03 אוקטובר 2019

לפנינו תביעה להכרה באירוע מיום 24.5.17 (להלן – האירוע), כתאונת עבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

רקע עובדתי

1. התובע, יליד 1968, אזרח עובד צה"ל, משמש כטכנאי אלקטרוניקה במספנות חיל הים. במסגרת תפקידו זה נדרש התובע, בין השאר, לטפל בתקלות במערכות המותקנות בספינות.

2. על-פי הנטען, בעת טיפול בתקלה בספינת חיל הים ביום 24.5.17 בשעות הערב, הוציא התובע, יחד עם חברו לעבודתו מר רועי סלמן (להלן – סלמן) תיבה המכילה כרטיסי מחשב וספק כוח ומשקלה כ- 40 – 45 ק"ג (להלן – המגירה) מבטן הספינה. בחלוף פרק זמן בן כשעתיים ממועד האירוע החל לחוש כאבים בירך רגל ימין, וכשאלה התגברו פנה לטיפול רפואי לאחר כשתי יממות.

3. מדו"חות הנוכחות (הוגשו לתיק בית הדין ביום 2.8.18) עולה שהתובע עבד ביום האירוע (יום ד' בשבוע) יום עבודה מלא ושעות נוספות ועד לשעה 23:00 לערך. למחרת (יום ה') לא התייצב לעבודה.

4. ביום 26.5.17 (יום ו') בשעה 21:06 התקבל התובע בחדר המיון בבית החולים רמב"ם (מכתב סיכום צורף לכתב ההגנה). בעת קבלתו התלונן התובע שיום טרם קבלתו הופיעו כאבים בחלק האחורי של ירך ימין.

ביום 28.5.17 (יום א') פנה התובע לרופאת המשפחה בתלונה על כאבים ברגל ונימול בכף הרגל. בפניה לא תואר האירוע ולא דווח על תאונת עבודה.

5. ביום 21.6.17 נבדק התובע על-ידי האורתופד ד"ר אלכסנדר ברוסקין (מסמך רפואי ת/1). בתלונות התובע צוין "סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין לאחר הרמת משא בעבודה. הגבלה בתנועות ע"ש מותני, סימנים רדיקולריים ברורים ברגל ימין, ללא הפרעה מוטורית גסה..."

6. בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 26.6.17 צוין כי התובע נעדר מעבודתו בשל האירוע בין התאריכים 24.5.17 עד 14.7.17. בתעודה זו לא צוין תיאור של האירוע.

גם בתעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה מיום 3.8.17 (לתקופה שמיום 15.7.17 עד 24.8.17) לא צוין תיאור של האירוע.

7. ביום 2.8.17 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס התביעה (נספח לכתב ההגנה) צוין שנפגע ביום 24.5.17 בשעה 18:00. כתיאור הפגיעה צוין: "במהלך עבודה בספינה כשהרים מגירה במשקל 40 ק"ג לערך חש כאב ברגל ימין".

8. התובע מסר את גרסתו בנוגע לאירוע לחוקר הנתבע (הודעה לחוקר מיום 21.8.17 צורפה לכתב ההגנה). בהודעה לחוקר תאר התובע שביום 24.5.17 בשעה 18:00 – 19:00 לערך עסק בטיפול בתקלה בספינה והטיפול הצריך החלפה של יחידת עיבוד מחשב, אותה "מגירה" המלאה כרטיסי מחשב וספק כוח. התובע תאר "המגירה שוקלת בערך 50 ק"ג והיינו צריכים להוציא את כל המגירה ולהעלות אותה למעלה, לצורך כך הרמנו אותה ואני ועובד שעבד איתי בצוות ששמו רועי סלמן, והוצאנו אותה החוצה מפתח שיש בתקרה של המדור בספינה, היו למעלה זוג חיילים שלקחו את זה מידינו ומשכו את זה החוצה ונתנו לנו מגירה חלופית באותו משקל ואנחנו לקחנו אותה והחזרנו למקום."

9. התובע טען שיש לראות באירוע ביום 24.5.17 כתאונת עבודה. התובע ביקש להסתמך על עדותו ועל עדות סלמן מטעמו בנוגע לנסיבות האירוע, הסביר כי הפערים בתיעוד הרפואי מוסברים בכך שהתובע עצמו לא ידע ולא יכול היה לדעת שהכאבים ברגל מקורם בגב או בנשיאת משא כבד, וטען שאין לשלול את האירוע בשל פניה קודמת לטיפול רפואי בשל תלונות בגב שכן במועד הפניה משנת 2014 לא היתה כל נכות או ממצא רפואי.

מנגד, טוען הנתבע שבגרסת התובע נפלו סתירות המצדיקות את דחיית התביעה, וכי האנמנזה הרפואית שוללת באופן מפורש את התיאור של התובע.

דיון והכרעה

10. "תאונת עבודה" הוגדרה בסעיף 79 לחוק כך:

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

11. בהוכחת האירוע, במיוחד כאשר יש מחלוקת בנוגע לעצם התרחשותו או לנסיבותיו, על בית הדין לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים, שכן הניסיון מלמד שרישומים אלה מהימנים ומדויקים. יחד עם זאת, המסמכים הרפואיים אינם חזות הכל, ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה. לפיכך, בית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות לרבות על יסוד רישומים רפואיים ממועד מאוחר למועד התרחשות התאונה (עב"ל (ארצי) 24023-04-14 עבד אל עאל פאוזי – המוסד לביטוח לאומי (26.1.15)).

נקדים ונציין לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, את העדויות שנשמעו והראיות שהוצגו, מצאנו כי התובע לא עמד בנטל להראות כי מדובר באירוע תאונתי שהוא בגדר תאונת עבודה ולא עמד בנטל להוכיח את נסיבותיו של אותו אירוע, וזאת על יסוד הנימוקים המצטברים הבאים:

12. במכתב השחרור מחדר המיון בבית החולים רמב"ם (צורף לכתב ההגנה) צוין שהתובע התקבל ביום 26.5.17 בשעה 21:06, היינו כ- 48 שעות (יומיים) לאחר האירוע.

באנמנזה של הרופא האורטופד ד"ר עדו שטהל צוין, בין השאר, כך [הדגשות לא במקור]: "יום טרם קבלתו הופעת כאבים לאורך אספקט אחורי של ירך ימין...".

מועד הופעת הכאבים כאמור בדו"ח חדר המיון (יום לפני הפניה למיון) אינו תואם את תיאורו של התובע בפנינו, בדבר קרות האירוע יומיים לפני הפניה לחדר המיון.

13. ביום 28.5.17 (יום א') פנה התובע לרופאת המשפחה (מסמכים רפואיים נ/1). במסמך הרפואי צוין כתיאור התלונות "כאבים ברגל הימין 3 ימים, נימול בכף הרגל יומיים..."

מועד הופעת הכאבים כמתואר בפני רופאת המשפחה, 3 ימים לפני הפניה אליה (היינו ביום ה'), אינו תואם את תיאור מועד הפגיעה על-פי האמור בתביעה (יום ד').

14. האנמנזה בבית החולים אינה תואמת את תיאור האירוע בפנינו.

במכתב השחרור מחדר המיון צוין כאנמנזה על-ידי האורטופד ד"ר עדו שטהל "... ללא חבלה ישירה או סבובית. ללא מאמץ קיצוני. שולל כאב גב....". גם באנמנזה של הרופא בתחום הפנימי במסגרת אותו מכתב סיכום מחדר המיון ברמב"ם צוין "... ללא סיפור של חבלה או תנועה חדה לרגל. ללא כאב גב מיוחדים לאחרונה..."

לא זו בלבד שאין באנמנזה מדו"ח חדר המיון תיאור של האירוע התאונתי, אלא צוין במפורש שלא בוצע מאמץ קיצוני – תיאור שאינו מתיישב עם התיאור בפנינו בדבר הרמת משא כבד באופן חריג לעומת המטלות שהתובע מבצע באופן רגיל.

15. התובע לא הציג גרסה אחידה בנוגע לנסיבות האירוע, והאם האירוע התאונתי כלל רק פירוק של המגירה והרמתה עד לפתח בתקרת מדור הספינה, משם נאספה בידי זוג חיילים שנטלו אותה מידי התובע וחברו ומסרו להם מגירה תקינה חלופית (כפי שהתובע תאר בפני חוקר הנתבע) או שהאירוע כלל גם נשיאה של המגירה עד לספינה המקבילה שחנתה ברציף אחר והבאת מגירה תקינה על-ידי התובע וסלמן חזרה לספינה התקולה (כפי שהתובע תאר בתצהירו וכפי שהעיד בפנינו).

בתצהירו (סע' 2 – 4) תאר שלאחר שהסתיים פירוק המגירה הניף התובע וסלמן את המגירה לגובה של 2.3 מ' לכיוון פתח בתקרה, שדרכו הם עצמן הוציאו את המגירה מהספינה, ולאר מכן הם עצמם לקחו את המגירה לספינה אחרת והביאו מאותה ספינה מגירה תקינה.

התובע העיד (פרו: 11; ש: 14 ואילך):

"ת. היה לנו צוות אחר שפירק לנו חלק מהספינה המקבילה ואני ורועי פירקנו את המגירה אצלנו, הוצאנו את ההאצ' ועשינו את ההחלפה.

ש. נשארתם בספינה? הוצאתם מגירה והחלפתם מגרה?

ת. זו מגירה שפירקה לנו צוות אחר בספינה השניה.

ש. את המגירה החלופית הבאתם מהספינה ליד, אתה ורועי?

ת. אני חושב שכן, אני לא בדיוק זוכר.

ש. אתה לא זוכר מה היה באירוע?

ת. אני זוכר שהיתה לנו עוד מגרה שהבאנו, אני חושב שאנחנו הבאנו אותה מהספינה ליד, אני זוכר אם אנחנו הבאנו או הביאו לנו ב- 200%."

ש. אתה לא בטוח שמה שתיארת בתצהיר נכון?

ת. אני זוכר שפירקנו את המגירה והלכנו להביא מהספינה השניה את המגירה האחרת, אני ורועי.

ש. אני מקריא לך מעמ' 1 להודעתך לחוקר ש' 16. לפי מה שסיפרת לחוקר באו חיילים והם אלה שנתנו לך את המגרה ולא הלכת לשום ספינה שניה. כלומר יש שתי גרסאות לאירוע שהיה לך, מה נכון?

ת. אני זוכר שהחלפנו את המגירה במיליון אחוז, אולי נפגשנו לקבל את המגרה ברציף, אני לא זוכר. לא זוכר כל דבר בידיעה שאתבע את ביטוח לאומי, מאז עברו כבר שנתיים ואני לא זוכר ספציפית כל דבר. אני זוכר את האירוע והתקלה..."

העד סלמן העיד (פרו: 19; ש: 18 ואילך) כי הוא והתובע העבירו את המגירה התקינה מהספינה השניה שעגנה ברציף אחר אל הספינה התקולה. התיאור אינו תואם את גרסת התובע כאמור בהודעה לחוקר.

16. התובע עצמו לא קשר בין נשיאת משא כבד לבין הכאבים ברגל שהחלו לכל המוקדם מספר שעות לאחר מכן. התובע העיד שלא תאר בבית החולים ובפני הרופאה המטפלת על האירוע התאונתי. על הנסיבות בהן קשר בין האירוע לכאבים העיד התובע כך (פרו: 30 ואילך): "... פניתי לד"ר ברוסקין, אני לא זוכר מתי, אבל בטח אחרי כחודש בערך, והוא אמר לי שהבעיה שלי ברגל בכלל כתוצאה מתנועה שעשיתי או משקל שהרמתי, והוא שאל אותי אם היה משהו מיוחד ואז קישרתי את זה להרמה של המגרה."

לא שוכנענו מעדות התובע והעד מטעמו שניתן לקשור בין הכאב שהתובע חש לאחר תום יום העבודה לבין אירוע הרמת המגרה או נשיאתה. התובע קשר את הכאב לאירוע רק לאחר פרק זמן בן חודש ימים. הכאב הופיע רק מספר שעות לאחר האירוע. התובע המשיך לעבוד כרגיל במשך מספר שעות לאחר שאירוע הנטען (עדות העד סלמן בפרו: 20; ש: 29 – 31), ולא דיווח לרופאים המטפלים בו בהזדמנויות שונות במהלך החודש הראשון לאחר מכן על עצם קרות האירוע. בכל אלה יש כדי לפגום בגרסת התובע.

17. על יסוד האמור והמפורט לעיל מצאנו שהתובע לא עמד בנטל להוכיח את התרחשותה של תאונת עבודה ואת נסיבותיה, ולהסביר באופן מספק את האמור ברישומים הרפואיים מהמועדים הסמוכים לאירוע.

לפיכך, אנו דוחים את התביעה.

אין צו להוצאות.

18. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, ד' תשרי תש"פ, (03 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.