בפני | כבוד השופט פאול שטרק |
מאשימה | מדינת ישראל |
נגד |
נאשמים | באסם קרשאן |
|
החלטה
רקע
- בתאריך 3.4.2017 בית המשפט חתם על פקודה למאסר המבקש נוכח אי תשלום קנס אשר הושת עליו בגזר דין מיום 20.10.2014.
- בתאריך 22.5.2017 הוגשה בקשה לביטול פקודת המאסר מטעם המבקש (להלן: "הבקשה").
- מותב זה נתן החלטה לעיכוב ביצוע פקודת המאסר עד למתן החלטה בבקשה, מינה למבקש סניגור מהסניגוריה הציבורית וקבע דיון בבקשה.
- בדיון שהתקיים בתאריך 6.7.2017 ב"כ המבקש ביקש לערוך חקירת יכולת למבקש לאור מצבו הכלכלי.
- הצדדים הגישו את סיכום טענותיהם בכתב.
עובדות
- המבקש הורשע בביצוע עבירה של בניית מבנה בן 3 קומות בשטח כולל של כ- 710 מ"ר ללא היתר כדין.
- המבקש ביצע את העבירה בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). כפי שעלה מהדיון מיום 20.10.2014 המבנה מאוכלס.
- מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 2.10.2005, ניתן למבקש היתר בניה מס' 54949, תוך הטעיית מחלקת הרישוי, ההיתר בוטל ביום 1.1.2011.
- במסגרת הכרעת הדין, הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו, יוטל על הנאשם קנס מקסימלי בסך של 75,300 ₪ בפריסה של 60 תשלומים אשר כנגד אי תשלום הקנס נקבעו 90 ימי מאסר למבקש.
- המבקש שילם 5 תשלומים, כל תשלום על סך של 1,255 ₪, סך הכל 6,275 ₪ ומחודש מאי 2015 הפסיק המבקש לפרוע את חובו.
- בחלוף 3 שנים מיום מתן גזר הדין, לקרן התווספה ריבית פיגורים בסך של 48,318 ש"ח וכיום סכום החוב הכולל הינו 117,343 ש"ח.
- המבקש טוען כי אין ביכולתו לפרוע את החוב כפי שהושת עליו בגזר הדין ונוכח מצבו הכלכלי הקשה, היום ביכולתו לשלם סך של בין 700 ₪ עד 1,000 ₪ כל חודש תוך ביטול ריבית הפיגורים.
- בנוסף ב"כ המבקש טען כי לחלופין, יש להשית על המבקש מאסר שירוצה בעבודות שירות במקום מאסר ממשי כפתרון מידתי יותר לפגיעה בחירותו של המבקש בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון.
- המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם לפיו מדובר בגזר דין חלוט ובית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו, בנוסף מדובר בעבירה כלכלית בהיקף עצום ולמצבו הכלכלי של המבקש אין נפקות לשיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון. מה גם שבפסיקה נקבע כי בעבירות כלכליות אין חלופה למאסר בפועל.
דיון והכרעה
- סעיף 71 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 דן בסמכות של בית המשפט להטיל מאסר חלף קנס:
"בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה".
- הטלת מאסר חלף קנס יכולה להיעשות, במסגרת גזר הדין, גם שלא בנוכחות הנאשם (סעיף 129 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"). אפשרות אחרת היא כי הטלת מאסר חלף קנס תיעשה ב"צו מיוחד" בהתאם לסעיף 129א(א) לחסד"פ, לאחר שגזר הדין ניתן ומשהקנס לא שולם במועדו.
- בפסק דין גוסקוב בית המשפט העליון נדרש להכריע בסוגיית היישום המעשי של מאסר חלף קנס שנגזר על נאשם בהליך פלילי בחלוף מס' שנים ממועד גזר הדין והאפשרות להשיג על הצו בטרם יופעל. בית המשפט העליון עמד על כך כי יש לאזן בין זכויות בסיסיות של הנאשם הנגזרות מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובין רצונו של המחוקק לגרום לנאשמים לשלם קנסות ואמר כי זכויות אדם יש לכבד אך אין הן כלי לחמוק מן הדין (רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' אולג גוסקוב, (פורסם בנבו – 20.11.2012).
- הקביעה בגזר הדין, לפיה, המבקש יאסר באם לא ישלם את הקנס עומדת לחובתו ומשלא שילם את החוב מהתשלום השישי ועד ליום זה הוצאה פקודת מאסר נגדו.
- בע"פ 4919/14 שמעון אזולאי נ ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו - 6.3.2017) בית המשפט העליון דן בסוגיות שהתעוררו במאסר חלף קנס הנוגעות לאופן הביצוע והאכיפה של עונש הקנס והמאסר חלף הקנס הן במישור הדיוני והן במישור המהותי וקבע כי הסמכות לגביית הקנס, פריסתו או דחיית תשלומי החוב נתונה למרכז לגביית קנסות כסמכות מנהלית ולא לבית המשפט שגזר את דין החייב.
- כמו כן, בהתייחס לבקשת המבקש בענייננו לבטל את ריבית הפיגורים, בפסיקה נקבע כי אין לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות לדון בבקשה לביטול ריבית פיגורים מאחר שבעניין הפחתת ריבית פיגורים חל חוק המסים (גבייה) (רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' אברהם חנון כרם, (פורסם בנבו – 11.6.2013)).
- ב"כ המבקש בסיכומיו טען כי מאחר שבענייננו, אין אפשרות לפנות למרכז לגביית קנסות ביחס לפריסה מחודשת של החוב אזי על בית המשפט למלא תפקיד מרכזי ולשמש כסמכות מקבילה לסמכות המנהלית שניתנה למרכז לגביית קנסות. בפס"ד אזולאי נקבע כי אין בית המשפט אשר גזר את דינו של החייב ישמש כסמכות מקבילה ואין בסמכותו לשנות את הקנס לרבות פריסתו.
- המאשימה טוענת כי מאחר ונקבע בפסיקה כי עבירות בנייה נחשבות כעבירה כלכלית, אין מקום להקל בעניין גביית הקנס או לחילופין לקבוע ריצוי עונש מאסר חלוף קנס בדרך של עבודות שירות. בעניין זה נקבע בע"פ 23058-01-16 מדינת ישראל נ' אבו רמילה (פורסם בנבו – 22.5.2016) כי עונש מאסר חלף קנס יבוצע במאסר בפועל של ממש מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות.
- בעניין דנן מדובר במבנה מגורים המכיל מס' דירות בשטח של כ-700 מ"ר, הקנס שהושת על המבקש במסגרת הסדר טיעון הינו 75,300 ₪.
- המבקש טוען לנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות, אולם, המבקש הגיע עם המשיבה להסדר שבו הצדדים גילמו את מלוא נסיבות העבירה ונלקחו בחשבון גם נסיבותיו האישיות של המבקש. בעת אישור ההסדר, הצהיר המבקש כי ביכולתו לעמוד בפירעון הקנס. בסופו של יום, כנגד פירעון הקנס, עומדים 90 ימי מאסר. לטעמי, נוכח הקביעה בפס"ד אזולאי, אפילו בהעדר מרכז גבייה, אין סמכות לבית המשפט להפחית או לשנות קנס חלוט. כמו כן ביחס לריבית פיגורים, יש לפנות לבית משפט השלום בתביעה אזרחית בהתאם לפס"ד כרם.
- בענייננו מדובר במבקש אשר הטעה את הרשויות בעת שקיבל את ההיתר המוזכר בכתב האישום.
- המבקש לא הוכיח כי אין לו יכולת כלכלית לפרוע את החוב במידה הנדרשת בפס"ד אזולאי, לא זו אף זו, המבקש אף מסכים להפקיד מיידית סך של 1,000 ₪ וכי הצהיר כי יעמוד בתשלומים חודשיים של 700 ₪ עד 1,000 ₪, בדומה לפריסה שניתנה לו בגזר הדין, ברם, הסכמתו של המבקש לפרוע את חובו אינה עומדת בהתאם לעונש שהושת עליו בגזר הדין.
- ככלל, על המבקש לעשות הכל בכדי לשלם את הקנס. כמו כן נוכח קביעת כב' השופט משה יועד הכהן בפס"ד אבו רמילה, אין מקום לשקול ריצוי עונש מאסר בפועל בעבודות שירות.
- כל עוד המבקש אינו פורע את חוב הקרן בהתאם לקבוע בגזר הדין אשר הושת עליו מיום 20.10.2014 המבקש ירצה עונש מאסר של 83 ימים, כאשר עליו להתייצב בבית המעצר ניצן כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את כניסתו למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787331 ; 08-9787377.
- לשם התארגנות בלבד, הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בתאריך 10.12.17 בשעה 10:00.
זכות ערעור למחוזי תוך 45 ימים
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י' חשוון תשע"ח, 30 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.