גם אם ההסברים שבבקשה לביטול פסק דין מאירים את המחדל הדיוני מצד הנתבעת באור מעט חיובי יותר, הרי כבר נפסק כי איחור של יום הוא איחור לכל דבר וכתב הגנה (או כל דבר אחר מצד הנתבעת) לא הוגש במועד.

יש לציין שכתב הגנה לא הוגש גם "לאחר יום" אלא רק היום הוגשה בקשה לביטול פסק דין.

אשר לסיכויי ההגנה, הנתבעת מודה כי החל מחודש יולי שנה זו לא שילמה דמי שכירות, גם אם יתקיים דיון ותתקבל טענת הנתבעת, ההסכם הנוכחי נמצא בתקופת האופציה שתפוג תוך כ-5.5 שבועות.

אין כל טעם בביטול פסק הדין, גם אין חובה בדין לעשות כך.

הנני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד 31.12.17 הוא גם מועד סיום האופציה על פי ההסכם הנוכחי זאת בתנאי שהנתבעת תשלם לתובע עד 27.11.17 תשלום השווה לדמי שכירות של חודש וחצי, מעבר לתנאי זה, הבקשה נדחית.

אין בהחלטה זו כדי לפגוע בכל מו"מ בין הצדדים להסגרת החובות והתקשרות עתידית בהסכם חדש.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ח, 19 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.