1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום כדלקמן:
2. בתיק 54025-09-17 הנאשם הורשע בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 21.9.17 עת המתלוננת היתה בחודש תשיעי להריונה, בעקבות ויכוח, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר בפניה מספר פעמים, משך בשיערה ונשך אותה בלחיה. במעשיו גרם הנאשם למתלוננת חבלות של ממש בדמות סימן נשיכה ואדמומית בלחי. במעמד המתואר סגר הנאשם את חלונות הבית, נעל את דלת הכניסה והוציא את המפתח מהמנעול.

1. בתיק 16979-03-15 הנאשם הורשע בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בניגוד לסעיפים 192 ו- 380 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 21.1.15 על רקע חשדו של הנאשם כי המתלוננת נמצאת בקשר עם אחרים חטף את הטלפון הסלולרי שלה, החל בודק את תוכנו, ואיים עליה ועל האחר בכך ששלח מסרון מהטלפון שלה לאותו אחר וכתב שאם הוא יראה אותו שוב הוא ישרוף את שניהם וזאת בכוונה להפחידם. כשהמתלוננת ניסתה לקחת את הטלפון מידו תקף אותה בכך שמשך בשיערה, חנק אותה בצווארה, הלם בה באגרופים בפניה ובעט בבטנה. כשהיא צעקה לעזרה תקף אותה בכך שחסם את פיה בידו והיכה בגופה. במעשיו גרם הנאשם למתלוננת חבלות של ממש בדמות נפיחות בלחי ימין, שריטה מתחת לצוואר ודם מפיה.

הסדר הטיעון

1. ביום 17.12.17, הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתבי האישום המתוקנים, יורשע ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה ציינה כי עמדתה למאסר בפועל. הצדדים לא הציגו הסכמה עונשית.

תסקירי שירות המבחן

1. בתסקיר מיום 20.6.18 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 29, גרוש, אב לילדה בת 7 חודשים. בוגר 9 שנות לימוד. אביו נפטר כשהיה בן 5, הוא הועבר למשפחת אומנה ומגיל 8 עבר לגור בבית דודו. השתלב בעבודה מגיל צעיר כדי לסייע בפרנסת המשפחה. לנאשם הרשעות בעבירות רכוש בגינן ריצה מאסר, בתיק אחר נדון לצו מבחן וצו של"צ, צווים בהם התקשה לעמוד בשל חוסר היציבות בחייו. הנאשם הודה בביצוע העבירות. לדבריו באירוע הראשון תקף את המתלוננת על רקע חוסר בטחון באהבתה כלפיו, ועל רקע גילויי קנאה וחשדנות כלפיה. האירוע השני התרחש לאחר שעבד מספר ימים ברצף ללא שינה, והיה עייף ועצבני. הנאשם הביע צער רב על הפגיעה במתלוננת. חש כאב רב על שפגע בה. מעוניין לקבל סיוע בשליטה בכעסים בקשר הזוגי ומעוניין לחזור ולחיות עם המתלוננת ולגדל יחדיו את בתם המשותפת. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, אשר מעוניינת לחדש עימו הקשר, לגדל ביחד את בתם המשותפת ואיננה חוששת מפניו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התמודד בילדותו עם חוויות קשות על רקע מות אביו והוצאתו משמורת אימו, וגם כיום מתמודד עם חוסר סדר ויציבות בעולמו וחשיפה לעבריינות. גם בקשר הזוגי מתקשה הנאשם להתמודד עם תסכולים ומגיב באופן אימפולסיבי ופוגעני. הנאשם שולב במסגרת פיקוח מעצרים בהליך טיפולי במסגרת "דיאלוג מחודש", התמיד ושיתף פעולה באופן מלא. גורמי הטיפול התרשמו כי ביכולתו להפיק תועלת מקשר טיפולי ארוך טווח. שירות המבחן התרשם כי עם התארכות ההליך הפלילי, ועל רקע הרחקתו מהמתלוננת הנאשם עובר תהליך הפקת לקחים ומגלה תובנה למחירים האישיים שמשלם, דבר המהווה עבורו גורם מרתיע.

לאור רצונם של הנאשם והמתלוננת לחזור לחיות ביחד שירות המבחן רואה חשיבות רבה להמשך השתלבותו של הנאשם בהליך טיפולי. שירות המבחן המליץ על דחיה בת 3 חודשים כדי לבחון את ההתמדה בהליך הטיפולי.

1. בתסקיר מיום 8.10.18 ציין שירות המבחן כי הנאשם השתלב בהליך הטיפולי עד לסוף חודש יולי, הליך אשר הופסק בשל סגירתו של המרכז הטיפולי. הנאשם הגיע לכל המפגשים הביע מוטיבציה והתמסר לטיפול. גורמי הטיפול התרשמו כי לנאשם פוטנציאל טיפולי וביכולתו להתבונן על עצמו ולהגיע לתובנות חשובות על הדפוסים שלו. הנאשם צפוי להיות משולב במסגרת חדשה. שירות המבחן רואה חשיבות בהמשך הקשר הטיפולי ולפיכך המליץ על העמדתו של הנאשם במבחן למשך שנה. כמו כן המליץ על ענישה בדמות צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

טיעוני הצדדים לעונש

1. ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הפנתה לחומרת העבירות, לערכים המוגנים שנפגעו בעקבות מעשיו של הנאשם, לפסיקה רלוונטית, לשיטתה מתחם העונש ההולם נע ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות עוד 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, לשיטתה אין הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם. הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן ולהמלצות התסקיר, ביקשה ליתן עדיפות לשיקולי הגמול וההרתעה ולהטיל על הנאשם מאסר ברף הבינוני של המתחם לצד ענישה נלווית.
2. ב"כ הנאשם ציין שהנאשם היה עצור חודש ו- 8 ימים, ומאז מזה למעלה משנה מצוי בתנאים מגבילים, בדמות מעצר אדם, כאשר בחודשים האחרונים הותרה יציאתו לעבודה, הנאשם מאז האירוע האחרון מצוי בתנאי הרחקה מהמתלוננת. ב"כ הנאשם ביקש להציג מכתב שכתבה המתלוננת לבית המשפט כחודשיים לאחר הארוע. מהמכתב עולה כי המתלוננת מעוניינת שהנאשם יחזור לגור איתה ולגדל ביחד את בתם המשותפת. היא מעוניינת בשלום בית. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן, הפנה לכך שהנאשם השתלב בהליך טיפולי. לדבריו מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר. לדבריו השתת מאסר ולו בדרך של עבודות שירות תפגע בנאשם אך גם במתלוננת ובבתם המשותפת שכן הנאשם לא יוכל לפרנס אותן.
3. הנאשם ביקש לומר דברים. לדבריו עבר דרך ארוכה, הביע צער על מעשיו. מבקש לחיות את החיים כמו שצריך, קשה לו הריחוק מאשקלון, מהמתלוננת ומבתו. לדבריו האירוע לא יחזור על עצמו. הוא רוצה לגדל את בתו בשמחה, ולא כפי שהוא עצמו גדל.

דיון

מתחם העונש ההולם

1. הנאשם נותן את הדין בגין שני אירועים שונים, שהתרחשו בהפרש של למעלה משנתיים וחצי. האירוע הראשון בתחילתו של הקשר ביניהם, באופן שכתב האישום לא מגדיר אותם כבני זוג, האירוע האחרון בשלב מתקדם של הקשר. הגם ששתי העבירות בוצעו כלפי אותה המתלוננת, במסגרת הקשר הזוגי ביניהם, עסקינן בשני אירועים נפרדים, מסכת עובדתית שונה ולפיכך יקבע מתחם עונש הולם בנפרד לכל אחד מהאירועים.
2. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם, הם זכותו של אדם לשמירה על שלוות נפשו, זכותו לשמירה על בטחונו האישי ועל שלמות גופו ובפרט זכותה של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה.
3. על הפגיעה בערכים אלו יפים דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07) [פורסם בנבו]:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג... גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

1. מידת הפגיעה בערך המוגנים היא משמעותית, הנאשם איים שישרוף את המתלוננת ואת האחר אם יראה אותו, הנאשם פעמיים תקף את המתלוננת באלימות רבה, משך בשיערה, חנק אותה, הלם בה אגרופיו, בעט בבטנה, נשך אותה בלחיה. וגרם לה פעמיים חבלות של ממש.
2. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שהעבירות נשוא האישום הראשון בוצעו בשל חשדו של הנאשם במתלוננת, על רקע גילויי קנאה ורכושנות כלפיה, העבירות בוצעו על רקע ויכוח, לא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, הן לא בוצעו בתחכום, לא היה שימוש בנשק קר או חם, אם כי התקיפות התאפיינו באלימות רבה, (חניקה, בעיטות, מכות אגרוף, משיכה בשיער) וגרמו חבלות של ממש. בשים לב שהאירוע התרחש בתחילת הקשר לא יוחסה לנאשם תקיפה בנסיבות מחמירות – קרי תקיפת בת זוג אלא תקיפה רגילה. אני רואה בחומרה רבה את העובדה כי התקיפה נשוא האישום האחרון בוצעה עת המתלוננת היתה בחודש התשיעי להריונה. וכי לאחר התקיפה נעל את דלת הבית והוציא את המפתח. הגם שמידת האלימות כלפיה היתה פחותה מזו אשר באירוע הראשון, באירוע האחרון עסקינן בנסיבות מחמירות, קרי תקיפת בת זוג, שכאמור נמצאת בחודש התשיעי להריונה.
3. בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים קצרים ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. ראו למשל:

• רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.5.16). תקיפת בת זוג. במהלך ויכוח דחף המבקש את אשתו לעבר המיטה, משך בשיערה, סובב את גופה וכופף אותה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה. נקבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר לתקופה קצרה שאפשר שירוצה בעבודות שירות ל- 14 חוד' מאסר בפועל. בימ"ש השית על הנאשם 6 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.
• רע"פ 8833/15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.15), תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש תקיפה סתם ואיומים. המבקש תקף את המתלוננת, אשתו בזמן האירועים, בארבע הזדמנויות שונות. המבקש הכה את המתלוננת באמצעות ידיו ורגליו וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות בזרועותיה, פניה וצווארה והיא חשה כאבי ראש עזים. בהזדמנות אחרת, על רקע ויכוח, הכה המבקש את המתלוננת בידיו וברגליו וגרם לה לשפשופים, נפיחות וכאבי ראש. במועד נוסף, הכה את המתלוננת במכת אגרוף בגבה. ובהזדמנות נוספת אחז בצווארה בחוזקה, עד שהתקשתה לנשום, ואיים עליה שיהרוג אותה. בהמשך, שחרר אחיזתו, תפס בשיערה וגררה אל הסלון, שם הכה אותה בראשה באמצעות נעל, בעט בה והכה אותה בידיו. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת שפשופים והמטומות. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד שנת מאסר וגזר על המבקש מאסר מותנה והתחייבות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, קבע כי המתחם הולם אך החמיר עונשו ל- 7 חוד' מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.
• רע"פ 6037/15 צדקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.9.15), שתי עבירות איומים ותקיפת בת זוג. נגזרו על המבקש 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.
• בש"פ 713/15 גור אריה נ' מדינת ישראל (5.2.15), המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי אשתו. המבקש אחז בידה ודחפה לעבר הרצפה עד שנפלה על ברכיה. כתוצאה מכך נגרמו לה, שטף דם, אדמומיות ורגישות בברך שמאל ושטף דם בידה. נגזרו על המבקש מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורו בבית המחוזי נדחה, בקשת רשות ערעור ובקשה למשפט חוזר נדחו.
• רע"פ 2602/14 גובנה נ' מדינת ישראל (4.5.14).תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. המבקש חבט בראשה של אשתו באמצעות בקבוק בירה שהיה בידו. כתוצאה מכך ראשה הסתחרר ונגרם לה חתך בקרקפת שדרש תפירה. בית משפט קמא גזר על המבקש 27 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו, כך שלא ירצה עונש נוסף של מאסר בפועל, וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר וגזר על המבקש 7 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.
• רע"פ 7575/13 אינדלקאו נ' מדינת ישראל (7.11.13), תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש. המבקש תקף את אשתו והכה אותה בפניה באמצעות ידיו. כתוצאה מכך נגרמו לה חבלות של ממש בדמות המטומות מתחת לעיניה. למבקש עבר פלילי באותן העבירות. בית משפט קמא גזר על המבקש 8 חוד' מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.
• רע"פ 8323/12 שוקרון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.11.12), תקיפה הגורמת חבלה ממש כלפי בת זוג. המבקש תקף את בת זוגו, אשר התגוררה עמו בכך שהלם עם אגרופיו בצלעותיה וגרם לה לשבר בצלע. באותן הנסיבות גרם נזק לרכוש שהיה בבית. בימ"ש גזר על המבקש 6 חוד' מאסר שירוצו בעבודות שירות, וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר עונשו של הנאשם ל- 8 חוד' מאסר לריצוי בפועל והעלה את סכום הפיצוי למתלוננת מ-5,000 ₪ ל- 10,000 ₪. בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון נדחתה.
• רע"פ 1631/12 פדידה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.2.12) תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש והפרת הוראה חוקית. המבקש הפר צו, הגיע לבית גרושתו והחל להטרידה. המבקש היכה את גרושתו במכות ידיים על ראשה ועל מצחה ונגרמה לה חבלה של ממש באזור בית השחי ובמקומות נוספים בגופה. בנוסף, המבקש הוריד את חגורת מעילו, הניף אותה לעבר צווארה והחל לחנוק אותה באמצעותה. נגזרו עליו 18 חוד' מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 7720/12 פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.12). תקיפת בן משפחה הגורמת חבלה ממשית, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש. עקב מחלוקת שנתגלעה בין המבקש לבת זוגו, הוא תפס פניה בידיו, אחז בחוזקה בצווארה ובסנטרה, משכה בשיערה והפילה ארצה. לאחר מכן, הכה המבקש ברכב את אחד מילדיו בפניו ובראשו, וכשלא חדלו לשחק בחגורות הבטיחות, נטל המבקש את אחת מהן והכם בה. המבקש החזיק במשרה בגוף ציבורי ולכן בוטלה הרשעתו והוטל עליו צו מבחן למשך 18 חוד'. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המשיבה והחזיר להמשך דיון בבימ"ש השלום שגזר עליו צו מבחן למשך 18 חוד', מע"ת למשך שנה ושל"צ בהיקף 200 שע'. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה
• רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.5.11), 5 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ושתי עבירות איומים. על רקע רצונה להיפרד ממנו, איים הנאשם על אשתו כי ירצח אותה, זאת מיד לאחר לידת בתם, בעודה שוכבת בבית החולים. בהמשך, היכה אותה בראשה ואיים שיביא לאשפוזה ויקחו ממנה את ילדיה. בהזדמנויות נוספות סטר לה, היכה אותה בראשה באגרופיו, עיקם את ידה ואף נשכה. על המבקש נגזרו 9 חוד' מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 1923/11 חטיב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.03.11) תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות ואיומים. המבקש הכה את המתלוננת באמצעות ידיו בחזה ובראשה, סטר לה ואחז בצווארה. עוד איים על המתלוננת בפגיעה בגופה כשהתקרב אליה בלילה, עת שנכנסה למיטתה, כשהוא אוחז בסכין ואיים שירצח אותה. במועד אחר, הפיל אותה על הרצפה, דרך על ראשה, הכה ושרט אותה בידיו בחזה ובכתפיים, ובאמצעות מטאטא ברגליה, בכך גרם לה חבלות רבות. בימ"ש קמא גזר על המבקש 6 חוד' מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חוד' מע"ת, התחייבות וקנס. בית משפט המחוזי קיבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש עונשו הוחמר ל- 12 חוד' מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון נדחתה.
• רע"פ 7951/10 ניב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.11.10) תקיפת בת זוג ואיומים. המבקש איים על אשתו. בהמשך, סטר לה בפניה, לקח סכין והצמידו לצווארה ואיים כי יהרגה. בהמשך רדף אחריה כשהסכין בידו ואיים לרצוח אותה. בימ"ש גזר על הנאשם 10 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 6821/08 מסרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.8.08) תקיפה הגורמת חבלה ממש. המבקש תקף את אשתו בכך שדחפה בחוזקה. כשניסתה להימלט מהדירה הוא תפס את ראשה, הטיחו בקיר, סחב אותה בשערותיה והכה אותה באגרופים ובבעיטות ברגליים ובבטן ובשאר חלקי גופה עד שהתעלפה. המתלוננת נזקקה לטיפול רפואי בגין כאבים חזקים בבטנה. נגזרו עליו 8 חוד' מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 3152/08 חמו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.10.08) עבירה של תקיפת בת זוג בתנאים מחמירים. המבקש תקף את אשתו כשהכה אותה בראשה בידיו ובעט בה בחלק גופה התחתון לעיני ביתו הקטינה. בימ"ש הטיל על המבקש 12 חוד' מאסר בפועל, הפעיל מאסר מותנה כך שירצה בסה"כ 18 חוד' מאסר, מאסר על תנאי והתחייבות. המחוזי קיבל הערעור באופן חלקי כך שהפחית עונשו ל- 14 חוד' מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור בבית משפט עליון נדחתה.
• רע"פ 8279/08 חיג'אזי נ' מדינת ישראל (05.10.08). תקיפה סתם של בת זוג בנסיבות מחמירות. המבקש תקף את המתלוננת, אשתו, בראשה ופניה בפרק זמן של כ-5 חוד'. כתוצאה מכך ראייתה טושטשה. בית משפט קמא גזר על המבקש שנת מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

1. לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק 16979-03-15 בשים לב למידת האלימות שננקטה כלפי המתלוננת נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר וענישה נלווית. מתחם העונש ההולם לעבירה בתיק 54025-09-17 נע ממאסר מותנה ועד שנת מאסר וענישה נלווית.

גזירת עונשו של הנאשם

1. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

• לקחתי בחשבון שהנאשם נותן את הדין בגין שני אירועי אלימות נפרדים.
• זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה. זקפתי לזכותו את העובדה שחש צער, בושה וחרטה על מעשיו, ועל כך שגילה אמפתיה כלפי המתלוננת בשל הפגיעה בה והסבל שגרם לה.
• לקחתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם. לנאשם 3 הרשעות קודמות. כולן בעבירות רכוש. עבירה אחרונה משנת 2012.
• לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקירי שירות המבחן ובטיעוני ההגנה, את התנאים הקשים שהיו מנת חלקו בילדותו, את העדר היציבות במישורי חייו השונים.
• לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו. את מאמציו של הנאשם לעבוד ולהשתכר כדי לפרנס את המתלוננת ואת בתם המשותפת בת ה- 7 חודשים.
• לקחתי בחשבון כי הנאשם היה עצור בגין האירוע האחרון במשך 39 יום, לאחר מכן שוחרר בתנאי מעצר אדם, ורק בחודשים האחרונים הוקלו תנאי שחרורו באופן שהותרה לו יציאה לעבודה. משך למעלה משנה הנאשם לא הפר את תנאי שחרורו ושמר על הרחקה מהמתלוננת.
• לקחתי בחשבון את עמדתה של המתלוננת, כפי שעולה מהמכתב שהוגש לעיוני וכפי שעולה משיחות שערך עימה שירות המבחן. המתלוננת מעוניינת לחזור ולחיות עם הנאשם ולגדל יחדיו את בתם המשותפת.
• לקחתי בחשבון את העובדה כי במסגרת בפיקוח מעצרים, שולב הנאשם בהליך טיפולי במרכז "דיאלוג מחודש", שיתף פעולה באופן מלא, נרתם להליך הטיפולי ונתרם ממנו.
• לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם מסוגל לבחון באופן ביקורתי את התנהלותו וכי יש חשיבות להמשך שילובו בהליך הטיפולי.
• לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי ההליך המשפטי הממושך היווה גורם מרתיע ומציב גבול לנאשם.
• לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן וענישה חינוכית בדמות של"צ.
• לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.

חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום

1. המחוקק קבע בסעיף 40ד' לחוק כי אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי בית המשפט לקבוע כי העונש שיוטל על הנאשם יחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמי שיקום.
2. בנסיבות תיק זה, בשים לב שהנאשם עמד בתנאי השחרור שנקבעו לו משך למעלה משנה, וכל אותה העת שולב בהליך טיפולי מוצלח, בחן באופן ביקורתי את דפוסי התנהגותו, רכש ועוד צפוי לרכוש כלים שיסייעו לו בהתמודדות עתידית, אני סבורה כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם.
3. אני רואה בעניינו של הנאשם חשיבות רבה לגזור עליו ענישה תוך מתן דגש על ההיבט השיקומי, הן בשים לב שאין בעברו של הנאשם עבירות אלימות ובעיקר בשל העובדה כי גם הנאשם וגם המתלוננת מעוניינים לחדש ולמסד את הקשר ביניהם ולגדל ביחד את בתם המשותפת. בנסיבות אלו שיקול שיקומו של הנאשם גובר על שיקולי הגמול.
4. באשר לשיקול ההרתעה, אני סבורה, כפי שאף העריך שירות המבחן, כי המעצר הממושך בו שהה, והתקופה המאוד ארוכה בה שהה בתנאים מגבילים, אותם לא הפר, היוו גורם מרתיע. זאת ועוד, ההרתעה העתידית תתבטא במאסר מותנה מרתיע אשר יוטל על הנאשם.
5. שקלתי אם נכון יהיה לצד ההליך הטיפולי לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, זאת בשל חומרת העבירות. בשים לב לכך שהנאשם היה עצור בתיק תקופה ממושכת ושמר על תנאי שחרורו, ובשים לב שבשל כך נמנעה ממנו האפשרות במשך תקופה ארוכה לעבוד ולפרנס את משפחתו, מצאתי בזו הפעם להסתפק בענישה חינוכית בדמות של"צ.

לאור העובדה שהנאשם צפוי להשתלב מחדש בהליך טיפולי משמעותי שכולל מספר פגישות שבועיות, לא אטיל על הנאשם של"צ בהיקף נרחב יותר מזה אשר הומלץ על ידי שירות המבחן.

1. לאור סגירת המרכז הטיפולי הופסק שילובו של הנאשם בהליך טיפולי, והוא טרם שולב מחדש. בשל העיכוב האמור בשילובו להמשך טיפול, מצאתי להעמידו במבחן לתקופה ארוכה יותר מזו אשר הומלצה על ידי שירות המבחן.

עונשו של הנאשם

1. לאור על האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. אני מטילה על הנאשם 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות אלימות מסוג עוון, לרבות איומים.
   2. אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות אלימות מסוג פשע.
   3. הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירות אלימות וזאת למשך 3 שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום, אחרת יאסר למשך 15 יום.
   4. הנאשם ישלם למתלוננת, הדר בוארון , פיצוי בסך 4,000 ₪. הפיצוי ישולם ב – 4 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 10.1.19.
   5. הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך 18 חודשים. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

• 1. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בהתאם לתכנית שתגובש על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

שירות המבחן יגיש את תוכנית השל"צ תוך 60 יום והתוכנית תאושר ללא צורך בדיון נוסף.

העתק הפרוטוקול לשירות המבחן

ככל שקיימים מוצגים – יושמדו בחלוף תקופת הערעור

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ככל שקיים פקדון בתיק המעצר, יקוזז הפקדון על חשבון הפיצוי והיתרה תושב לנאשם. זאת בכפוף לכך שאין עיקולים על הפקדון.

למען הסר ספק, כל תנאי שחרורו של הנאשם שנקבעו בקשר לתיק זה – בטלים בזאת.

ניתן היום, 19.11.18 יא כסלו תשע"ט במעמד הצדדים.