בפני | כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק |
בעניין: | מדינת ישראל | |
| ע"י ב"כ עו"ד שרית כץ | המאשימה |
| נגד |
| יוסף רעד (עציר) – הובא על ידי שב"ס | |
| ע"י ב"כ עו"ד עבד אבו עאמר | הנאשם |
מבוא
- בהכרעת דין מיום 26.2.18, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
לפי כתב האישום המתוקן, בבוקר יום 23.9.17 התפרץ הנאשם לדירת המתלוננת בבני עייש בכך שפתח את דלת הכניסה לדירה, ובעוד המתלוננת ובתה ישנות בבית, נטל לידיו כרטיס אשראי ושטר בסכום של 50 ₪ שהיו בתיק המתלוננת, וכן מכשיר טלפון שחור ושעון יד שהיו מונחים על שולחן שבסלון הדירה. משהתעוררה בתה של המתלוננת ושאלה את הנאשם לפשר מעשיו בדירה, גידף אותה הנאשם וצעק לה שתשתוק, ובהמשך ברח מהדירה לבניין סמוך שם עצרוהו בהמשך שוטרים, כשברשותו הרכוש הגנוב.
- הסדר הטיעון לא כלל הסכמה עונשית.
טענות הצדדים
- באת כוח התביעה טענה שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על קניינו של אדם, בטחונו ושלומו. לטענתה, פוטנציאל הנזק הוא רב ומדובר באירוע טראומטי ביותר לבני הבית. הנאשם פרץ לבית בעוד המתלוננת ובתה ישנות במקום. כשהבת התעוררה והבחינה בנאשם, הנאשם אף גידף אותה וצעק עליה ובהמשך ברח מהבית, וגנב מהבית רכוש.
- עוד טענה כי לפי מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירות, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 14 חודשים ובין מאסר לתקופה של 30 חודשים, לצד ענישה נלווית.
- באת כוח התביעה ציינה את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי הכולל 9 הרשעות קודמות בעשרות תיקים, לרבות בעבירות רכוש וסמים. יתר על כן, חרף מאסרים קודמים שהוטלו עליו, שב הנאשם לבצע עבירות. גם אין אפיק שיקומי בעניינו של הנאשם.
- מכאן עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 20 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.
- לטענת בא כוח הנאשם יש לקחת בחשבון בקביעת נסיבות ביצוע העבירות, כי הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול בעת ביצוע העבירות. העבירות גם לא בוצעו בצוותא חדא או בתחכום של ממש.
- עוד טען, כי לפי מדיניות הענישה, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 10 חודשים.
- עוד הוסיף וטען בא כוח הנאשם, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: לנאשם יש, אמנם, עבר פלילי, על רקע התמכרותו לסמים, אולם רוב עבירות הרכוש בעברו הן ישנות יחסית; הנאשם הודה במיוחס ולקח אחריות על מעשיו; הנאשם עמד להינשא לפני ביצוע העבירות, אולם בעקבות משבר נפרד מבת זוגו ומצבו הנפשי היה קשה; הנאשם גם נאלץ להתמודד עם מחלתו הסופנית של אביו; הנאשם שוחרר תחילה ממעצר אולם נעצר בהמשך, לבקשתו, משום שלא יכול היה להמשיך ולהכביד על משפחתו.
- מכאן עתר בא כוח הנאשם להסתפק במאסר כמשך תקופת מעצרו של הנאשם ולחלופין להטיל על הנאשם עונש קל יחסית בתוך המתחם.
- הנאשם הביע צער על מעשיו.
דיון והכרעה
קביעת מתחם הענישה
- כתוצאה מביצוען של עבירות ההתפרצות וגניבת הרכוש, בהן הורשע הנאשם, נפגעו הערכים החברתיים המוגנים של הגנה על שלום ובטחון הציבור וכן הגנה על קניינו של הפרט, פרטיותו ושלוות נפשו. התפרצות לביתו של אדם יש בה כדי לגרום לצד הנזק הכלכליים, גם צער, עוגמת נפש, פגיעה בביטחון האישי ובפרטיותם של דרי הבית (ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.08); בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10)).
- הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בינוני, וזאת לאור נסיבות ביצוע העבירות, הכוללות כניסה לבית בעת שדיירי הבית לנים בו, היתקלות בבת הצעירה, תוך שהנאשם צועק עליה ומקללה, וגניבת רכוש.
- בית המשפט העליון קבע, כי מתחם העונש ההולם עבירה אחת של התפרצות לבית וגניבה בצוותא, בנסיבות העניין, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים (ע"פ 370/14 סלפיתי נ' מדינת ישראל (25.8.14)). במקרה אחר, לא מצא בית המשפט העליון להתערב בעונש של מאסר לתקופה של 22 חודשים שהוטל על נאשם שביצע עבירות דומות (רע"פ 1600/15 בועזיז נ' מדינת ישראל (27.4.15); לענישה נוספת בתוך המתחם הנזכר ראו: רע"פ 8399/15 קדוש נ' מדינת ישראל (19.5.16); רע"פ 7329/14 אדלר נ' מדינת ישראל (4.11.14); רע"פ 659/13 אביכזר נ' מדינת ישראל (28.1.13)).
- לאור מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירות הכוללות היתקלות עם בתה של המתלוננת תוך שהנאשם צועק עליה ומקללה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את העבירות נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי, לצד ענישה כלכלית, שיש בה כדי להלום את הנזקים הכלכליים שגרם הנאשם.
העונש ההולם בתוך המתחם
- לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:
לחובתו של הנאשם נזקף עברו הפלילי הכולל 9 הרשעות קודמות בעשרות תיקים, לרבות בעבירות רכוש וסמים. יתר על כן, חרף מאסרים קודמים שהוטלו עליו, שב הנאשם לבצע עבירות. כמו כן אין אפיק שיקומי בעניינו של הנאשם.
לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו והבעת הצער על מעשיו; נסיבות חייו של הנאשם אינן פשוטות, הוא נפרד לאחרונה מבת זוגו וגם נאלץ להתמודד עם מחלתו הסופנית של אביו. הנאשם שוחרר תחילה ממעצר, אולם נעצר בהמשך, לבקשתו, משום ההכבדה על משפחתו שבשחרורו בתנאים.
- מכאן, כי העונש ההולם נמצא מעט מעל מחצית מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים. בקביעת שיעור הקנס לקחתי בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם ובקביעת שיעור הפיצויים לקחתי בחשבון כי הרכוש נתפס והוחזר אולם הנאשם גרם נזקים למתלוננת ולבני משפחתה בעצם ההתפרצות.
סוף דבר
- לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
- מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים בגין הרשעתו בתיק זה, בניכוי ימי מעצרו מיום 23.9.17 ועד יום 8.1.18 ומיום 6.2.18 ועד היום;
- מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע לפי חוק העונשין, למשך 3 שנים מיום שחרורו;
- מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון לפי חוק העונשין, למשך 3 שנים מיום שחרורו;
- קנס בסכום של 500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב-10 תשלומים שווים החל מיום 1.5.18 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;
- הנאשם ישלם למתלוננת, עדת תביעה 8 פיצויים בסכום של 1,000 ₪ ולבתה, עדת תביעה 9 פיצויים בסכום של 500 ₪. את הפיצויים לכל אחת מהעדות ישלם ב-2 תשלומים, הראשון ביום 1.6.18 והשני ביום 1.7.18.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.
ניתן היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, במעמד הצדדים.