאז שחרורו אין משמעות של ממש בניגוד למקרים של נאשמים אחרים .

בד בבד סברתי כי יש מקום להטיל על הנאשם מאסר מותנה משמעותי, וכן קנס וזאת בשים לב לכך שמדובר בעבירה עם מניעים כלכליים ולמרות זאת, בכל משפטיו הקודמים הנאשם לא נדון לקנס . בנוסף לכך, הצורך בקנס נועד לאזן גם את ההקלה לה זוכה הנאשם בכך שהמאסר המותנה לא מופעל במצטבר.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 3 חודשים ויום, כאשר אני מפעיל בחופף לכך את 3 חודשי המאסר המותנה שהוטלו על הנאשם בת.פ. 34436-07-14. סה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל של 3 חודשים ויום וזאת בקיזוז ימי מעצר קודמים בתאריכים 24.9.17 עד 28.9.17.
2. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע.
3. קנס בסך 3000 ₪, אשר ישולם באמצעות הפיקדון בסכום זה שהופקד בתיק

מ"ת 53535-09-17.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ו' שבט תשע"ח, 22/01/2018 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אבקש עיכוב ביצוע של מספר ימים – 3 שבועות לצורך התארגנות. הנאשם הגיע היום בלי ציוד, אנו מסכימים שהערבויות ימשיכו לעמוד בתוקף .

ב"כ המאשימה:

בנסיבות נסכים, נבקש שהערבויות לא ישמשו כקנס עד שהנאשם יתייצב.

<#6#>

החלטה

הריני מורה על עיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל וזאת עד ליום 11.2.18 .

על הנאשם להתייצב באותו מועד לריצוי עונשו עד השעה 8.00 בתחנת משטרת ישראל הקרובה לאזור מגוריו.

יובהר שעונש המאסר המותנה איננו מעוכב.

בנוסף, מעוכב מימוש הקנס מתוך הפיקדון כאשר כלל הערבויות יעמדו בתוקפן להבטחת התייצבות הנאשם לריצוי המאסר בפועל. היה וחלילה הנאשם לא יתייצב במועד לריצוי המאסר, ימומשו הערבויות או אז יחוייב בתשלום הקנס שנגזר באותו מועד – 11.2.18 . ככל שיתייצב במועד לריצוי עונשו, יהיה מקום אז לממש את הקנס מתוך הפיקדון.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ו' שבט תשע"ח, 22/01/2018 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סופיה עטיה